קריסת מערכות

ביום שלישי, עם תחילת שביתת האזהרה בת היומיים של ההסתדרות הרפואית, סיים ד"ר גיא פרידמן את תורנות הלילה. פרידמן, בשנתו הרביעית להתמחות באורתופדיה, סיים רצוץ את התורנות לאחר כ-24 שעות עבודה רצופות כתורן במחלקה האורתופדית בבי"ח ברזילי באשקלון. במסגרת התורנות נקרא ד"ר פרידמן לבדוק או לטפל בחולים שמאושפזים במחלקה, מרביתם לפני או אחרי ניתוחים, ולעזור לבדוק חולים נוספים, שהובהלו עם פגיעות אורתופדית קשות לחדר המיון.

ד"ר פרדימן חווה מדי יום, יחד עם המטופלים שהוא מנסה להביא להם מזור, את הבעיות המרכזיות של מערכת הרפואה הציבורית, שבגללן יצאו השבוע הרופאים למאבק ממושך בממשלה: שכר נמוך מדי ביחס לחשיבות העבודה והאחריות הכרוכה בה, בעיקר אצל הרופאים המתמחים והזוטרים, תנאי עבודה קשים ותורנויות ארוכות, שפוגעות גם באיכות הטיפול הרפואי שמקבל הציבור (יחד עם היעדר פיקוח ובקרה שיטתיים של משרד הבריאות על איכות הטיפול הרפואי), ומחסור הולך וגובר ברופאים בחלק ממקצועות הרפואה בעיקר בצפון הארץ ובדרומה, שמשולב בבקרה מקרטעת של משרד הבריאות על התורים לניתוחים וטיפולים.

בעיות אלה עומדות בבסיס המשא ומתן בין ההסתדרות הרפואית למשרד האוצר, שהמשיך השבוע בצל השביתה. ההסתדרות הרפואית דורשת עליית שכר של 50% לכל הרופאים ותוספות שכר לרופאים בפריפריה ובמקצועות נדרשים.

לטענת האוצר, היענות לדרישות השכר משמעותה תוספת שכר של 100%. האוצר מציע תוספת שכר של כ-18% שתתפרס על פני שמונה שנים. באוצר מציעים גם שהמחלוקות הקשות יועברו לבוררות מוסכמת כפי שהיה במשבר הקודם ב-2000, שבעקבותיו הוסכם על העלאה של 24% בשכר הרופאים.

ביום רביעי הסתיימה, למעשה, שביתת האזהרה, כשהרופאים הכריזו על משבר אמון עם האוצר. הרופאים דנו ויוסיפו לדון במהלך סוף השבוע בהמשך צעדיהם, ומתכוונים להחריף את מאבקם, כולל עצרות והפגנות.

שר"פ - פתרון או נזק מוסרי-

אחת השאלות המרכזיות שעומדות על הפרק היא דרישת הרופאים להפעיל שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) בכל בתי החולים הציבוריים בישראל (בתמיכה עזה וקולנית של סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן). שירותים אלה יאפשרו לציבור לשלם באמצעות ביטוחי בריאות, ביטוחים משלימים או בכסף, ולבחור את הרופא שיטפל בהם. השר"פ יביא לעלייה בשכר הרופאים, בעיקר הבכירים ומנהלי המחלקות, וישפר את איכות וזמינות הטיפול הרפואי בישראל.

מנגד, טוענים מתנגדי השר"פ כי הפעלתו תשבש באופן חמור את הבסיס המוסרי של הפעלת בתי חולים ציבוריים, כלומר טיפול בחולים לפי דרגת הדחיפות והחומרה של מחלתם, וכי הפעלתו תגביר עוד יותר את הקיטוב והפערים החברתיים הגדולים ממילא, שקיימים היום בצריכת שירותי הבריאות בין הפריפריה למרכז ובין עניים לעשירים.

קופת חולים כללית היא אחת המתנגדות העיקשות והעקביות ביותר להפעלת שר"פ בבתי החולים הציבוריים. כללית היא הקופה הוותיקה והגדולה בארץ, וחברים בה חלק ניכר מהחולים הקשים ומהחולים העניים ותושבי הפריפריה.

ביום רביעי פנה מנכ"ל הקופה אלי דפס לראש הממשלה ושר הבריאות בנימין נתניהו, והתריע כי הפעלת שר"פ "תגרום להרס מערכת הבריאות הציבורית ולפגיעה קשה בשכבות החלשות".

דפס הזהיר כי השר"פ יביא ל"תוספת הוצאה של יותר מ-2 מיליארד שקלים מכיסם הפרטי של האזרחים תוך פגיעה באיכות מתן השירות הרפואי - במקום שכוח האדם יוקצה בהתאם לצורך הרפואי הוא יוקצה בהתאם ליכולת הכלכלית".

לטענתו, הפעלת שר"פ "תביא לעלייה דרמטית במחיר הביטוחים המשלימים, וכתוצאה מכך לנטישה המונית של הביטוחים ולקריסתם המוחלטת".

"השר"פ ייצור שתי מערכות רפואה", קבע. "רפואה לעשירים ולעניים. עשירים יקבלו שירות טוב יותר ומהר יותר בעוד העניים יידחקו לסוף התור".

הפערים בישראל הם מהגדולים במערב. על הבעיה הציבורית-מוסרית בפערים בצריכת שירותי הבריאות בין הפריפריה למרכז מתריעות ההסתדרות הרפואית והנהלת משרד הבריאות, שאף הביאה לאישור הממשלה את תוכנית המשרד לטיפול בבעיה.

אבל כל זה לא מפריע להסתדרות הרפואית ולראשי משרד הבריאות לקדם עכשיו את השר"פ. אחד הדברים היחידים שעליהם מסכימים כל הצדדים הוא שבסופו של דבר, לאחר שצעדי ההשבתה יתגברו ויתמשכו - רק התערבותו של נתניהו תביא לסיומו של המשבר בהסכם או בבוררות.

יומנו של רופא

בחזרה לד"ר פרידמן: פרידמן, בן 37, גר באשקלון ולמד רפואה ברומניה. את שנת הסטאז', השנה האחרונה המעשית של לימודי הרפואה, הוא עשה בבית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר, ולאחר שסיים את לימודי הרפואה הוא בחר להתמחות באורתופדיה בבית החולים ברזילי. משכורתו של פרידמן בחודש מארס 2011 היתה 19,327 שקלים, כולל כ-4,000 שקלים כמשכורת יסוד ושכר ל-10 תורניות, שתיים מהן בסופי שבוע (9,800 שקלים). משכרותו נטו של פרידמן בחודש האחרון היתה 10,319 שקלים.

ביום שני החלה עבודתו בשש וחצי בבוקר בישיבת בוקר בראשות מנהל המחלקה, ד"ר רונן דבי, שבה דנו הרופאים בחולים שיועדו לניתוח באותו יום. בישיבה התברר כי 11 חולים מחכים לניתוחים חיוניים ודחופים, אבל הרופאים צריכים לקבוע מי יהיו שלושת בני המזל שינותחו עוד באותו היום. הקביעה הזו נעשית לדברי ד"ר פרידמן לפי מידת החומרה והדחיפות של המקרים.

לאחר הישיבה היה שותף פרידמן בניתוחים של המחלקה ובארבע אחר הצהריים החלה התורנות שלו (תורנות המתמחים נמשכת מדי יום בין ארבע אחה"צ לשמונה בבוקר למחרת). הוא עלה לחדר המיון לשחרר חולים, ונקרא לחזור למחלקה לטפל בחולים: לתת מנות דם, ליטול דגימות דם לבדיקות מעבדה ולבדוק חולים שסבלו מכאבים לאחר ניתוח.

לקראת 21:00 הוא נקרא לטפל במטופל בן 26 שסבל מפגיעה קשה בכף רגלו כתוצאה מדריסה. המטופל הועבר לחדר ניתוח ולאחר שכבר הגיע לשם התברר שלא ניתן לבצע את הניתוח מאחר שהרופא המרדים עסוק בניתוח דחוף אחר. ד"ר פרידמן אומר שהמחסור במרדימים הוא בעיה כואבת ומתמשכת שגורמת פעמים רבות לדחייה או לביטול של ניתוחים חיוניים. בגלל זאת נדחה גם הניתוח של המטופל, והתקיים רק למחרת.

לקראת חצות, בין שני לשלישי, חזר ד"ר פרידמן למחלקה וטיפל ובדק חולים במחלקה. לקראת ארבע לפנות בוקר הוא נרדם מול המחשב בחדר הרופאים כשהוא מנסה לכתוב בתיק רפואי של מטופלת מכתב קבלה לחדר מיון.

ד"ר פרידמן מעיד בגילוי לב על מקרים שבהם מטופלים שאלו אותו באמצע הלילה לקראת ניתוח אם הוא מרגיש מספיק ערני כדי לנתח לאחר שעות עבודה מתישות ורצופות. הוא אומר שטיפול בפציעות קשות מזרים אדרנלין אצל הרופאים גם באמצע הלילה, אבל הוא גם מודה שטיפול רפואי כזה רחוק מלהיות אופטימלי. עם זאת, לדבריו, התוצאות הניתוחיות של המחלקה עד כה היו טובות מאוד.

ברבע לשש בבוקר הוא כבר נקרא על ידי אחיות המחלקה לקחת דגימות דם לחולים, ולהתחיל את ההכנות לקראת היום החדש - יום שלישי, שגם היה היום הראשון לשביתת הרופאים. באותו בוקר הוא השתתף בישיבת ועד הרופאים בברזילי, שבה הם נערכו לקראת השביתה השבוע והשביתות הבאות שצפויות בקרוב כדי שיתווספו עוד רופאים מרדימים ועוד תורנים למחלקות הניתוחיות וחדרי המיון, וכדי ששכר הרופאים המתמחים - שעליהם מוטל נטל תפעול כל בתי החולים בערב, בלילה ובסופי השבוע - יהיה הולם והוגן יותר.

לא כדאי לחלות בפריפריה

ד"ר פרידמן לא מתחרט שבחר לעסוק ברפואה למרות משמרות התורנות המתישות. "ניסיתי כרופא לעבוד בהיי-טק, אבל היה חסר לי המגע עם החולים, הניתוחים ומבט הכרת התודה של חולים שיוצאים מחדר ניתוח לאחר שהצלחת לעזור להם".

איך אתה רואה במו עיניך את הבעיות של הרפואה הציבורית בפריפריה-

"אני רואה למשל את התורים לניתוחים ולבדיקות", הוא מספר בגלוי, "יש מטופלים שמחכים אצלנו לעיתים שמונה חודשים לניתוח להחלפת מפרק, כשהמשמעות הרפואית היא הרבה סבל, כאב ותוצאות ניתוחיות פחות טובות. אני גם יודע שבאזור שלנו כדי להגיע למומחית של בית החולים ברזילי לכירורגיית כף יד צריכים חלק מהמטופלים להמתין חצי שנה לפחות. היא עובדת לבד ורואה לעיתים 50 חולים במשמרת. זה לא סביר, לא הגיוני ולא הוגן כלפי הציבור. כדי לעודד רופאים להגיע לעבוד בפריפריה צריך להגדיל מאוד את התמיכה ברופאים ובבני משפחתם כדי שהם יגיעו לכאן".

ד"ר שמעון שרף, מנהל בית החולים ברזילי ויו"ר איגוד בתי החולים הממשלתיים, מצטרף לתסכול של המתמחה אצלו, והוא מביא זאת לידי ביטוי מקורי בבלוג שהוא מפרסם בחודשים האחרונים, שמתאר את חוויותיו כמנהל בית חולים בפריפריה.

בפברואר השנה כתב ד"ר שרף בבלוג כי "קשה לתאר את התסכול של מנהל בית החולים, שבא בבוקר, ומייד נופלת עליו האחות עם דיווח על מחלקות מלאות: בכל המחלקות הפנימיות, עם 38 מיטות אשפוז, יש 57-55 חולים ולפעמים אפילו 60 חולים. במחלקת הילדים מאושפזים 47 ילדים חולים במחלקה שיש בה רשמית 30 מיטות אשפוז. כך מתחיל היום עם עוד חולים שממתינים במיון.

"מה יכול מנהל בית חולים לעשות? פונה למשרד הבריאות בבקשה לסגור את המיון, אבל נענה בשלילה כי גם שאר בתי החולים עמוסים במחלות עונתיות ואין פתרון באופק. המשפחות מחפשות פרוטקציה לשיפור מקומו של החולה או מנסות להעביר אותו לבית חולים אחר, אבל לא לבית חולים פרטי כי שם השהות עולה הון לאדם עם הכנסה ממוצעת. לעיתים עוברים לאלימות מילולית.

"ואולם, אף אחד לא קם לצאת להפגנות ברחובות נגד הקיצוצים של האוצר בשירות הציבורי תחת האידיאולוגיה של הפרטה! שימו לב שאף אחד מהפוליטיקאים לא מעוניין להיות שר הבריאות, ולהילחם את מלחמת החולים והצוות הרפואי השחוק. מתי תוקם מפלגה שתחרות על דגלה את נושאי הבריאות כחלק מזכויות האזרח משלם המיסים".

ביום רביעי כתב ד"ר שרף בבלוג שלו פוסט שמתייחס לשביתה. בין היתר, הוא כתב כי "השביתה הזו מוצדקת ביותר! תמיד תחשבו על אותה חולה ששאלה את הרופא לאחר הטיפול 'כמה אני צריכה לשלם לך', והתשובה היתה: 'את אותו הסכום שרצית לשלם לי כשנכנסת לכאן עם הכאבים!'".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו