"נמשיך לעשות את זה. כל עוד אלוהים ייתן לנו, נייצר סמים", הדובר, מקסיקני חמוש ורעול פנים, הנכנע בגילוי לב מפתיע למצלמה, הוא הפתיח למסע תיעודי מצמרר בין אכזריות בלתי נתפסת של אנשי הקרטלים לבין נחישות אמריקנית ומקסיקנית לשים קץ להברחות, לחטיפות ולחיסולים. "ארץ הקרטל" היא חלק ממגמת הטיפול במלחמה העקובה מדם המתחוללת בגבול בין ארה"ב לבין מקסיקו, וכוללת בין השאר את סרט האקשן "סקאריו", והדרמה שטרם ראיתם, "נרקוס". מעבר לנושא הלוהט, "ארץ" מציעה מבט ישיר בתופעה מחרידה, וחושפת את המורכבות הבלתי נתפסת של המלחמה בקרטלים. בסיפור הזה אין טובים, רק רעים ורעים יותר.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
לא רק דאעש עורפים ראשים בקלות, גם ברוני סמים מקסיקנים אינם מצוידים בלב יהודי חם ורחום. שלוש דקות לתוך "ארץ" מספיקות כדי להבין שהסרט הזה הוא הדבר האמיתי. תסריטאי הוליווד יודעים לרקוח עלילות מותחות, ליצור אווירה דרמטית ולשלב מרדפים ופיצוצים בסצנות אקשן גרנדיוזי, כאן מביאים גיבורי "ארץ קרטל" את המציאות כפי שהיא, והיא מדהימה ביופייה ומעוותת כל כך. על רקע נופים עוצרי נשימה מתחוללת אחת המלחמות הרצחניות על פני האדמה. מסצנת הפתיחה, הכנת מת' למכירה בארה"ב על ידי מקסיקנים חמושים ומסוכנים - האם אלו אנשי הקרטל? לא בדיוק. אבל הם גם לא בדיוק הטובים - עוברת המצלמה דרך אזרחים מקסיקנים הנלחמים בקרטלים, באמריקנים מצוידים היטב המפטרלים בגבול, מוכנים לירות ולהרוג כל אויב, ולוכדת סצנות של אקשן חי, אותנטי ורותח. היפר־ריאליזם למתקדמים.
"למזורגגים האלה, לקרטל, לא אכפת להם מאף אחד", אומר במבטא דרומי כבד ניק "ניילר" פולי, נרקומן לשעבר ומנהיג סיור הגבולות של אריזונה בהווה, המאמין שהוא יבלום את הקרטלים במו ידיו. משטרת המתנדבים של הגבר השזוף וחרוש הקמטים היא צבא קטן לכל דבר. היא בעלת כוח אדם, מפות, ציוד משוכלל לראיית לילה ומטרה ברורה - להחזיר את השקט ואת הביטחון לצד האמריקני. "האמת היא שגדרות גבוהות מבטיחות שכנות טובה יותר, בעיקר כשהדעות שלכם מנוגדות", מסביר חבר מהמיליציה האמריקנית את חיוניותה של גדר הגבול, משפט שיכול להדהד גם במזרח התיכון. מה לגבי זכות האדם לחיים ולביטחון? ומה לגבי הזכות לחירות? ומה לגבי ההבטחה לרדוף אחרי האושר?
"ארץ" עוסקת במלחמות הקרטלים, ומספרת תוך כדי סיפור אוניברסלי על בני אדם שאינם מסוגלים לחיות יחד. היא מספרת על גזע, על כסף, על פשע, על כבוד ונקמה, ועל הרג ילדים ותינוקות חפים מפשע. לוויות התינוקות, לצד תמונות הראשים הערופים, הן הרגעים הקשים ביותר לצפייה, בסרט שלוכד את הגרון ולא נותן מנוח. "אנחנו רק רוצים שייעשה צדק", בוכה אישה מקסיקנית, ואז מגיע מושיע זמני, כדרכם של מושיעים מקסיקנים. המצלמה נודדת לעבר הגבר הכריזמטי, ד"ר חוסה מירלאס, רופא, מנהיג, איש משפחה, כוכב.
מיראלס העוצמתי מוביל את הסרט, כשהוא מאחד סביבו אזרחים מקסיקנים ממחוז בודד, ההופכים לפלוגות הגנה עצמית. "תתחמשו ותתאחדו", מטיף מיראלס, וגברים עמוסי טסטוסטרון נענים לו. המתנדבים עם החולצות הלבנות הופכים לכוח חמוש נוסף השואף להשכין שלום, אך בפועל, מוסיפים חומר נפץ למדורה, ומעלים את גובה הלהבות. באיזשהו שלב מתפרקת תנועת המתנדבים, ואז חוזרת בלבוש אחר, שחור. ההיסטוריה מכירה תופעות של המונים בחולצות שחורות המבקשים להשליט סדר. מקסיקו ממשיכה ללמוד על בשרה את השיעור האיום, ומיראלס כבר לא יהיה האיש שיושיע את האזרחים מידי הקרטלים. הוא עכשיו בכלא. וגוני השחור והאפור ממשיכים לשלוט במקסיקו, בדרמה שסופה אינו נראה באופק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו