מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הגישה לבג"ץ את תצהירו של ראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו, במסגרת הדיון בעתירות כנגד מתווה משק הגז הטבעי. בתצהיר מפרט ראש הממשלה את נימוקיו להפעלת סמכותו מכוח סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, בכדי להעניק פטור, שחלקו מוגבל ומותנה למספר הגבלים עסקיים, בהם מעורבים בעלי הזכויות בחזקות "תמר" ו"לוויתן".
נתניהו מדגיש: "אני סבור שללא המתווה, על כל מרכיביו העיקריים, יגרם נזק של ממש לביטחון המדינה ולכלכלתה, ויוחמצו הזדמנויות משמעותיות בתחום יחסי החוץ שלה. מבחינתי אין מתווה ריאלי אחר".
נתניהו מסביר בתצהיר, המשתרע על פני שישה עמודים: "החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, לאחר שהשתכנעתי כי קיים צורך חיוני בחילוצו המהיר של משק הגז הטבעי בישראל מהקיפאון אליו הוא נכנס בעקבות החלטות הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, לחזור בו מטיוטת הצו המוסכם שגובש על ידי בעלי הזכויות בחזקות "תמר ולוויתן", ולאחר שהגעתי על בסיס חוות דעת מקצועיות שהוצגו בפני, למסקנה חד-משמעית, כי הדבר דרוש, קרי חיוני, מטעמים של מדיניות החוץ ומטעמים של ביטחון המדינה".
נתניהו מדגיש כי "קיפאון זה או עיכוב משמעותי בפיתוח החזקות והרחבתן עלול למיטב שיקול דעתי לגרום לפגיעה משמעותית בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה ולמנוע ממדינת ישראל מלמצות הזדמנויות בלתי חוזרות הניצבות בפניה בעת הנוכחית, ולראייה, כבר בימים אלו, אני עד להזדמנויות המדיניות החשובות שמתווה הגז מאפשר למדינת ישראל בתחום חיזוק יחסי החוץ שלה".
ראש הממשלה מזהיר כי "עיכוב בפיתוח החזקות יותיר את המדינה עם אסדת גז טבעי אחד בלבד, זו שמשמשת את חזקת 'תמר', שהיא מאוימת מבחינה ביטחונית, ללא כל חלופה". לדברי נתניהו מצב זה מסכן את "ביטחון מדינת ישראל ובכלל זה את הביטחון האנרגטי שלה. זאת כיוון שכבר כיום כמחצית מהחשמל בישראל מיוצר מגז טבעי. לכן תקלה או פגיעה במערכת הפקת הגז הטבעי ממאגר "תמר" עלולים להביא לפגיעה קשה באספקת החשמל בישראל ובביטחונה".
נתניהו מציין עוד כי הפטור "כפוף להסדר מבני חריג, שבו בעלי החזקות 'תמר' ו'לוויתן' יחויבו למכור חלק נכבד מזכויותיהם במאגרי הגז לאחרים. זאת במטרה להכין תשתית לתחרות עתידית בתחום הפקת הגז הטבעי ולצמצם את הריכוזיות הכלל-משקית".
ראש הממשלה דחה "מכל וכל את הטענה – שאינה נכונה – כאילו שיקולי הביטחון ויחסי החוץ עליהם ביססתי את החלטתי היו שיקולים מלאכותיים, שהועלו אך לצורך הפעלת המסכות".
לראייה מציין נתניהו כי מאז שאושר המתווה, נפגש בינואר בוועידת דאבוס, עם סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ודן עמו בהזדמנויות הגיאו-פוליטיות החדשות בעקבות פיתוח משק הגז בישראל, בעיקר מול תורכיה. הוא מוסיף כי נפגש גם עם ראש ממשלת יוון ונשיא קפריסין בניסיון לרתום את משאבי הגז החדשים לטובת קשרים בין המדינות. במקביל, מציין נתניהו, "מנהלת מדינת ישראל כל העת שיח מדיני מול תורכיה ומצריים במטרה לייצא גז אליהן, ודרכן למדינות אחרות".
נתניהו מציין כי אמנם לא מדובר בהסדר אידיאלי אולם מדגיש כי "בעיתוי הנוכחי ועל בסיס הנתונים הקיימים מדובר לדעתי במתווה הכרחי, שאין לו חלופה ריאלית כלשהי, שנדרש מטעמים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, כמו גם מבחינת קידום התחרות והמשק הישראלי בכללותו".