ימים ספורים לפני המועד האחרון להגשת הרשימות לבחירות לכנסת העשרים הזמינה ח"כ ציפי לבני את אלוף (מיל') איל בן־ראובן לביתה והציעה לו להיכלל ברשימת המחנה הציוני. בן־ראובן, שהכיר את לבני מפורום ועידת ז'נבה שבו היה חבר, הופתע מההצעה ונענה ברצון.
"קיימנו שיחה ארוכה והשתכנעתי. באתי לכנסת כדי לשנות את המצב במדינה בזירה המדינית, בדגש על הסוגיה הפלשתינית. אני חושב שישראל הולכת בכיוון רע מאוד שמוביל אותנו למדינה אחת לא דמוקרטית ולא יהודית, ואת הדבר הזה חייבים לשנות. אין אופציה אחרת".
בן־ראובן נולד בקיבוץ נצר סירני לפני 61 שנים. כשהיה בקורס מפקדי טנקים, פרצה מלחמת יום הכיפורים והוא שירת בחטיבה שלחמה בסיני. בסמוך למעוז "מפרקת" נתקע טנק הצנטוריון שבו נהג, אך הצוות המשיך להילחם בכוחות המצריים שחצו את התעלה. במהלך הקרב הטנק נפגע, מפקד הטנק והתותחן נהרגו, ובן־ראובן והטען־קשר הצליחו לחלץ את עצמם מהכלי הבוער.
במלחמת לבנון הראשונה פיקד על גדוד שריון ולחם עימו בגיזרה המזרחית ולאחר מכן השתתף בכיבוש העיר צידון.
במלחמת לבנון השנייה מונה למפקד החזית הצפונית ולסגנו של אלוף פיקוד הצפון, אודי אדם. היתה לו ביקורת קשה ביותר על תפקודו של הרמטכ"ל דאז דן חלוץ, שהוא דבק בה עד היום.
מדוע אלוף במיל', שעבר קריירה ארוכה מאוד בצה"ל, מוצא עניין בגיל 60 פלוס לרוץ לכנסת?
"זו שאלה טובה שלפעמים גם אני שואל את עצמי. אחרי שהשתחררתי מצה"ל ב־2007 עמדתי במשך ארבע שנים בראש ארגון 'לחופש נולד' שניסה לאסוף מידע בכל העולם על גורלם של רון ארד וחללי הקרב בסולטן יעקב. לאחר מכן הקמתי חברה לייעוץ ארגוני וביטחוני, אבל הבטן שלי החלה לכאוב בהקשר לשאלה לאן הולכת המדינה, בעיקר בהיבט המדיני. ב־2014 הצטרפתי למרצ, אבל הייתי בה חודשים ספורים בלבד ויצאתי בתחושה קשה כי הקו שלהם נראה לי יותר מדי פרו־פלשתיני והנושא הביטחוני לא מקבל את הדגש הראוי".
היית רץ לבחירות גם אילו נאלצת להתמודד בפריימריז?
"לא בטוח, משום שבנשמתי אינני פוליטיקאי. אני לא בנוי לחיבוקים ונשיקות וחיזור אחרי חברי המרכז כדי שיצביעו עבורי. לפריימריז יש בעיניי מגבלות מאוד גדולות ברמה הערכית".
מדוע קצינים בכירים רבים, כמוך, מצטרפים לפוליטיקה אחרי שהם פושטים את המדים?
"אין זה פלא בעיניי שהאנשים שהגיעו להיות ראשי ממשלה ושרי ביטחון הגיעו מהמערכת הצבאית, משום שהמבחנים שעוברים אנשי צבא במעלה הדרך עד שהם מגיעים לצמרת הם מבחנים קשים של עשייה, דוגמה אישית וערכיות. שנית, אנחנו עוסקים בשליחות. מדד הכסף איננו ממלא תפקיד".
אתה סבור שהרמטכ"ל לשעבר אשכנזי יצטרף לפוליטיקה?
"אני מקווה שכן. אני מכיר אותו מצוין ומעריך אותו. הוא אדם ראוי ואשמח מאוד שיצטרף, ובוודאי אם יגיע למחנה הציוני".
אבל אשכנזי ספג באחרונה ביקורת קשה מהיועמ"ש למרות שהוחלט לא להעמידו לדין. זה לא מפריע לך מבחינה ערכית?
"בהחלט יש רבב במה שהיועמ"ש כתב עליו. בעיקרון אני סבור שקצין שמגיע לדרגות אלוף או רב־אלוף צריך להיות טלית שכולה תכלת וכל רבב שנקשר בו צריך להזיז אותו הצידה".
ב־2010 אמרת שניתן יהיה לסגת מרמת הגולן במסגרת הסכם שלום עם סוריה. היום אתה מצר על ההצהרה?
"בוודאי, כי המציאות היום שונה. כיום הנושא הזה כלל לא רלוונטי. כשהיה סיכוי להגיע לשלום אמיתי עם סוריה, חשבתי שאפשר לדבר על הסוגיה".
"מאז 82' לא ניצחנו"
אחרי מלחמת לבנון השנייה מתחת ביקורת חריפה על הרמטכ"ל דאז דן חלוץ. מדוע?
"למרות השקט השורר כיום לאורך גבול לבנון, לצה"ל אין שום סיבה להיות גאה בתוצאות מלחמת לבנון השנייה. צה"ל יכול היה להביא תוצאות יותר טובות. המלחמה הזו היתה צריכה להיות מנוהלת אחרת לחלוטין. הצבא היה צריך לקבל פקודה 'קדימה הסתער', אבל פקדו עליו להילחם לצדדים ולאחור. לצערי, מאז 1982 לא ניצחנו בצורה אמיתית בשום מלחמה, למעט אולי במבצע חומת מגן".
גם בצוק איתן לא היתה הצלחה?
"מבצע צוק איתן היה רחוק מניצחון. זו היתה מלחמה ארוכה שנמשכה 52 יום, הצבא לא ביצע את מה שתיכנן וישראל לא הפעילה את מלוא עוצמתה. באסטרטגיה מול טרור יש להכריע במלחמה ולנצח בה, ואז כמה שיותר מהר לפנות את השטח ואז להגיע להסדר".
מדוע צה"ל לא מצליח לשים קץ לגל הדקירות הנוכחי?
"אין פתרון צבאי לנערה בת 13 שרבה עם אמא שלה ויוצאת לדקור עם סכין. המעשים האלה נובעים מהסתה. קשה להתמודד עם המקרים האלה משום שאין שום ארגון שעומד מאחוריהם. לדעתי הפתרון לכך הוא רק מדיני".
במסגרת דיוני ועדות המשנה של החוץ והביטחון, בחנתם באחרונה את המצב בעורף. האם העורף ערוך למצב של ירי טילים מלבנון או מעזה?
"לצערי ממש לא. התרשמנו שצה"ל עושה הכנות לאיום כזה, הרמטכ"ל כתב אסטרטגיה, אבל הדרג האזרחי נכשל כישלון חרוץ מבחינת מיגון האוכלוסייה. הוא ממש מפקיר את היישובים. אם הצבא ייצא למהלך צבאי יזום מול האיום הצפוני, תהיה בעיה גדולה לעורף, כי רק לכ־30 אחוז מתושבי הצפון יש חדרי ביטחון".
בעוטף עזה המצב טוב יותר?
"בוודאי. כשביישובי עוטף עזה חטפו טילים ופצמ"רים מהרצועה, הממשלה מיגנה היטב את היישובים. בנוגע לצפון, אני משמיע את הצעקה עכשיו. שלחתי בשבוע שעבר מכתב בנושא זה לרה"מ. היום התקציבים שמיועדים למטרה זו הם מגוחכים ואני מקווה שראש הממשלה ינקוט פעולה מהירה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו