"דיוות באופרה? זה רק מיתוס"

"דיוות? היום זה רק מיתוס, לדיוות אין מקום בביזנס הזה", אומרת בראיון הילה בג'יו, זמרת הסופרן המזוהה ביותר עם האופרה הישראלית, שהספיקה לגלם בקריירה המרשימה שלה תפקידים ראשיים רבים, ובהם ג'ילדה ("ריגולטו"), רוזינה ("הספר מסביליה") ואדינה ("שיקוי אהבה").

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"זה מקצוע מאוד תובעני, הרבה פחות נוצץ ממה שחושבים, אבל יש במאים פנאטים שלא מוכנים להתחשב ביכולות הפיזיות של הזמרים. מאוד קשה לשיר כשאת תלויה באוויר, שרועה על הבמה ואפילו עירומה לגמרי. זמרות הן לא חשפניות או לולייניות. צריך ללמוד לומר 'לא' מדי פעם, וזה לא נקרא 'דיווה'".

בג'יו תופיע החל ממחר ועד מוצ"ש (בירושלים, בת"א, בזיכרון יעקב, בקיבוץ נען ובראשל"צ) עם "הפרויקט הקאמרי הישראלי" בתוכנית "שני ליצנים". במקרה או שלא במקרה, התוכנית עולה סמוך לפורים ותוקדש לשני ליצנים אייקוניים בתולדות המוסיקה המודרנית: "פיירו הסהרורי", יצירת המופת של ארנולד שנברג לזמרת ולאנסמבל, ו"פטרושקה", בלט מאת סטרווינסקי שינוגן בעיבוד קאמרי מאת יובל שפירא.

לדברי בג'יו, "פיירו הסהרורי" הוא תפקיד מאתגר: "היצירה היא מסע לתוך נפש חולה. אחרי שנים של פיתוח קול, ביצירה הזאת אני מדברת ולא ממש שרה". בכך היא מתייחסת לסגנון החדשני שפיתח שנברג ב"פיירו", שאותו כינה "שירה דיבורית" (Sprechgesang). "אני רגילה לשיר נקי, בטכניקה מושלמת, וביצירה הזאת אני צריכה ליצור אווירה בעזרת הקול שלי".

הטקסט של "פיירו" מקאברי, חולני, אלים ואירוטי, לא בדיוק העולם הבורגני־משפחתי של בג'יו, אם לשתי בנות מהוד השרון. "אני מתייחסת ליצירה כמסע לנפש האמן שלי: הכמיהה, הרצונות, האכזבות. המפגש עם 'פיירו' הוא קצת כמו טיפול פסיכולוגי".

בג'יו כבר ביצעה את היצירה בעבר, בין היתר בברלין עם המנצח הגדול דניאל ברנבוים. "קיבלתי ממנו המון הארות על היצירה, מאוד ריגש אותי לעבוד איתו", היא אומרת. את התפקיד היא שרה ללא תווים, על אף המורכבות העצומה של היצירה. "זו תהיה התנסות שונה מאופרה, ואפילו מעט מלחיצה", היא אומרת, "אהיה הזמרת היחידה על הבמה, בלי תזמורת גדולה ובלי מנצח".

איך את שומרת על הקול?

"בניגוד להרבה זמרים אני אוכלת הכל. אין לי בעיה עם חריף או עם מוצרי חלב, אבל כנראה שלא אוכל סחוג לפני הופעה. בסוף הפקה יש צורך לשחרר מתח, אז לפעמים אני מרשה לעצמי סיגריה".