בשיתוף ברק רום
ישנן חמש מערכות שכל בית חייב בהן, ולא משנה מה הסגנון האדריכלי והשפה העיצובית בה הוא נבנה - פתחים, ריצופים וחיפויים, מיזוג אוויר, מטבח ותאורה. כל החמש הן חשובות ולכל אחת מהן תרומה מכרעת לעיצוב הבית ולהתנהלות החיים בו. הזנחה או חוסר תשומת לב לאחת מהן, תשפיע על המיכלול שנוצר ותהיה מורגשת. לפיכך, כשמתכננים את הבית, יש להביא בחשבון את כל החמש ולהקדיש להן מקום הן מבחינת החשיבות העיצובית והן מבחינת חלוקת עוגת התקציב.
סרג’ בן דוד, אדריכל ומעצב פנים ותיק ומנוסה, בוגר הטכניון שבחיפה ובעל משרד אדריכלים (“סרג’ בן דוד אדריכלים”), מנתח כל אחת מחמש המערכות, מתאר את חשיבותה, את החומרים מהם היא מורכבת ואת תרומתה לעיצוב הבית ולתפקודו.
המערכת הראשונה: פתחים - הפתחים שבבית הם התווך שבין הפנים לחוץ ותפקידם הוא: איוורור, אור, חשיפה לנוף והקניית מראה וסגנון לשפה האדריכלית של הבית. יש הבדל בין פתח אנכי, רצף של פתחים אנכיים או חלון אופקי אחד גדול. חלון זה לא רק זכוכית, זו גם ההצללה. זה יכול להיות תריס גלילה, צלון או מרקיזה שמעצבת גם את החזית מבחוץ. מבפנים מתלווה אל החלון וילון. כמובן שניתן להוסיף לו רשתות, מתגלגלות או קבועות. בחירת אופי הפתח תשפיע גם על המראה וגם על השימוש בו. אם זה פתח המיועד למעבר תהיה גם דלת, בין אם פתיחה בהזזה ובין אם פתיחה על ציר.
בישראל יש כמה חומרים שמקובל להשתמש בהם לפתחים. אלומיניום - לא מדובר בהכרח במתכת נחותה. אלומיניום עמיד לקורוזיה ויש לו גם פרופילים דקים ואיכותיים, כולל ויטרינות לפתחים גדולים. יש גם אלומיניום בלגי, שהוא חיקוי של ברזל, אם כי באלומיניום לא ניתן לשלב זכוכית מבודדת. ברזל - פרופיל בלגי, בעל מראה עדין ודק והיתרון שלו שהוא ניתן למשחק מגוון של חלוקות. עץ - חלונות העץ מגיעים מאירופה ובניגוד לדיעה כי עץ מתבלה במהירות, ניתן לעשות לו טיפולי עמידות. בכל מקרה יש צורך בתחזוקה. עץ-אלומיניום - שימוש בעץ בתוך הבית ובאלומיניום בחוץ. היתרון: אפשרות לשלב בו כמעט כל זכוכית ומראה קלאסי ואלגנטי.
המערכת השניה: ריצופים וחיפויים - יש להביא בחשבון גם ריצוף פנימי וגם חיצוני. באקלים הישראלי נהוג לרצף גם רחבות חיצוניות, שטחים שמסביב לבריכה, גינה ועוד. יש מבחר גדול של חומרים לריצוף חיצוני. חומרים טבעיים - בעיקר סוגים של אבן או שיש, בעיבודים ובמידות שונות. דקים - מעץ טבעי או מלאכותי. חומרים תעשייתיים - גרניט פורצלן למינהו. בטון - בין שהוא בא כמשטח יצוק ובין באבנים משתלבות. בתוך הבית החומרים הם אחרים: חומרים טבעיים - אבן שיש, בדרך כלל מלוטשת, שתיצור משטח רציף ואחיד. פרקט - יכול להיות עץ טבעי כמו אלון, או למינציה מחומרים תעשיתיים, שאיכותם גבוהה. שטיחים - לא מאוד מקובל בארץ, אבל לפעמים ישנה דרישה כזו, למעט בחדרי הרחצה, שם יהיה גרניט פורצלן לסוגיו.
המערכת השלישית: מיזוג אוויר - זו כבר מערכת הנדסית ובאקלים הישראלי היא בגדר חובה בכל בית. מיזוג אוויר מלא, בכל החללים, לפעמים אפילו גם בחדרי הרחצה וחדרי הארונות. גם לקירור וגם לחימום. העלות במקרה הזה היא פונקציה של נפח המבנה ועלולה להגיע למאות אלפי שקלים. מומלצת מערכת VRF, שעובדת בתפוקה משתנה ומאפשרת למזג רק חלקים מהבית, תוך שימוש חלקי ביחידת העיבוי וכך לאפשר חיסכון מירבי. מערכת כזו הינה שקטה, גם בפנים וגם בחלקים שמחוץ לבית.
מערכת רביעית: מטבח – זהו לב הבית. חלל פונקציונאלי המשמש את כל המשפחה. מקובל היום לבנות מטבח גדול ים ומרווח. במרבית המקרים יהיה בו אי גדול ותהיה גם פינת ישיבה. המטבח הוא עתיר מערכות חשמל, תאורה, מיזוג, מכשירים אלקטרוניים ומסכי מגע. חזיתות המטבח יכולות להיות מגוונות, מציפויי הפורמייקה למיניה ועד לציפויים איכותיים וצביעה היפוקסית. משטחי העבודה יכולים להיות מחומרים טבעיים, כמו עץ או אבן, ועד לחומרים סינתטיים איכותיים כמו אבן קיסר, דקטון, קוריאן ודומיהם.
מערכת חמישית: תאורה - למרבה הצער, מבין כל המערכות, התאורה היא לפעמים הנשכחת והמוזנחת ביותר. הסיבה: בדרך מדובר במערכת שמטופלת אחרונה בפרוייקט, כאשר גם היזמים וגם הבעלים מגיעים אליה כשהם תשושים, נפשית וכלכלית. אלא שאמרו כבר גדולי האדריכלים “בלי אור אין אדריכלות” ולכן כדאי להשקיע תשומת לב בתאורה. זו המערכת היחידה מבין החמש שהיא גם גמישה. תפקידה בעיצוב הפנים והחוץ הוא לא רק להאיר, אלא גם לייצר תחושות ואווירות שונות. יש תאורה עמומה ואינטימית לערב שקט. יש תאורה חזקה לארוחה משפחתית, יש תאורה עוצמתית לאירוע או מסיבה ויש תאורת התמצאות שפועלת בלילה, למדרגות ולמסדרונות, שניתן להשאירה פועלת 24 שעות ואורך חיי הנורות שלה הוא לשנים רבות.
http://www.sergebendavid.co.il/
לסיכום, כל חמשת המערכות הללו קיימות בכל בית, ללא קשר לסגנון האדריכלי בו הוא נבנה. יש להן השפעה לא רק על העיצוב אלא גם על התקציב ועל התחזוקה ולכן יש להביא אותן בחשבון בתכנון המקורי, ולא לגלות תוך כדי תנועה שהזנחנו אחת מהן.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו



