מבחינת טד קרוז וברני סנדרס, תוכנית ויסקונסין פעלה השבוע יפה. שני המועמדים, המזנבים בטראמפ ובקלינטון בפריימריז בארה"ב, השיגו ניצחונות מרשימים במדינה הגובלת באיווה. בוויסקונסין, כמו באיווה, האוכלוסייה הומוגנית מאוד והרוב (88 אחוזים) לבנים; בוויסקונסין, כמו באיווה, טראמפ הפסיד. וקלינטון? בוויסקונסין, בניגוד לאיווה, היא לא קיבלה הזדמנות לנצח בעזרת הטלת מטבע. ועדיין, לפחות כרגע נדמה שוויסקונסין לא תמנע מהשניים ניצחון בהמשך. ייתכן מאוד שאת השבוע הזה נזכור כלא יותר ממכה קלה בכנף.
התוצאות בוויסקונסין הן יותר עניין של דמוגרפיה מאשר גיאוגרפיה. הרכב האוכלוסייה בה שונה מאוד ומגוון פחות מההרכב בניו יורק, שבה ייערכו הפריימריז המשמעותיים הבאים. הניצחון המרשים שרשם השבוע טד קרוז (48 אחוזי תמיכה, לעומת 35 אחוזים לטראמפ) מגביר את הלחץ על המיליארדר. אחרי התבוסה בוויסקונסין, לטראמפ לא יספיק סתם לנצח במדינת הבית שלו. הוא צריך לנצח בגדול, לפחות אם הוא עדיין שואף להגיע ל־1,237 צירים - שיבטיחו לו רוב בוועידה הרפובליקנית ב־18 ביולי.
הפריימריז עוברים כעת למדינות שנחשבות למגרש הביתי של טראמפ, שכולל מדינות ליברליות וחילוניות בהרבה ממדינות הדרום. מעתה טד קרוז הוא שיצטרך להתמודד עם בעיות דמוגרפיות. בניו יורק מצביעים הסקרים על יתרון משמעותי לטראמפ (50 אחוזי תמיכה) לעומת קרוז (30 אחוזים).
קרוז ניסה השבוע למקסם את הניצחון בוויסקונסין. הוא ביקש לשלוח מסר ברור וישיר לראשי המפלגה הרפובליקנית במקרה שאכן תתקיים ועידה פתוחה ביולי, כפי שמסתמן היום. קרוז, שניצח עד כה בתשע מדינות (לעומת 18 לטראמפ), דיבר על התוצאות בבחירות השבוע כ"נקודת מפנה". הוא לא הסתיר את שביעות רצונו מהניצחון בוויסקונסין, מכיוון שהפעם הביס את טראמפ בכל קטגוריה אפשרית; אבל צריך לזכור כי הבסיס של קרוז ממשיך להיות קהל הבוחרים השמרן מאוד, שהרכיב שני שלישים מהמצביעים הרפובליקנים במדינה.
התוצאות בוויסקונסין חשובות לא רק בגלל הניצחונות, אלא מפני שהן חושפות את נקודות התורפה של המתמודדים: אצל הדמוקרטים, למשל, היה אפשר לראות את הבעיה של סנדרס בקרב האפרו־אמריקנים.
הוא הפסיד באחוז ניכר בקרב המצביעים הלא לבנים ביחס של 60:40. כוחו נובע דווקא מהמצביעים העצמאיים (ביחס של 30:70). סנדרס אמנם ניצח בשש המדינות האחרונות שבהן נערכו פריימריז, אבל במדינות החשובות הנותרות ההצבעה פתוחה רק למצביעים דמוקרטים - ולכן לא יוכל ליהנות מהיתרון המשמעותי שלו בקרב העצמאיים.
הילארי קלינטון, לעומתו, מודאגת מחוסר התמיכה שלה בקרב הצעירים. השאלה הגדולה, שתצטרך למצוא לה תשובה אם תיבחר למועמדת המפלגה בנובמבר, היא איך לאחד את הצעירים סביבה.
כך או אחרת, מעבר לדמוגרפיה ולגיאוגרפיה, בעיקר למתמטיקה יש השפעה אדירה על הפריימריז המטורפים ביותר בהיסטוריה האמריקנית. בקרב הרפובליקנים, המתמודדים צריכים להשיג רוב מבין 2,472 הצירים, ואצל הדמוקרטים - רוב מתוך 4,765 הצירים. למרות ההפסדים הרבים של הילארי (סנדרס ניצח כבר ב־15 מדינות), היא עדיין נהנית מיתרון עצום במספר הצירים (1,743) לעומת 1,056 לברני (1,966 צירים עדיין נותרו בקופה).
15 דקות של תהילה, עם אופציה להארכה. סנדרס // צילום: אי.פי
במחנה הרפובליקני הסיפור קצת יותר מסובך. לטראמפ יתרון מבטיח של 740 צירים (לעומת 514 לקרוז), ולקייסיק יש עדיין פחות צירים מהסנאטור מפלורידה מרקו רוביו, שפרש מהמירוץ (143 לעומת 171 לרוביו). קייסיק, אגב, היה המפסיד הגדול בוויסקונסין - והשיג כ־14 אחוזי תמיכה.
הפרסים עוד מחכים
באופן טבעי, יש מי שמבקש לראות בתבוסה של טראמפ בוויסקונסין את תחילת הסוף של המועמד; בעיקר אחרי פליטות הפה שלו בנוגע לנשים בימים שקדמו לבחירות בוויסקונסין.
את עיקר הזעם עוררו הדברים שאמר בנוגע להפלות (כשקרא להעניש נשים על הפלה בלתי חוקית). התוצאה: 70 אחוזים מהנשים (ברמה הלאומית) מחזיקות כעת בדעה שלילית על איש העסקים מניו יורק. ההפסד בוויסקונסין גם היה הצורב ביותר של טראמפ מאז הפריימריז באיווה, אבל כאמור, רב הדמיון בין המדינות - ואולי בזה הוא יכול להתנחם.
הבעיה של טראמפ השבוע היא שההפסד מרחיק אותו מ־1,237 הצירים שלהם הוא זקוק. בנתון הזה טמון גם האתגר הגדול ביותר שלו, בהתחשב בהתנגדות שהוא מעורר בקרב הממסד הרפובליקני. ויסקונסין, כפי שהוזכר, היא מדינה ייחודית. אפילו האוונגליסטים בה שונים מהאוונגליסטים של הדרום. עובדה: למרות ההצהרה של טראמפ כי צריך לנקוט "סוג של ענישה" נגד נשים שעברו הפלה, בקרב המצביעים האוונגליסטים בוויסקונסין הוא השיג רק שליש מהקולות.
סנדרס נהנה מתדמית אמינה מאוד. תשעה מתוך עשרה מצביעים בוויסקונסין טענו שהוא אדם ישר והגון, לעומת 60 אחוזים בלבד שאמרו דברים דומים על קלינטון. במחנה הדמוקרטי, המצביעים הליברלים היו שני שלישים מקהל המצביעים בוויסקונסין. אגב, ב־2008 ברק אובאמה הביס את הילארי במדינה בפער של 17 אחוזים. בזמן שסנדרס חגג את ניצחונו בוויסקונסין, היא החלה לחזר אחר המצביעים השחורים, שלפחות בניו יורק תמיכתם בה מובטחת.
במחנה הדמוקרטי, אין ספק כי ברני סנדרס נהנה מהמומנטום ומבליט את חולשותיה של קלינטון. מזכירת המדינה לשעבר, שהיתה הסנאטורית מטעם ניו יורק, אמורה לנצח במדינה המאמצת שלה, ואולי אפילו לרשום שם ניצחון גדול ש"יסגור עניין"; אבל סנדרס, שגדל בברוקלין, מאמין בכוחו להפתיע ואף הבטיח לנצח הן בניו יורק והן בקליפורניה.
העיניים נשואות כעת לעבר מדינת ניו יורק, על 95 הצירים שלה. אחרי שבוע יתקיימו פריימריז בפנסילבניה, שמציעה 71 צירים ואת קהל הצווארון הכחול, הדמוקרטים של רייגן, שעשויים להיות הפעם בצד של טראמפ. והפרס הגדול מחכה דווקא בקליפורניה, עם 172 צירים (והמנצח לוקח הכל).
52 אחוזים מהרפובליקנים סבורים שאם טראמפ יגיע לוועידה באוהיו עם מספר הצירים הגדול ביותר, הוא צריך להיות המועמד לנשיאות מטעם המפלגה. אולי הנתון הזה ימתיק במעט את ההפסד שלו בוויסקונסין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו