כשקפקא התבונן בשולחן הכתיבה

לרבים מקוראיו הנאמנים של קפקא ישנו בבית מדף המוקדש לו ורק לו – יצירותיו, מוצבות בגאון זו לצד זו, ספרים המפרשים אותן עד לאין סוף, פריטים אזוטריים כגון עיבודים של "הגלגול" לקומיקס ומה לא. אלה ודאי ישמחו לצרף פריט נוסף לאוסף:"Is that Kafka? 99 Finds"ספר המונה 99 ציטטות ופרטי טריוויה, גורליים כזניחים, המאפשרים בדרכם הצצה לנפשו החידתית של אחד מגדולי הסופרים.

"האם זה קפקא?" פורסם בגרמניה כבר ב-2012, אך תורגם פורסם באנגלית רק לאחרונה. יוצרו, ריינר סטאך – סופר, פובליציסט ומו"ל – הוא גם אחד הביוגרפים הבולטים החיים של קפקא. בין הישגיו הבולטים: הוא זה שאיתר את עיזבונה של פליציה באואר, ארוסתו של קפקא ואף הציג אותו כתערוכה בשם "כלתו של קפקא"; כתיבת ביוגרפיה מקיפה על הסופר שפורסמה כטרילוגיה – החלק האחרון מתוכה פורסם ב-2011 ותרגומה לאנגלית יפורסם רק באוקטובר הקרוב.

במהלך העבודה אסף סטאך מיני ציטוטים, פכים וסיפורים שלא התאימו בהכרח לפרויקט הגרנדיוזי אבל היו מרתקים בפני עצמם והחליט לאגד אותם לספר נפרד ולא צריך להיות קפקולוג מושבע כדי ליהנות מהפנינים שבתוכו.

לדוגמה, אפשר למצוא שם את המכתב היחיד שרד הממוען מקורא אל הסופר הצעיר: זיגפריד וולף כותב לקפקא כי הוא אינו שמח לאח שקנה את "הגלגול" עבור בת דודתו: "היא לא מבינה את הסיפור. בת דודתי נתנה את הספר לאמה, אבל גם היא לא מצליחה למצוא לו הסבר. אמה נתנה את הספר לבת דודתי השנייה, אבל גם היא לא הצליחה להבין אותו. כעת הן כתבו לי. אני אמור להסביר להן מה פשר הסיפור, כי אני הדוקטור במשפחה. אבל אני אובד עצות". קפקא לא היה מיסטיקן (וכמובן יהיו אלה שיחלקו על אמירה זו), אבל מבחינה קוסמית, די ברור למה המכתב הזה הוא היחיד ששרד.

עוד פנינים: צילום של קפקא ומקס ברוד בתערוכת מטוסים ב-1909; התרשמויות של הסופר בגוף ראשון מנסיעה ברכבת התחתית, או קטע משעשע שכתב על ייאושו משולחן הכתיבה שלו: "התבוננתי מקרוב בשולחן הכתיבה שלי והגעתי למסקנה, ששום דבר טוב לא יכול לצאת משולחן כזה".

כריכת הספר