פסטיבל שירי דיכאון

פרשת מרגול נגעה בעצב רגיש בעולם הבידור: הקשר בין זמרים לאנשי העולם התחתון • אבי ביטר, יוני רועה ואחרים מיהרו לטעון שבקשר הזה לא מעורבים רק אנשי הזמר הים-תיכוני • אבל זמרים מפורסמים מהז'אנר מעידים: זו תופעה מוכרת • אנשי העולם התחתון משמשים אמרגנים ובוררים בסכסוכים בתעשייה; "הם מגיעים לכל האירועים החשובים ו'מזמינים' זמרים להופיע בשמחות שלהם" • "האנשים האלה יכולים להתקיל אותך ולהזמין הופעה בתאריך שכבר סגור", אומר זמר ידוע, "ואתה חייב להגיע להופעה הזאת - אחרת פתאום אין לך עבודה"

מרגלית צנעני

קשר בין העולם התחתון לזמרים לא נולד בפרשת מרגלית צנעני שהתפוצצה השבוע. אחרי הכל, העולמות האלה נפגשים מדי לילה במועדונים ברחבי ישראל. אנשי הפשע אוהבים את החיים הטובים, ובעיקר להתחכך ולהצטלם לצידם של סלבס שמעניקים להם לגיטימציה. במקרים רבים - אם כי לא תמיד - יהיו אלה זמרים מהזמר הים-תיכוני או כדורגלנים. "אתה צריך להבין שלרובנו אין ממש ברירה", אומר זמר ים-תיכוני ותיק ומוכר. "יש אנשים שאתה פשוט לא יכול להגיד להם לא. הם מתעלקים עליך וקשה מאוד להגיד להם לא".

זאב רוזנשטיין, יוסי הררי, אבנר הררי, עמיר מולנר ויעקב אלפרון ז"ל הם רק חלק מהשמות שמוכרים מהכותרות הפליליות - אבל גם מעולם המוסיקה המזרחית. הם מלווים כסף כשצריך, עוסקים בבוררויות ובעיקר מגיעים להשקות של תקליטים חדשים ולשמחות של הזמרים המזרחיים: באירועים שקשורים לאייל גולן, לדוגמה, ראינו את יוסי הררי, זאב רוזנשטיין וריקו שירזי. וגולן, כידוע, הוא זמר העשור של ישראל.

הבורר

מייד לאחר הופעתו בהיכל התרבות לפני כמה שנים, הגיע הזמר הטורקי הבכיר איברהים טטליסס למסעדה ביפו. איתו הגיעו מפיק המופע, אבי גואטה, והזמרת שרית חדד. את פניהם קידמו מאבטחים שבדקו את הרכבים לקראת הגעתו של זאב רוזנשטיין, שהוגדר אז על ידי משטרת ישראל כיעד המודיעיני מספר 1 בארץ. התמונה הזאת לא היתה מוזרה לאיש מהנוכחים. היא היתה טבעית לחלוטין. רוזנשטיין ישב עם טטליסס, גואטה וחדד סביב שולחן עמוס כל טוב. מאוחר יותר הסביר גואטה: "זאביק הוא חבר טוב שלנו". מקורבים להפקה סיפרו שרוזנשטיין היה למעשה האיש שאיפשר את הגעת הכוכב הטורקי לארץ.

על הבמה סיפר טטליסס שהוא הופיע בארץ לראשונה בסינרמה בתל אביב, בשנת 1986. מי שהביא אותו לכאן היה איש העסקים שוני גבריאלי, ששמו נקשר בעבר בכמה פרשות פליליות. "שוני דאג לי בארץ לכל מה שרציתי", אמר טטליסס, "הוא איש יקר שאני מאוד אוהב".

הקשר בין אבי גואטה לטטליסס נוצר לאחר ששרית חדד הופיעה באחד מבתי הקזינו ברומניה. גואטה, מנהלה הכל יכול של חדד, הבין שבין רוזנשטיין לטטליסס יש קשרים מיוחדים, שאותם רצה לנצל לצורך הבאת הכוכב הטורקי לארץ.

והזמר הטורקי הוא לא המקרה היחיד שבו נעזר עולם המוסיקה בגורמים בעולם הפלילי. כדי לשים סוף למעגל התלות האינסופי בעבריינים, עשו כמה זמרים מהלכים אמיצים בניסיון להשתחרר מלפיתת האמרגנים שלהם ושולחיהם. ברוב המקרים מדובר בקרב אבוד מראש: "לא פעם האמרגנים הם רק הזרוע המבצעת בעבודה מול הזמר", אומר גורם בכיר בתעשייה. "העבריין לא יכול להרשות לעצמו לנהל זמר, אז הוא נותן למישהו שינהל אותו בשבילו כשהעבריין נמצא מאחורי הקלעים. הזמר כל כך רוצה להתחיל בקריירה שלו, להצליח, שהוא כבר לא שם לב שהוא חתם על חוזה בעייתי במיוחד. במשך שנים אחר כך הזמר מחויב להופיע באירועים של העבריין".

לכל החיים-

"בתכלס זה לכל החיים, כי גם כשהוא יוצא ממנו זה כבר לא מכובד לא להגיע לאירוע משפחתי של הבן אדם שעזר לך כשהיית צריך".

אם בכל זאת זמר מעוניין לפנות לדרך עצמאית, קיים בז'אנר הליך בוררות. אחד הבוררים הוא הזמר חופני כהן, שהצליח ליישב לא מעט סכסוכים בין זמרים למנהליהם. חופני: "עד היום לא קרה מצב שיישבתי סכסוך בין זמר לאמרגן בתור בורר, והפסק שלי לא כובד. תמיד מכבדים אותו".

ואם לא? פונים למישהו מעליך-

"אין דבר כזה, בבוררויות שאני עשיתי לא היה צורך באנשים מעלי".

אתה יודע על בוררויות אחרות שלא בוצעו, וכתוצאה מכך העניינים הסתבכו-

"תמיד מסתדרים. יש מקורבים ויש דרכים להשפיע על הזמר. יש אנשים שמבינים עניין, לאו דווקא עבריינים, שימצאו את הדרך להגיע למטרה".

בסכסוך בין אייל גולן לישי בן צור ישבו בוררים שקשורים לעולם התחתון-

"יש שאלות שאתה יודע את התשובות עליהן, ואין צורך להרחיב".

סיפור בוררות שזכה להד נרחב היה בין מאיה בוסקילה למנהלה דאז, רוברטו בן שושן. לפי תחקיר התוכנית "עובדה", כשביקשה בוסקילה לסיים את ההתקשרות עם בן שושן, היא נאלצה לשבת בבוררות עם העבריין שהיה למעשה האיש שהזרים כספים להפקה.

אחת הדרכים לשלם לבורר שבין הזמר לעבריין היא באמצעות הופעות. הזמר מתחייב לכמה הופעות, העבריין קובע את המועדים ואת המקומות. כך בעצם חודר העולם התחתון לתוך התעשייה.

לפני כשנתיים, באחד המופעים היותר גדולים של זמר בכיר מאוד בתעשייה, חיכו דמויות מפתח בעולם התחתון מאחורי הקלעים. הם לא באו רק כדי לתת כבוד לזמר, אלא יותר כדי לנגוס מעוגת הרווחים. מאוחר יותר התברר ליחצנית המופע שהעבריינים הם למעשה שותפים לכל דבר. הצדדים הכחישו את הפרשה, שפורסמה בהרחבה ב"עובדה".

ויש כמובן הופעות בשמחות ובאירועים מיוחדים. לא מזמן נערכה חתונה מפוארת של אחד העבריינים הכבדים באולמי ברייט הול באור יהודה. זמרים בכירים רבים בז'אנר באו לחלוק כבוד למארחים. במהלך הערב שאל אחד האורחים את בעלי השמחה: "איך אתם מתכוונים לממן את כל הזמרים שעל הבמה-". קרוב משפחה ענה לו: "כל הזמרים האלה חייבים את התחת שלהם למשפחה הזאת. אם לא הם, אין להם מה לאכול".

גם זמרים שלא היו בקשרים עם בעלי השמחה רצו לקחת חלק בחגיגה. גדעון מלאכי, מפיק פסטיבל התימניאדה, לא רואה באירועים מהסוג הזה משהו יוצא דופן: "אלה אנשים שנותנים להם כבוד. זה שהשם שלהם קשור בתחום כזה או אחר לא הופך אותם לעבריינים, ובטח שלא הופך את הזמרים לכאלה. אם אני מכיר רופא זה לא הופך אותי לבעל ידע ברפואה".

הסיפור הכי גדול של השנים האחרונות עוסק בזמר מפורסם, אחד הכוכבים הגדולים בז'אנר, שניסה בתחילת דרכו להימנע ממפגש עם העולם התחתון, עד שגם הוא נפל לידיהם. חילוקי דעות כספיים בין הזמר למנהל האישי שלו הגיעו לבוררות אצל משפחת פשע מוכרת מאזור המרכז. הזמר טען כי מנהלו העלים ממנו הכנסות במשך שנים ארוכות. המנהל מצידו טען כי חייו הראוותניים של הזמר והתנהלותו הכללית הם שהובילו למצבו הכלכלי הקשה. בעוד המנהל ביקש ליישב את המחלוקת אצל גורם משפטי מוסמך, הבהיר לו הזמר שהוא מעוניין לערב גורמים מהעולם התחתון. "אין לי ברירה", אמר לו הזמר, "הם לא יקבלו שום פסיקה. גם אם נשב עם עורך דין או איזה שופט, זה יצטרך לעבור את האישור של 'החבר'ה הטובים'".

בסופו של דבר, הליך הבוררות נחתם על ידי ראשי משפחת הפשע. הזמר, אף על פי ששילם סכום נכבד למנהלו, עדיין נותר חייב לבוררים. את החוב שלהם הם פדו באמצעות הופעות והכנסות ממקורות אחרים של הזמר.

בין הסורגים - המחזמר

העבריין אבנר הררי מתקשר מתאו שבכלא, כמעט מדי יום, לפעמים כמה פעמים ביום, לעיתונאים, לשדרנים ולבכירים בתעשיית הזמר המזרחי. משם הוא מצליח לנהל את הקריירה המתפתחת של בנו איתי הררי. אבנר הררי גם ממלא את לוח ההופעות של הבן. במסיבות נחשקות מגיע הבן לאירוע, ועוד לפני שהספיק לתפוס כיסא הוא מוצא את עצמו על הבמה. הזמרים נאלצים בדרך כלל לחכות זמן לא מבוטל כדי לקבל את הכבוד הראוי להם, כל שכן זמרים צעירים. לא כך כשמדובר בהררי ג'וניור.

האב הגאה מסביר: "הבן שלי הוא ההשקעה הגדולה ביותר של החיים שלי. אני שמח שיש לי הרבה חברים שעוזרים לי ויודעים לעשות את הכבוד. עכשיו אני בכלא וקצת קשה לי, זה לא פשוט, אז אני עושה כמה שאפשר".

ואיך אתה יודע מי משמיע ואיפה הבן מופיע-

"מעדכנים אותי כל הזמן. אני בודק. אני עוקב אחרי הילד שלי. זאת השקעה מאוד מאוד גדולה, ואני לא רוצה שהיא תתפספס בגלל שאני בכלא. אנשים מכבדים אותי, ולמרות שאני בכלא זה לא אומר שהם שמים פס. להפך. בגלל זה אני אדע לגמול להם כשאשתחרר".

בעבר הרחוק היה אבנר הררי זמר בעצמו. עם השנים נקשר שמו לפרשות פליליות, ובסוף שנות ה-90 הוא הפך למפיק של זמר בשם שרון לביא. הררי: "היה דיבור מאוד חזק על שרון לביא. הוא היה מופיע הרבה, השמיעו אותו הרבה, אבל זה לא הלך לפי התכנון, אין מה לעשות".

ואכן, לעיתים דברים לא בדיוק הולכים לפי התכנון, בטח לא כשהרבה כסף וכבוד עומדים על הכף. בשנות ה-90 כיכבה מעל גלי האתר בישראל ילדת הפלא מוג'דה. הלהיט שלה, "בטיילת", עלה למקום הראשון בכמה מצעדים, ושיתוף הפעולה עם מיקי גבריאלוב הוביל את השניים להופעות בפריים טיים של ערוץ 2 וערוץ 1.

כשכולם היו מוכנים להמר שהיא הדבר הבא בתעשייה - היא פשוט נעלמה באופן מפתיע. משנת 2002 היא לא נראתה בארץ. זמן קצר לפני כן פורסם שהיא התחתנה עם מלצר מקומי, אולם היא סבלה מחייה איתו וביקשה לעזוב. בן הזוג שלה סירב לשחרר אותה ובצר לו פנה אביה של הזמרת, מוסטפא, למכרים כדי שיצילו את בתו. באחד הלילות נודע למוסטפא שבמועדון בטיילת בבת ים נערכת מסיבה בהשתתפות מוג'דה. הוא עידכן על כך את אורחן טורק, שהיה הקלידן של מוג'דה, וזה הגיע מלווה בחברים. טורק, המרצה עונש מאסר בכלא ניצן בגין החזקת נשק, מספר: "הבנו שהיא נמצאת בסכנה, שלא טוב לה, והחלטנו להוציא אותה מהמקום. לא היתה ברירה. איך שהגענו למועדון ראיתי את הילדה שאנחנו זוכרים בתור חייכנית מתוקה, ראיתי אצלה עצב גדול בעיניים. זה כאב לי, אז החלטנו לקחת אותה משם. זה לא היה קל, נאלצנו להפעיל הרבה כוח, אבל עשינו את זה בסופו של דבר".

באותו לילה הגיעו אורחן טורק ומוסטפא למקום מפגש עם משפחת בעלה של מוג'דה. שם טענה המשפחה של מוג'דה שלא היתה חתונה בין בני הזוג וש"הכלה" אינה מעוניינת לחיות לצידו. בסופו של דבר, כעבור כמה ימים, עזבה מוג'דה את הארץ לטורקיה. כמה שנים לאחר מכן היא נסעה לגרמניה, שם היא שוהה עד היום. גורמים המקורבים לפרשה מספרים כי היא אינה יכולה להגיע לארץ מכיוון שבפסק הבוררות נקבע שאסור לה לחזור לכאן במשך 12 שנים.

לא מחבבים את אביב גפן

חלק מאנשי הז'אנר דווקא נחלצו השבוע להגנתה של מרגול. "גם זמרים אשכנזים מחוברים לעולם התחתון, ושלא יספרו סיפורים", צוטט הזמר אבי ביטר ביום שבו התפוצצה הפרשה, "אתה נחשף אליהם, אם אתה רוצה ואם לא". גם היוצר יוני רועה היה בין המרגיעים: "תמיד יש שמועות שזמר כזה מקורב לעבריין כזה, וזמר אחר מקורב לעבריין אחר, אבל כמו שהשם שלה השתרבב לפרשה, ככה הוא ייצא מזה".

למרות ניסיונות ההרגעה, אף אחד בזמר המזרחי לא הרים השבוע גבה לנוכח פרשת מרגול. אחדים היו מופתעים שהזמרת הצליחה להעביר קריירה ארוכה כל כך בלי להיפגש עם האנשים הנחמדים עם הכובעים הלבנים, שתמיד מגיעים עם חיוך, אבל גורמים להרבה בכי בהמשך.

"אי אפשר לצאת מזה, תמיד הם מגיעים אליך, מצליחים להיכנס לעולם שלך", אומר זמר ותיק שלא מתגורר בימים אלה בישראל. "הם יודעים להיות שם כשאתה צריך אותם, ואז, ברגע של חולשה אתה פונה אליהם. ברגע שהם עזרו לך, אתה שייך להם לתמיד".

איך זה בא לידי ביטוי-

"הם יכולים להתקיל אותך פתאום ולהזמין הופעה בתאריך שסגרת. עכשיו אתה חייב להגיע להופעה הזאת, לא משנה מה. גם אם סגרת אירוע אחר, נסיעה לחוץ לארץ או לא משנה מה, אתה חייב להגיע לאירוע שלהם".

ואם לא-

"בשלב הראשון אתה מרגיש את זה בלוח ההופעות. כל המועדונים פתאום סגורים בפניך. פתאום אין עבודה. או שיש מצבים שאתה חוטף מהם קנסות. הם פשוט לוקחים לך כסף מההופעה. סוג של פיצוי. גם אם אין לך הופעות, אז הם סוגרים לך והכסף הולך אליהם. היו מקרים שככה בעצם הזמר הפך להיות מנוהל על ידי העבריינים".

בראיון ל"ישראל היום" בראש השנה אשתקד סיפר שלומי שבת על ערב טיפוסי שעובר על זמרים מזרחיים במהלך הקריירה: "אני עברתי השפלות ורגעים מביכים שאני לא מאחל לאף אחד. אתה יודע מה זה להופיע שש ושבע שעות רצוף, כשבקהל יושבים נציגים של משפחות פשע שלא נותנים לך לרדת מהבמה? אני לא אשכח איך לילה אחד הופעתי באיזה מועדון, עליתי לבמה בשתיים בלילה והייתי אמור לתת הופעה של שעתיים. ב-03:40 נכנס למועדון עבריין כבד, מוכר מאוד, והתיישב מולי. הוא שלח לי שטרות של כסף, נהנה מהחיים. בארבע בבוקר אני פונה לקהל ואומר: 'לסיום אני אשיר את 'מרגריטה'". כולם מוחאים כפיים, ופתאום העבריין מתרומם וצועק לי: 'מה קרה, שלומי, נהיית כוכב אז 20 דקות הופעה-'. אני מסביר לו מהבמה שאני פה כבר שעתיים, והוא אומר לי בגסות, עם תנועת יד מזלזלת: 'יאללה, תן עוד שעה'. זאת השפלה נוראית. אתה רואה שהבנאדם שיכור ולא בשליטה, אותה מבין שאם לא תעשה מה שהוא אומר לך, הוא יכול לשסף אותך בן רגע על הבמה. זה היה אחד הרגעים הקשים בחיים שלי".

הזמר חופני כהן, האיש שהביא לארץ את שלומי שבת לאחר שהות ארוכה בארה"ב, אומר: "אני מאחל לך שיום אחד אתה תקבל חצי מהטיפים ששלומי שבת קיבל באותו לילה. בגלל שיכור אחד צריך לעשות את כולם עבריינים? הבנאדם אמר שטויות, עשה שטויות, זה יכול לקרות בכל מקום".

מה זאת אומרת בכל מקום? אתה רואה עבריינים מחייבים את אביב גפן להופיע עוד כמה שעות? אתה רואה אותם בהופעות של יהודה פוליקר-

"אתה מצפה שאנשים ממוצא מזרחי ילכו להופעות של אביב גפן וירצו שהוא יבוא אליהם לאירועים המשפחתיים? זאת המוסיקה שהם אוהבים".

hagi850@gmail.com

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר