סופרת כבשים

את האמירה המשעשעת שגורסת כי כלבים דומים לבעליהם - כולם מכירים. עם זאת, משעשע במיוחד לגלות שעקב ההתעסקות הספרותית הנכבדת של הסופרת הגרמנייה לאוני סוואן בכבשים, היא החלה לסגל לעצמה תכונות שמזכירות את החיות החביבות והמתולתלות. "את לא הראשונה שאומרת לי את זה", סוואן מתוודה בראיון שנערך עימה לרגל צאת ספרה "גארו" (עם עובד, מגרמנית: ארז וולק), שעוסק בכבשים - גיבורות ספרה הקודם והמדובר, "גלנקיל". סוואן אומרת כי "אני מניחה שכשאתה עסוק כל כך בעולם מסוים, אתה נוטה לסגל את התכונות של מושא העיסוק שלך. אני מקווה שאני מזכירה את הצד המסתורי והכיפי שבכבשים ולא את שיעור היתר".

לפחות מהשיחה עימה, סוואן מצחיקה ומסתורית כמו אותן כבשים לבביות ששימשו ב"גלנקיל" בתור החוקרות האמיצות של רצח ג'ורג', הרועה האהוב עליהן. ב"גארו" הכבשים מתמודדות עם תעלומות רצח נוספות של איילים ושל בני אדם. הפעם עלילת המותחן מתרחשת בטירה אפלולית בצרפת. השמועות המהוססות בדבר דמות מסתורית, ספק אדם ספק זאב, שאחראית לרצח, מספקות לקוראים עשרות עמודים של מתח מהוקצע וקריצות אירוניות למעמדן של הכבשים ביחס לזה של האדם.

"ניסיתי ליצור עולם סגור שבו הקצב של הסיפור בעצם מוכתב מהאישיות המיוחדת של הכבשים, וכך למעשה לצאת מהסדר המוכר של מותחן, שמתחיל ברצח ונגמר בפתירתו המזורזת. כבשים מטבען איטיות יותר מבני אדם, בוחנות כל דבר מהמון זוויות, מה שהבטיח הסתכלות שונה על האדם, על הרצח ועל המהות שלו", מסבירה סוואן את גיבורותיה.

לא חששת לכתוב ספר נוסף שעוסק בכבשים, שאולי ייתפסו כגימיק-

"אחרי 'גלנקיל' רציתי לחקור מה עוד אפשר לעשות מנקודת המבט של כבשה. רציתי לפתח את הדמויות, בייחוד את הכבשים שלא קיבלו מספיק תשומת לב - כמו סר ריצ'פילד ושה החורף. אני מודעת לעובדה שהחדשנות ברעיון של גיבורה שהיא כבשה מדברת יפוג בסופו של דבר, אבל יש לי עוד קצת זמן. חשבתי שיש לי עוד סיפור לספר, אז סיפרתי אותו. מצד שני, אני לא מתכוונת לכתוב על כבשים כל חיי".

"אקט של היעלמות"

הצלחת "גלנקיל", שתורגם ל-25 שפות והיה רב-מכר גם בישראל, לא הפחידה את סוואן, בת 36, ילידת גרמניה, ולא שיתקה את מאגר היצירתיות שלה. אם ספרה הקודם היה רומן בלשי קלאסי, המתחיל בפשע, מתאר את החקירה ומציאת ההוכחות עד ההתרה הקתרטית, "גארו" מרשה לעצמו להיות רומן קצבי, פרוע וקודר.

אילו שאלות עולות הפעם-

"אם בספר הקודם החדשה המרעישה היתה העובדה שיש כאן כבשה שמדברת ומרגישה וחוקרת רצח, והספר האיר באור חדש ומשעשע את עולם בני האדם בהשוואה לכבשים, ב'גארו' הרומן כבר שואל מהו אדם, מהי כבשה ואם כשכבשה מתנהגת כמו עז, היא עדיין כבשה".

דוק המסתורין המרומז שעוטף את ספריה של סוואן אופף גם את חייה האישיים. שמה הוא פסבדונים, ואיש אינו יודע את שמה האמיתי. "בשבילי, כתיבה היא קצת כמו אקט של היעלמות", היא מסבירה, "ככל שאתה מיטיב לספר סיפור, כך הוא נהיה יותר אמיתי. ככל שהוא נהיה אמיתי, כך הקורא שוכח מהעובדה שהסיפור סופר. אני מרגישה שהאישיות של הסופר יכולה לעמוד בין הקורא לחוויית הקריאה.

"אני חושבת שהתהליך הזה דומה לצפייה בשחקן בהצגה. ברגע שתחשוב 'איזה שחקן נפלא', משהו ילך לאיבוד כי אתה מודע לעובדה שהוא משחק".

סוואן נעה על הציר שבין ספרות לאקדמיה. הא סיימה לימודי פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטת מינכן, ובמקביל לכתיבה הספרותית נמצאת בשלבי סיום הדוקטורט, העוסק בסופר האמריקני הנרי ג'יימס.

איך את מצליחה לדלג בין הכתיבה האקדמית לספרות שאת מייצרת-

"זה כמו, ותסלחי לי על הדוגמה הלא מפתיעה כלל, לגזוז שיער של כבשה. ידע אקדמי יעזור לך, יגרום לך לשים לב לטכניקה וכן לדברים שעליך להיזהר מהם. אך החוויה הממשית של כניסה לדיר, תפיסה של כבשה וגזיזת השער שלה היא משהו אחר לגמרי - וגם בלתי צפוי לחלוטין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו