בשיתוף ברק רום
עשרות בתי קברות יהודיים ברחבי הקווקז מחוללים יום יום ושעה שעה. המצבות מתפוררות, הגדרות הרוסות, זאבים ותנים משוטטים ברחבי המקום, סוסים רועים בין המצבות, שהשמות עליהן כבר לא ניתנים לזיהוי. חלק מאבני המצבות, אלא שנמצא במצב טוב יחסית, נבזז ומשמש כחומרי בניין. הזנחה וזוהמה בכל מקום. זו המציאות העגומה שנחשפה בפניו של ברוך ליוייב, בן העדה הקווקזית שחי בישראל. ליוייב הזדעזע עד עמקי נשמתו לנוכח המציאות העגומה והחליט שלא לעמוד מהצד, אלא לעשות כל שביכולתו על מנת להשיב מעט מכבודם של הנפטרים, חלקם שוכני עפר כבר עשרות רבות של שנים.
ליוייב (36), שנולד בחבל דגסטן שבקווקז, בין הים הכספי לים השחור, הוא בעל מודעות עמוקה להסטוריה המפוארת של יהדות קווקז. הוא עלה ארצה עם משפחתו ב-1994, כשהיה בן 15, והיום הוא גר בבית שמש, עובד כעצמאי, יזם של פרוייקטים חברתיים ועיסקיים בארץ ובעולם.
“יהודי רוסיה נחלקים לכמה קבוצות”, מספר ליוייב, “קבוצה אחת זו היהודים האשכנזים, שחיו בעיקר באוקראיינה, מולדבה, בלארוס ורוסיה. הקבוצה השניה היא הגיאורגים, מה שקוראים גרוזינים והשבט הנוסף זה אנחנו - הקווקזים שחיו בהרים, היהודים ההרריים. על פי המסורת והעדויות מדובר בצאצאים ישירים של יהדות בבל, מימי הגלות הראשונה שהתרחשה בתקופתו של המלך סנחריב. חלק נוסף הם יהודי בוכרה, אבל הם לא קשורים לשבט הזה”.
יהודי ההר חיו בגבהים מכיוון שהעדיפו להימלט לשם במהלך תקופות הכיבוש השונות שעברו על האזור במאות השנים האחרונות וכך הצליחו לשמור על עצמם ועל המסורת היהודית. חיי הקהילה שלהם היו מפותחים והם מנו כ-200 אלף בתקופות השיא. עיר המחוז הגדולה, דרבנט, כונתה בעבר “ישראל הקטנה”. יחסי השכנות של הקהילה עם המוסלמים שגרו באזור לאורך השנים היו טובים, ובמיוחד שררו יחסי הרמוניה בין חכמי הדת משתי הדתות. ידוע על מוסלמים שבאו למול את בניהם אצל המוהלים היהודים, כיוון שהעריכו אותם וכיבדו אותם. רק בשנים האחרונות התערערו היחסים בין הקהילות, אם כי הדרך לפיוס והבנה, לדברי ליוייב, עדיין עוברת בין המנהיגים הרוחניים והדתיים של הקהילות. גם היום מקווה ליוייב למצוא את שביל הזהב דרך המנהיגים הדתיים של שתי הדתות, בדרך אל פיתרון המצוקה השוררת בבתי הקברות והפסקת החילול המתמשך במקומות הקדושים הללו.
“בבית הקברות של העיר דרבנט המצב חמור”, אומר ליוייב, “אבל לא כמו בבתי הקברות הפזורים בהרים. שם המצב ממש גרוע. יש מקומות שבהן כבר אין אפילו גדרות”, מספר ליוייב בכאב, “חיות בר, זאבים ותנים, מסתובבים בין המצבות והלב נקרע. בעיר ערק יש בית קברות שהמצבות בו מתפוררות, על מרביתן אי אפשר אפילו לקרוא את שמות הנפטרים. הרס מוחלט. מצבות נבזזות ומשמשות כחומרי בניין. דיברתי עם סגן ראש העיר באזור, סיפרתי על 37 בתי קברות שבהן יש בעיה חמורה. בכל מקום שאליו פניתי הרגשתי שלא מתייחסים אלי וחוסמים אותי. כנראה נגעתי בנקודה כואבת. יש כאן בטח אינטרסים שאף אחד לא מדבר עליהם. אני מרגיש שהעובדה שאני מעורר את הנושא היא לא טובה בשבילם. יש עוד בתי קברות יהודיים רבים ברחבי הקווקז שסובלים מאותה בעיה. אני לא בטוח שלכולם נוכל להגיע. בהרים הגבוהים יש מקומות שעליהם כבר השתלטו אנשי המחתרת הצ’צ’נית וסכנת נפשות להגיע לשם. אבל יש מקומות בהם עדיין ניתן להציל את המצב. בקווקז כולה, בלי גיאורגיה וצ’צ’ניה, חיות כיום כ-400 משפחות של יהודים. מרבית הקהילה עלתה לישראל או עזבה והקברים נותרו מאחור מבלי שאיש דואג להם. ספק אם היהודים שחיים בארץ מודעים לעומק ההזנחה השוררת בקברי אבותיהם. לאחרונה ביקרה בישראל משלחת מקווקז. דיברתי עם אחד מהם, פוליטיקאי יהודי, שאמר לי - ‘ברוסיה לא מבינים איך היהודים לא דואגים לבתי הקברות שלהם’. אז יכול להיות שלא נוכל לדאוג לכולם, אבל בעיר הבירה של דגסטן, מחצ’קלה, יש בית קברות גדול שעדיין ניתן לטפל בו. צריך לעשות כל מה שאפשר”
למי פנית עד עכשיו?
“פניתי לכל מיני גורמים, החל מבני העדה בארץ, איתם אנחנו עובדים יחד באירגון שנקרא “מורשת יהדות קווקז”, ועד לשרים, חברי כנסת, אישי ציבור ורבנים. פניתי לאנשי שר הרווחה, שהבטיחו לסייע. פניתי גם לעוזריו של שר הדתות, דוד אזולאי ולשר אריה מכלוף דרעי, על מנת לקבל תמיכה ממשלתית למהלך. בינתיים קיבלתי רק הבטחות שהנושא חשוב ושהם יעזרו אבל בפועל לא קורה דבר”.
בצעד יוצא דופן החליט ליוייב, יחד עם אנשי “מורשת יהדות קווקז”, לשלוח כתב תביעה ל”דין תורה” לרב הראשי של רוסיה, הרב לזר ברל, ולזמנו לתביעה לירושלים בבית הדין של העדה החרדית הספרדית. טרם התקבלה תגובה מהרב.
“יש ברוסיה הרבה יהודים בעלי מעמד ציבורי וכלכלי”, אומר ליוייב, “והם יכולים לפעול אצל השלטונות. מדובר ביהודים מבוססים, בעלי הון וקשרים, כך שבכמה מהלכים אפשר יהיה לפתור את הבעיה מהר, אם רק רוצים. צריך גם לגייס למשימה רבנים, שיתנו הנחיות איך לשקם את בתי הקברות ולעשות סוף לחילול ההמוני. אני פונה לכל מי שיכול, שיתן יד למצווה הזו, שכולה כבוד לנפטרים שהם אבות אבותינו”.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

