"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרמטכ"ל על איום המנהרות: "עושים מאמצים גדולים וסמויים"

רב אלוף גדי אייזנקוט התייחס לאיום חמאס בדרום ולדיון האם לתקוף מנהרות שמתגלות • על הטרור הפלשתיני: "הסתה מההנהגה ומהתקשורת"

, עודכן
0
הרמטכ"ל אייזנקוט בכנס היום // צילום: יהושע יוסף // הרמטכ"ל אייזנקוט בכנס היום ,
הרמטכ"ל אייזנקוט בכנס היום // צילום: יהושע יוסף // הרמטכ"ל אייזנקוט בכנס היום

הרמטכ"ל רב אלוף גדי אייזנקוט התייחס היום לאיומי המנהרות על ישראל ואמר כי הצבא עושה מאמץ גדול נגד האיום. הוא אמר את הדברים במהלך כנס במרכז הבין תחומי בהרצליה לזכרו של הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק.

"אני לא יכול להגיד כל מה שאנחנו עושים בקשר למנהרות. מסוף 2013 זה איום שנמצא בראש סדר העדיפויות של צה"ל. האויבים שלנו לא זנחו את העניין הזה אחרי 'צוק איתן' ומבצעים מאמץ גדול מאוד. כסף ואמצעים שנכנסים לרצועה מושקעים בזה", אמר הרמטכ"ל.

משה בן שמחון

אייזנקוט התייחס לדיון סביב האם לתקוף מנהרות. "על השאלה אם לתקוף או לא ברצועת עזה כדאי שיידון במקום שראוי לכך. אנחנו עושים מאמצים גדולים ורבים מאוד, ורובם הגדול גם סמויים לעין הציבורית, אבל מי שמסתובב סביב רצועת עזה גם רואה קרוב ל-100 כלים הנדסיים שפועלים. זו המשימה הראשונה בסדר העדיפויות של הצבא ויש לנו יכולת המתקדמת בעולם בתחום, ועדיין מדובר על אתגר גדול מאוד ואנחנו לא נותנים לעובדה שיש שקט בדרום לאחוז עיניים".

"הבסת הטרור הפלשתיני - אפשרית"

"אנחנו עדים לתופעה של טרור לאורך שנים וכל הרוג הוא עולם ומלואו, ואנחנו עושים כל מה שניתן לנצח את הטרור הזה, אבל נראה שזו תופעה שתלווה אותנו עוד זמן לא קצר", אמר הרמטכ"ל בנוגע לגל הטרור האחרון.

"יש שלוש סיבות מרכזיות להסלמה: שינוי הסטאטוס קוו בהר הבית, ירידה בהנהגה הפלשתינית ומציאות אזרחית קשה. השאלה שנשאלת היא השאלה כיצד מרתיעים בודדים. סכינאי שמעלה פוסט ושעתיים אחרי יוצא ועושה פיגוע. זה הופך להיות הרבה יותר מורכב וזו סוגיה שאנחנו מתמודדים איתה יום יום בעיקר ביהודה ושומרון, שם גם נמצא רוב הכוח של הצבא".

לדברי הרמטכ"ל "הבסת הטרור היא אפשרית והוכחנו שאת טרור המתאבדים ניתן להביס. אנחנו נשאלים לאורך השנים איך ממשיך הטרור לגבות דמים אם טרור המתאבדים הובס. דפוסי הטרור לובשים צורה והניסיון שלנו להשיג מה שאנחנו מכירים מהעבר מורכבת כי זה לא אותו דבר. מול הטרור הארגוני פתחנו דפוס פעולה שהביא להישג שאינו מובן מאליו לאורך שנים. המוטיבציה לבצע פיגועים עולה ויורדת כל הזמן".

טרור שנובע מהסתה

"התפישה הזו", ציין הרמטכ"ל, "הביאה למציאות ביטחונית שניתן להתווכח עליה אבל היא סבירה לאורך שנים. למרות שהעליונות המודיעינית והתפישה שלנו הובילה להביס את טרור המתאבדים זה הופך להיות מורכב שמדובר על מישהו שלא צריך יכולת ארגונית, מעבדת חבלה מסיע ומארגן אלא רק את המטבח והמגירה בה יש סכין. אם יש מרכיב מאורגן שאנחנו מזהים זו הסתה בדברי הנהגה ובתקשורת הפלשתינית, אבל אנחנו לא רואים גורם שמכוון את הטרור".

"הדבר המרכזי מארבעת החודשים האחרונים זו חדות מבצעית ושמונים אחוז מהתקיפות ביו"ש הם נגד כוחות הביטחון. עשינו ניסיון להבין מיהו הסכינאי המתאבד שעולה ממנו ש-95 אחוז הם צעירים וצעירות שהם רווקים ורווקות שמספרים שקיבלו החלטה אחרי מה שראו בטלוויזיה".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר