סופרי הצללים

מאחורי כמעט כל נשיא, ראש ממשלה או איש ציבור בכיר עומד סופר צללים מוכשר, המכין את נאומיו של הבוס ומצליח לבטא בהם את השקפותיו. כשיו"ר הכנסת ראובן ריבלין נשא בהר הרצל את נאומו החגיגי בטקס הדלקת המשואות, ידע רק קומץ אנשים שעל הנאום הזה טרחו במשך חודשים ארוכים כמה אנשים. כבר בחודשי האביב החלו בלשכת יו"ר הכנסת דיונים על תוכני הנאום, והוחלט שבמרכזו יעמוד השיח הבעייתי בחברה הישראלית.

ריבלין קבע את קווי המתאר העיקריים של הנאום, ובניסוחו ובליטושו עסקו עוזרו האישי ודוברו הראל טובי ועובדת הלשכה רוני א-לון (בתו של נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע ספי אלון). הם נדרשו לחשוב על כל משפט ולשקול את משמעותה של כל מילה. תשע טיוטות הוכנו עד שגובש הנוסח הסופי בן 850 המילים. ימים ספורים לפני הטקס אף הועבר הנאום הממלכתי לקומץ אנשים מכל קצות הקשת הפוליטית כדי שיחוו את דעתם עליו.

ד"ר עמי גלוסקא, שעבד במחיצתם של הנשיאים יצחק נבון וחיים הרצוג, כתב ב-2003 את נאומו של ראש הממשלה אריאל שרון בטקס האזכרה לדוד בן-גוריון בשדה בוקר. "ברגע האחרון נאלץ שרון לבטל את השתתפותו ובמקומו הגיע ממלא מקומו, אהוד אולמרט, וקרא את הנאום שהכנתי ככתבו וכלשונו", נזכר גלוסקא. "הנאום עורר רעש תקשורתי משום שצוטטו בו דברים שאמר בן-גוריון ב-1949 בעת החתימה על הסכם הפסקת האש עם ירדן, שבו דיבר על נכונותנו לחלוקת הארץ. כולם הבינו את הרמז שגם ממשלת שרון מוכנה לפשרות ולוויתורים".

העיתונאי איתן הבר, שהיה מנהל לשכתו של יצחק רבין, כתב את רוב נאומיו בימי הסכם אוסלו ובמהלך המשא ומתן לשלום עם ירדן. בעיקר זכור הנאום המרגש לפני שני בתי הנבחרים בוושינגטון, שבו הכריז ראש הממשלה המנוח: "אני יצחק רבין, מספר אישי 30743, רמטכ"ל בדימוס, חייל בצבא השלום".

הבר, שגם בימים אלה ממשיך לכתוב נאומים לאישי ציבור בכירים, סיפר פעם למקורביו כי "לפעמים כתבתי לרבין שלושה נאומים ביום אחד. לעיתים הוא כלל לא קרא את הנאום לפני שנשא אותו. פעם כתבתי לו נאום לאירוע חגיגי בכנסת, ואחרי שקרא אותו בא אלי בטענות 'כמעט סיבכת אותי במלחמה עם סוריה'". הבר סיפר שרבין התייחס בחרדת קודש לכל מילה כי הבין שכל מה שיאמר יצוטט, אבל נהג לומר לו: 'תמיד תכתוב פוזיטיב, שייראה חיובי'. אחד הסודות השמורים ביותר הוא שהבר גם התבקש לכתוב נאומים לא רק לאישים ישראלים, אלא גם לנשיאים קלינטון ובוש הבן כשביקשו להתייחס לישראל ולמזרח התיכון.

העיתונאי יוסי אחימאיר, שהיה מנהל לשכתו של ראש הממשלה יצחק שמיר (בשנים 1992-1984) וכתב את רוב נאומיו, מגלה כי נאומים חשובים במיוחד, כמו הנאום בוועידת מדריד, נכתבו על ידיו בשיתוף עם עוד כמה אנשים, כמו אליקים רובינשטיין והרי הורביץ. אחימאיר, כיום מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, מציין כי "שמיר אהב נאומים עם תוכן ללא רגש מיוחד. הוא לא רצה מליצות ופראזות. בדרך כלל הוא ציין נקודות שבהן ביקש שהנאום יתמקד, ולאחר שהגשתי לו את הנוסח הוא היה מעיר את הערותיו".

לרגל יום הולדתו ה-75 של שמיר, לפני כ-20 שנה, הפתיע אותו אחימאיר במתנה מיוחדת: ספר שכולל את כל נאומיו החשובים.

"כשהגיעו ראשי מדינות לכנסת, השתדלתי ללמוד עליהם פרטים רבים כדי להעשיר את הנאום", נזכר העיתונאי בצלאל עמיקם, שכתב את נאומיהם של יושבי ראש הכנסת וח"כים. "כשדליה איציק היתה יו"ר הכנסת, היא אירחה את ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון. כשאספתי עליו חומר ארכיוני, גיליתי שאביו היה כומר שאירגן טיולים של צליינים לישראל והציג להם שקופיות של נופי הארץ. ציינתי זאת בנאום, וכשאיציק הזכירה זאת, בראון היה מופתע מאוד ונרגש כי לא ידע על כך דבר".

* * *

עבודה משתלמת-

שומרים בסוד את השכר

כותבי הנאומים מקפידים שלא לציין את שמותיהם של אישי הציבור ששכרו את שירותיהם מחשש שהדבר יפגע בהם. לעומת זאת, בבית הלבן כשאדם מתמנה לכותב הנאומים של הנשיא, מתפרסמת על כך הודעה רשמית. כותבי הנאומים גם מסרבים לגלות כמה הם משתכרים. עמי גלוסקא סיפר כי את הנאומים שכתב לנשיא הרצוג עשה במסגרת תפקידו כדובר בית הנשיא, וכשכתב נאומים לאישים אחרים נחתם עימו חוזה מיוחד. גם יוסי אחימאיר כתב את נאומיו לשמיר במסגרת תפקידו בלשכת ראש הממשלה.

איתן הבר מקפיד שלא לקבל שום תשלום על כתיבת נאומיו. "יש כותבי נאומים שמקבלים שכר יפה. אני כותב לרבים, אבל עושה זאת מתוך חיבה לאיש וללא תמורה. מעולם לא קיבלתי אגורה. אני מגביל את כתיבת הנאומים רק לאלה שאני רוצה בהצלחתם", סיפר הבר למקורביו.

לעומת זאת, כותב נאומים מוכשר, הממלא כיום משרה ציבורית בכירה ואשר העדיף לשמור על עילום שם, סיפר כי "נהגתי לבקש 200 שקלים לשעה כשכתבתי נאומים לאישי ממשל בכירים ביותר".

מהן התכונות הנדרשות מכותב נאומים? "קודם כל להיות בעל רקע תרבותי וידע היסטורי עשיר, להכיר את מורשת ישראל ואת התנ"ך, וכמובן גם יש יתרון בהכרת הספרות והשירה העברית", אומר גלוסקא. אחימאיר מציין כי "חשוב שתהיה לך הערכה לאיש שאתה כותב לו נאום, שתזדהה עם הקו האידיאולוגי שלו, ושתהיה לך רגישות בסגנון לאופיו של האיש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו