תקשורת היא הבסיס ליחסים. היא האמצעי שבעזרתו יוצרים ומבססים קשר. אם אנחנו רוצים קשר קרוב, מכבד ואוהב עם ילדינו, ושואפים ליחסים טובים - כדאי שנשקיע בתקשורת איתם, ושנעשה את זה נכון. ויש עוד בונוסים לתקשורת טובה: היא מעודדת שיתוף פעולה של הילדים, ובוודאי משפיעה על האווירה בבית.
קבלו כמה טיפים לתקשורת טובה עם הילדים:
1. הקשיבו הקשיבו
אין מה לעשות, הקשבה היא ה-א'-ב' בתקשורת. הבסיס. המיומנות המשמעותית ביותר והמשפיעה ביותר על היחסים. הקשיבו לילדים בצורה נכונה: שימו את עצמכם רגע בצד והתרכזו בילד, התקרבו, הקפידו על קשר עין, אל תתעסקו בדברים אחרים (במיוחד לא בנייד שלכם). שאלו שאלות פתוחות כמו "מה קרה?", והימנעו משאלות חוסמות כמו "למה לא אמרת לגננת/ למורה?". הימנעו משיפוטיות וביקורת. תנו לילד 100% תשומת לב, כך שירגיש שהוא לא לבד. זו מתנה יקרה מפז.
2. היו אמפטיים
אם הקשבה היא א' אז אמפטיה היא ב'. מיומנות מופלאה שמשמעותה לתת לילד הרגשה שאנחנו באמת (אבל באמת) מבינים אותו ומה עובר עליו. אני מדגישה שהבנה אינה מחייבת הסכמה. אפשר להבין שהילד מאד רוצה לקנות את המשחק היפה הזה (זה באמת משחק מאד יפה), אבל לא חייבים להסכים. אמפטיה מתקיימת כשהילד מאמין לנו שאנחנו מבינים אותו, לכן היא צריכה להיות אמיתית ואמינה, באמת נסו להיכנס לנעליים של הילד. הביעו זאת במילים, במבט: "אני מבינה אותך לגמריי שאתה רוצה גם את המשחק הזה, הוא באמת מאד יפה". האמפטיה מרגיעה, ומורידה את עוצמת הרגשות - גם שלכם וגם של הילד.
3. אל תמהרו עם החינוך
אם יש משהו שאנחנו עושים מצוין זה לחנך. במיוחד כשהילד בא לספר לנו על משהו לא בסדר שעשה, או שעשו לו. מיד אנו קופצים עם החינוך: "זה לא בסדר... למה לא עשית..." ואני אומרת: חכו רגע. חשבו מהי המטרה שלכם – שהילד ירגיש שתמיד הוא יכול לבוא לספר לכם כל דבר, במיוחד דברים חמורים שעשה או שעשו לו. ואיך זה יקרה? רק אם כשיבוא ביוזמתו ויספר לכם, תתאפקו עם החינוך (יש לזה מקום, אבל אחר כך), ודבר ראשון תאמרו: "אני מאד שמחה שבאת וסיפרת לי את זה, זה בטח לא פשוט..." לאחר מכן הקשיבו לילד (למדנו את זה בסעיף 1): "ספר מה קרה...", היו אמפטיים (מסעיף 2): "זה באמת מאד מעליב כשלא משתפים אותך במשחק..." ורק בשלב הבא חנכו: חשבו יחד מה אפשר לעשות בפעם הבאה, דברו על ההשלכות של המעשה וכו'.
4. דברו ב"מסר אני"
אחת המיומנויות היעילות בתקשורת הוא "מסר אני" בניגוד ל"מסר אתה". ב"מסר אתה", אנחנו בדרך כלל מאשימים מישהו אחר, מה שמביא מיד לתוצאה של התגוננות, התקפה או היסגרות של הצד השני. "מסר אני", מאפשר הקשבה, דיאלוג ושיחה פתוחה וכנה. איך זה עובד? תארו את העובדות, ספרו איך הרגשתם, ואמרו מה אתם מצפים שיקרה. לדוגמא: "כשבאתי הביתה מהעבודה וראיתי את כל המשחקים מפוזרים על הרצפה, הרגשתי כל כך מתוסכלת, עייפה ועצבנית, אני מבקשת שלאחר המקלחת תאסוף את כל המשחקים". (דרך אגב, מסר אני עובד מעולה גם בזוגיות - נסו וראו את ההבדלים).
5. תארו את הסיטואציה במקום להאשים
כאשר הילד שופך/ מלכלך/ שובר או כל דבר דומה, התגובה האוטומטית שלנו בדרך כלל "תראה מה עשית!" או "למה עשית?" או תגובה מאשימה אחרת. ושוב, התגובה של הילד יכולה להיות אחת מהשלוש: התגוננות, התקפה או היסגרות. אם המטרה שלנו היא שהילד יקח אחריות על המעשה, ושהאירוע יסתיים באוירה נעימה – אני מציעה לכם לתאר את הסיטואציה במקום להאשים. לומר: "תראה מה קרה, כל הרצפה מלוכלכת מהקורנפלקס... לך תביא סמרטוט ותנקה". שינוי הניסוח הזה עושה פלאים, הילד לא מרגיש שמאשימים אותו, ויכול לעשות מעשה אקטיבי לתיקון הנזקים.
6. התייחסו לילד
דמיינו מקרה שבו אתם יושבים, מתעסקים בעניינים שלכם, ופתאום בן הזוג האהוב שלכם מגיע בהפתעה, ונוגע בחיבה, נותן נשיקה או אפילו רק מחייך אליכם. איך ההרגשה? אז תנו את המתנה הנפלאה הזו לילדים שלכם. כשהם לא מצפים, כשהם עסוקים בעניינים שלהם – עברו על ידם ותנו חיבוק או נגיעה או נשיקה, או סתם חיוך. וראו את הפלא שעובר על ילדיכם. כמה הם מרגישים אהובים באותו רגע. מתנה.
***********
אחד הדברים שאני אוהבת בתקשורת, שתמיד אפשר לעצור ולהתחיל מחדש. גם אם אתם תופסים את עצמכם בעיצומו של מאבק כוחות או חילופי צעקות, תמיד אפשר לעצור הכל, ולהתחיל מחדש, בניסוח אחר, באוירה אחרת. תמיד אפשר לתקן. זכרו ששימוש במיומנויות תקשורת יעילות ומקדמות זו הכנסת שפה חדשה הביתה, לוקח זמן, אבל זה לגמריי אפשרי. לנו ההורים האחריות והאפשרות לייצר תקשורת נעימה, מכבדת, יעילה ומקרבת. שיהיה לנו בהצלחה!
הכותבת, מיכל שביב, היא מנחת הורים בכירה מטעם המרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים
www.lahorim.co.il
דיאטה, אופנה, מתכונים ועוד המון דברים מעניינים - עכשיו במדור הלייף סטייל שלנו!