לא יוצאים ל(נ)רגילה

מאיר אריאל כתב פעם ש"בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה". בפרשת "עשן סמיך", שמעסיקה את משטרת ישראל ורשויות המס הישראליות בחודש האחרון, סביר להניח שהערבי מעשן נרגילה שבתוכה מעורבבים צואת סוסים וחומרים כימיקליים. 

במה שמוגדר במשטרה כהברחת הטבק הגדולה ביותר בדור האחרון, מואשמים אנשי עסקים ישראלים כאן וברחבי העולם עם ערבים אזרחי ישראל, ויחד הם הוכיחו שיהודים וערבים מסרבים להיות אויבים, ושמחים יחד לבצע פשעים.

 

מיליונים במזומן, במסתור

סיפור הקומבינה שנחשפה לאחר מעקב מודיעיני ארוך משגע בשבועות האחרונים את ענף הטבק בישראל, במיוחד בצפונה של המדינה. 

לבית המשפט המחוזי בנצרת הוגשו כתבי אישום חמורים, ולפיהם את החבורה הזו הנהיג חיים חג'ג' מעפולה. חג'ג' השתמש בחברת קש בשם קיסמט סרוויסס, שהוחזקה על יד אדם שלישי , כדי לרכוש טבק איכותי "טומבק" מירדן, שנחשבת ליצרנית המובילה בסוג הטבק המעובד הפופולרי ביותר על מעשני ארץ הקודש היהודים והערבים. 

מדובר בטבק במשקל כולל של 46 טונות, ובשווי של 21 מיליון שקלים, עיסקה גדולה במושגים מקומיים, שאמורה לספק סחורה מצפונה של המדינה ועד דרומה. הטבק שהוכנס למכולות הגיע לנמל חיפה בכמה משלוחים, תוך כדי שהוצהר שהיעד שלו הוא רומניה וגאורגיה. בשל מצג השווא שהטבק נועד לייצוא, המכולות שונעו למחסן הערובה (בונדד) בתל אביב, שם שהו באזור הפטור ממכס. 

כאן נכנס לתמונה מוני בכר מהרצליה - מנהל בונדד בתל אביב, שבו מוחזקת סחורה מיובאת שבעליה מצהירים שהיא פטורה ממכס. בכר, לפי כתב האישום, שיתף פעולה עם רשת המבריחים ואיפשר לה להחליף את הטבק האיכותי, שרק "חנה" במחסן בדרכו לחוץ לארץ, בעשבים מזויפים. זאת תמורת טובות הנאה שונות. 

"הקושרים רכשו חומר צמחי חסר ערך של ממש הנחזה להיראות כטבק, בכמויות זהות לכמות הטבק הירדני, ואותו ארזו באריזות דומות", נטען בכתב האישום שהוגש באמצעות עוה"ד תובל דורי ויערה ברזילי מפרקליטות מחוז צפון.

"בהמשך דאגו להובלת הטבק המזויף לבונדד, שם ביצעו החלפה בין הטבק הירדני המאוחסן למטרת ייצוא בלבד, לטבק המזויף". היקף תרגיל העוקץ המתוחכם והמרשים לא נפסק כאן: "הטבק הירדני שוחרר שלא כדין מהבונדד, והועבר לעראבה, לידיו של מחמוד חילו, שרכש אותו ודאג לעיבודו ולהפצתו בישראל ובשטחים בלי לדווח על כך לרשויות", נטען בכתב האישום. 

"הטבק המזויף נשלח לרומניה ולגאורגיה תוך כדי יצירת מצג שווא כלפי רשויות המכס כאילו מדובר בייצוא של הטבק הירדני". הטבק, שמס הקנייה עליו הוא גבוה ועומד על 293 שקלים לק"ג, נמכר בישראל ובשטחים תוך כדי התחמקות לכאורה מתשלום מס בהיקף כולל של 16 מיליון שקלים. בעדויות שהגיעו ל"ישראל השבוע" ומפורסמות כאן לראשונה, נחשף כיצד לכאורה עבדה הרשת, כיצד הוחבאו מיליונים של שקלים במקומות מחבוא בכפרים ערביים וכיצד נרכשו בתי יוקרה ומכוניות, בשעה שאזרחי רומניה וגאורגיה מוצפים בזבל כימיקלי שאותו הם מעשנים במחשבה שהם מעשנים את הטבק האיכותי.

 

"קיבלנו זבל של טבק"

הנאשמים כראשי הקנוניה: חיים חג'ג' (50) ובת זוגו בקייה (ברכה) יונגוס (49) מעפולה, ומוסא סאבא (40) מרמלה, הידוע גם בכינוי "אבו עלי", מייבאים במהלך שנת 2015 ממפעל "אל פראנה" טבק בכמה משלוחים, באמצעות חברה בשליטת חג'ג' וסאבא, אשר היתה רשומה על שם איש קש. 

הטבק שנרשם בעמילות המכס כמיועד לייצוא הובל למחסן "אוריינט קור" בתל אביב, שהוא מחסן רישוי על פי פקודת המכס לאחסון סחורות הפטורות ממס. בעל המחסן, מוני בכר (53) מהרצליה, הוא אחד הנאשמים. נטען כי הוא שיתף פעולה בהונאה.

לפי כתב האישום, חג'ג' וסאבא רכשו במקביל בכפר ברטעה שעל קו התפר במשולש חומר צמחי חסר ערך, הנחזה להיראות כטבק, בכמויות זהות לטבק הירדני. החומר המזויף נארז במחסן בנצרת באריזות דומות לאלה שבהן היה ארוז הטבק האותנטי. בשלב הבא נטען כי בתיאום עם בעל המחסן בתל אביב של סחורה הפטורה ממס ומיועדת לייצוא, ביצעו אנשי הרשת החלפה בין הטבק האמיתי והמזויף.

שחות שהאר, שנהג במשאיות שהעבירו את הסחורה ואינו מואשם בפרשה, תיאר לחוקרים את השיטה: 

"בשנת 2015 מתקשר אלי חיים חג'ג' ואומר שיש הובלה של 12 משטחים של סחורות, שלא ידעתי מה יש שם, מהבונדד בתל אביב, ששם יושב מישהו בשם מוני, לעראבה למישהו. לא קיבלתי מהם שום תעודת משלוח ושום נייר". 

שהאר הוסיף כי חשד בהם, ולכן גם צילם אותם בטלפון הנייד שלו מעבירים מזומנים בלי שהבחינו בכך: "לפני שהגעתי אליו עם הטבק מבונדד תל אביב הייתי מתקשר אליו, יש פעם שלא פרקנו בעראבה. הוא בא עם משאית ונהג שלו והעמיסו את הסחורה אליהם. בפעם הזאת, כשהבחור לקח את הסחורה, הגיע אלינו הביתה גם חיים חג'ג' ושם אותו בחור העביר לו מזומן. צילמתי באייפון שלי שהוא מעביר לו כסף. הם לא ראו שאני מצלם. 

"צילמתי כי הוא התחיל להגיד שזה כסף מזומן, ואם יתפסו את זה יהיו בעיות עם המשטרה. היה הרבה כסף בתוך שק, מאות אלפי שקלים". 

גם שהאר ידע שמדובר בסחורה גרועה אבל על פי עדותו, זה בכלל לא עניין את חג'ג': "אנחנו קיבלנו סחורה זבל של טבק משאדי ואחמד, והייתי אומר לחיים חג'ג' זה זבל של סחורה, הוא היה מסתכל והיה אומר לי תארוז. לא עניין את חיים מה הם הביאו".

עדותו של שאדי עתמנה, נהג משאית נוסף שאינו מואשם בפרשה, מסבירה מה בדיוק היה במכולות שנשלחו אל מעבר לים, כאשר החוקרים מבקשים ממנו להתמקד בהובלות של "העשבים המסריחים": "יש הובלות של פסולת של צמחים ועשבים ממש מסריחים שהובלתי מברטעה לנצרת אולי עשר פעמים. כל פעם אוטו מלא שקיות ניילון גדולות. היה מתקשר אלי מישהו בשם אבו אחמד שלא הכרתי, אמרו שיש לו הובלה של פסולת של עשבים וצמחים, שההובלה היא לנצרת מברטעה", סיפר עתמנה לחוקר.

 

"יש לי מרצדס לחלוקה"

מ' הוא מוכר טבק ידוע מכפר בצפון המדינה. הוא החל את העיסוקים שלו בתחום הטבק כסוכן מכירות, אבל אז פתח חנות מצליחה שאליה הגיעו קונים יהודים וערבים מהאזור. על פי כתב האישום, הוא היה החוליה המקשרת בסיפור שלפנינו, בעיקר בשל העובדה שרשויות המס מגלות את החלוקה המעניינת בין לקוחות שעובדים עם חשבוניות וכאלו שלא. 

"יש סחורה שאני קונה בלי חשבוניות כי למוכר אין חשבוניות. המחיר טוב, בא ואומר 'בוא קח סחורה', מה אני אגיד לו לא?" החוקרים מבקשים ממנו להיות מדויק קצת יותר ומכוונים אותו לסיפור ההברחה: "רוב העסקאות שלי הן עם יהודים, ויהודים רוצים חשבוניות. לפעמים מגיעה חנות ורוצה קצת סחורה ואומרת שהיא עסק פטור, לא צריך חשבונית". 

בשלב זה שולפים החוקרים שקית מלאה בכסף, 35,810 שקלים, 1,250 יורו, 7,050 דולר ו־226 דינר ירדני. "אני מזהה את הכסף, הוא שלי. מה המקור? אני סוכן יעני, אז בטח יהיה אצלי כסף. את היורו והדולרים אני מחליף כל חודש בכפר". 

אחד הנחקרים הוא אחיו של מ', עוד גורם בענף הטבק שמוכר היטב לעוסקים בתחום, שמסביר בדבריו את כמויות הכסף האדירות שהחבר'ה מבינים שהחלו להסתובב בשטח: "יש לי חובות לבנק הפועלים של 100 אלף שקלים, ולבנק מרכנתיל 20 אלף שקלים. לקחתי הלוואות מאנשים של 100 אלף שקלים. הבית שאני גר בו שייך לי ויש לי אאודי 2016. רכשתי את הרכב ב־265 אלף שקלים והוא רשום על שם אשתי. יש לי מרצדס לחלוקת סחורה". 

בשלב הזה מספר אחיו לחוקרים את העסקים שהוא עושה עם אחיו שקשורים בהפצת נרגילות וטבק, מכיוון שמ' הוא עוסק מורשה. "אני קונה ממנו טבק מוכן לנרגילות". 

בבדיקה שנערכת מתגלה שהמחירים עומדים על 60 גרם ב־24 שקלים, והסחורה מגיעה כבר ארוזה. לעיתים, מציין הנחקר, הוא קונה ק"ג ב־120 שקלים. מדובר כאמור בחומר המקורי שמגיע מירדן, ועל הכנסות ששום רשות במדינה לא יודעת עליהן. את החישוב כמה שוות 46 טונות שלא מדווחות עושים החוקרים לבד. מה עושים עם כל הכסף הזה? 

ובכן, חיים חג'ג' בונה אחוזה בהרחבת הבנייה של קיבוץ ראש הנקרה. הבית המשקיף על מטעי הבננות מוערך בכ־3.5 מיליוני שקלים, אשר משולמים מכספי הטבק ונקנים על שמה של הגברת יונגוס. 

על שם בני הזוג רשום גם בית בעפולה בסכום של 2 מיליון שקלים. בכסף אחר יונגוס מתחדשת במכונית חדשה מדגם אופל ששווייה 113 אלף שקלים. הזוג חג'ג' ויונגוס גם נתפסו בעת מעצרם עם סכום של 1.8 מיליון שקלים במזומן. כמו כן, פדתה יונגוס בדרך לא חוקית לכאורה מבנק הדואר 500 אלף שקלים, אחר כך העבירה באותה הדרך ממש 200 אלף שקלים לטובתו של סאבא בפעם אחת, ובפעם השנייה העבירה לסאבא סכום של 300 אלף שקלים.

 

מה מעשנים אזרחי רומניה? 

אבל רגע, עכשיו נשארה החבורה עם הכימיקלים, התה והדשנים שהוחלפו ונארזו מחדש תחת המותג האיכותי. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים גם כאן. איש עסקים ישראלי המתגורר ברומניה, מקבל את הסחורה ואת המימון לאחסנה של הסחורה שאיש לא חושק בה. 

גם בגאורגיה נמצא איש עסקים ישראלי שיסכים לקבל את הסחורה המזויפת, אשר בבעלותו חברה שלפי כתב האישום, כל תכליתה היא קליטה 

ואחסון של הטבק המזויף. חשבונות פיקטיביים נשלחים כמובן גם לרומניה וגם לגאורגיה. הפרשה מתחילה להתגלות כאשר רשויות המס מגלות בנמל חיפה את הסחורה המזויפת, ואל גאורגיה יוצאת מכולה ריקה מסחורה, כאשר הסחורה המזויפת נשארת בחיפה. 

בסך הכל הועברו לרומניה ולגאורגיה 46 אלף טונות של סחורה מזויפת בעלות כוללת של 1.5 מיליון שקלים. כאשר שואלים החברים ברומניה ובגאורגיה מה יהיה עם הסחורה המזויפת, חג'ג' וחבורתו עושים חישוב שהמשלוח של החומרים המסוכנים לעישון עלה להם בין 15 ל־20 אלף דולר. ולכן "אם תמכרו בשניים־שלושה דולר לק"ג זה גם טוב, כי זה יכסה את העלויות". 

הרומנים והגאורגים אולי מעשנים בשעה זו ממש טבק מזויף ארוז היטב במוצר יוקרתי למדי. הסך הכולל, כאמור, של ההונאה המתוארת בכתב האישום של חבורת חג'ג' את אבו עלי עומד על סכום של 16 מיליון שקלים. יחד עם הרכוש שנקנה בעזרת הכסף, מדובר כבר בהעלמת מס של יותר מ־21 מיליון שקלים.

החשודים העיקריים בחרו לשתוק בחקירה, ואילו יונגוס ניסתה להסביר שהמאהב שלה לפני חג'ג' היה מיליונר שהשאיר לה סכומי כסף אדירים. כאשר החוקרים הטילו ספק בגרסתה התפרצה הנאשמת: "אתם לא מאמינים לי כי אני אתיופית". 

עו"ד אייל בסרגליק

עם זאת, על פי הראיות שנאספו על ידי חוקרי ימ"ר צפון, יחידת יהלום וחקירות מכס חיפה, וכוללות האזנות סתר, סרטונים המתעדים את החלפת הטבק והפללת הנאשמים העיקריים על ידי חבריהם לרשת, נראה שגזר הדין עומד להיות לא קל עבור החבורה. 

תגובות עורכי הדין של הנאשמים בפרשה:

עו"ד יובל זמר, פרקליטה של ברכה יונגוס, מסר בתגובה: "עם ההעמקה בחומרי החקירה עולה ומתבהרת העובדה כי למרשתי אין כל קשר לעבירות המיוחסות לה בכתב האישום. לא לעבירות המקור שעניינן הברחת הטבק וההתחמקות מתשלום מס בגינו ולא לעבירות הלבנת ההון. את ההסברים המגובים בראיות חד־משמעיות למקור הרכוש שברשותה נציג בפני בית המשפט, ואני משוכנע כי בסופו של יום תוכח חפותה המלאה".

עו"ד אייל בסרגליק, פרקליטו של מוסא סאבא, מסר בתגובה: "בתחילה מרשנו לא היה חשוד בפרשייה. בשלב מסוים אחד מהאנשים נוקב בשם אדם בשם אבו עלי, והתביעה מנסה לקשר את אותו אדם, שהוא בכלל מנהל כספים, למרשנו. מרשנו הוא מנהל חשבונות בלבד ואין לו קשר לפרשייה ככל שהיתה, והדברים יוכחו בבית המשפט".

עו"ד אורי קינן וליאל אבישר שמייצגים את חיים חג'ג' מסרו בתגובה: "התיק מתנהל בבית המשפט ואת כל טענותינו אנו נטען בפני בית המשפט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו