הנה שאלה שדיוויד דוכובני לא ימצא לה תשובה אפילו ב"תיקים באפלה": איך עוברים דרך ייסורים של התמכרות לסקס, אשפוזי גמילה, מאבקים משפטיים נגד הבוסים, גירושים כואבים, אבהות תובענית ודיאטות קשות - ובסוף נוחתים בטבעיות באותו מקום שבו התחלת את הקריירה?
14 שנים אחרי הסיבוב הראשון, ועם עור כבר לא מתוח, סימנים של עודף משקל ובלורית מכווצת (אבל אותו חיוך שרמנטי), מאלדר וסקאלי (ג'יליאן אנדרסון) הולכים לעשות את זה שוב. "תיקים באפלה", הסידרה שגרפה 16 פרסי אמי (מתוך 61 מועמדויות) וחמישה פסלוני גלובוס הזהב, שריתקה בשיאה כ־30 מיליון אמריקנים בכל פרק וסחפה עוד מאות מיליונים ברחבי העולם - חוזרת בתחילת השבוע (ובמקביל לשידור בארה"ב - גם אצלנו ב־yes Action בימי שני ב־5 בבוקר, וחינם ב־yesVOD). המעריצים כבר לא ישנים בלילות.
202 פרקים הפיקה רשת פוקס לאורך תשע עונות הסידרה, בין 1993 ל־2002. הסרט שנעשה על פי הסידרה ב־1998 שבר קופות כשגרף 190 מיליון דולר ברחבי העולם. סרט המשך מ־2008, "תיקים באפלה: רוצים להאמין", שהופק שש שנים אחרי שהסידרה ירדה, הכניס 68 מיליון.
עכשיו החליטה פוקס לעשות עוד "מכה" משני סוכני ה־FBI, שחוקרים תופעות על־טבעיות ועדויות על תיאוריות קונספירציה, שלפיהן הממשל האמריקני מסתיר מידע על הימצאות חייזרים. הם קראו ליוצר הסידרה, התסריטאי כריס קרטר, והטילו עליו להחיות אותה במיני־סידרה חדשה בת שישה פרקים, שתיקרא, בהתאם, "תיקים באפלה: התחייה".
דוכובני בן ה־55 לא חיבב מעולם מדע בדיוני. "לא הייתי הנער הזה שקונה חוברות קומיקס או נמשך לעלילות האלו", הוא אומר. "גם בשנים האחרונות, כשכל התחום הזה התפתח מתחביב של ילדים שמוקסמים מגיבורי־על ומהרפתקאות על־טבעיות לכוח מוביל בהוליווד - זה עדיין לא מדבר אלי.
"כשאנשים מדברים על הסרט הבא של באטמן, למשל, זה לא מזיז לי. זה גם היה אחד הלבטים שלי לפני שחתמתי בסידרה המקורית. עלילות מדע בדיוני נתפסו בעיניי כשטויות, כמשהו שבהכרח קשור למשחק חובבני וגרוע.
"אבל אז הגענו, ושינינו את המפה. 'תיקים באפלה' היא אכן מדע בדיוני, אבל אנחנו מגלמים שם אנשים אמיתיים, עם עומק ותוכן. אני משחק דמות מציאותית".
אחרי כל השנים האלה, אתם באמת כבר לא לבד. יש מאות אתרים ופורומים על ביקורי עב"מים, פעילות פראנורמלית ועננים אלקטרו־מגנטיים מסתוריים מעל מאיצי חלקיקים.
"זה אכן נשמע כמו התגשמות של סיוט, אבל מה לעשות שזה העולם שבו אנחנו חיים. חלק נכבד מזה קשור למיתוסים שבנינו בסידרה המקורית. כל כך הרבה מידע מתרוצץ היום באינטרנט, ולך תדע מה אמיתי ומה לא. אני אולד סקול: כשאני רוצה לחקור משהו אני ניגש לאנציקלופדיה שעל המדף. זה העולם שאני ממשיך לחיות בו".
אתה מאמין בתיאוריות הקונספירציה?
"אני ספקן גדול בכל מה שקשור אליהן. אני לא חושב שאנשים באמת מסוגלים לשמור סוד, בטח לא לאורך שנים. אין לי ספק שלא מסתירים מאיתנו משהו ענק כמו ביקורי חייזרים, כי זה סוד עסיסי מדי, ואין מצב שהוא לא היה מתגלה עד עכשיו.
"הרי תמיד יימצא הגבר שיגיע הביתה ויספר בשושו לאשתו על החייזרים, אבל ישביע אותה שלא תספר הלאה (צוחק). חייזרים וטכנולוגיות שעוד לא נחשפנו אליהן הם בעיקר חומר עלילתי טוב לטלוויזיה".
בראיון לתוכנית "סטודיו למשחק" בשנת 2005 גילה דוכובני שהדבר העיקרי שמשך אותו אצל מאלדר היה הלוזריות שלו. "אהבתי מההתחלה את העובדה שמאלדר הוא כישלון טוטאלי, שהוא מעולם לא מצליח לפתור תעלומה. הוא הטיפוס שנכנס לחדר וכולם צוחקים או מסיטים את המבט שלהם הצידה. הוא גרוע בעבודה שלו, ולמען האמת, היו צריכים לפטר אותו מזמן".
עכשיו, הוא אומר, קל לו לחזור לתפקיד. "מאלדר מתוכנת אצלי בזיכרון בראש, לא הייתי צריך הכנה מיוחדת למיני־סידרה הזאת. יש לנו שש שעות, בשישה פרקים, לספר את העלילה החדשה. המודל הזה מאוד התאים לנו. מהרגע שהגעתי לסט ופגשתי את כריס ואת ג'יליאן, הכל הציף אותי. תמיד ידענו שנחזור בצורה זו או אחרת".
מה תחדשו הפעם?
"נביא טוויסט עם המציאות של ימינו, שתרענן את המעריצים הוותיקים ותהיה רלוונטית גם לצופים החדשים. זו מיני־סידרה שיש בה גם אימה, גם מתח, גם דרמה, גם רומנטיקה וגם קומדיה. וכל אחד מאלה מוציא ממני גוון שונה של משחק".
X X X
דוכובני, שידוע כקנאי לפרטיותו וסולד מתקשורת, בא לראיון הזה נינוח מהצפוי, לבוש מכנסיים אפורים וחולצה לבנה מחויטת. הוא מבקש מייד כוס קולה מהעוזרת האישית שלו ומספר שהגיע מ"סשן הקלטות באולפן עם ג'יליאן, אנחנו מקליטים הערות על הסידרה, שייכללו בעתיד בדי.וי.די שייצא".
לא תמיד הייתם זוג יונים על הסט.
"לא רבים חולקים עבודה עם מישהו במשך תשע שנים, 14 שעות ביום, זה לצד זה, כששניהם הופכים מאנונימיים לכוכבים עולמיים. אני וג'יליאן חולקים אותו מהפך בחיים.
"נכון, היו זמנים שלא הסתדרנו בכלל. הסחרור עלה לנו לראש, ולכל אחד היו קפריזות שהובילו לפיצוצים. הכל נהיה מטורף בעקבות ההצלחה. כשאתה משתגע, אתה לא מבין שאתה משוגע. עכשיו, כשאני מביט לאחור, אני יודע שהייתי קצת משוגע. אני משער שכך גם היא. שנינו יודעים להבין היום לעומק למה זה קרה - ולסלוח".
היו לך ספקות בעניין החזרה לדמות?
"לא, זה מזל גדול שאנשים עדיין רוצים לראות אותך בדמות אחרי כל השנים. מאלדר הוא דמות שמאוד יקרה לליבי, כי הוא מסמן את ההתחלה של חיי המקצועיים. לעולם לא אוכל להתנתק מהסידרה, והתחושה היא שתמיד ידברו עליה. לנצח".
הסידרה תמשיך מהנקודה שבה הסתיימה?
"לא, כי חלף יותר מדי זמן. גם ג'יליאן ואני השתנינו. השתפרנו לאורך השנים. לא רצינו לחזור סתם כדי לעשות סיבוב ניצחון ולשחזר בכל מחיר את מה שהיה, כמו להקת רוק שחוזרת בפעם המי יודע כמה לסיבוב ההופעות 'האחרון בהחלט' שלה. רצינו לעשות סידרה שנאהב, לא לגזור קופון על עוד ג'וב.
"בסופו של דבר, זה אתגר לחזור לדמות שלא פגשנו שנים. האופי הבסיסי לא משתנה, אבל האדם מתבגר, רוחנית ומנטלית. חזרנו לאותו מקצב שבו רקדנו קודם, לאותה דינמיקה, וזה היה הכי טבעי ומהנה בעולם".
מאלדר וסקאלי בקאמבק של תיקים באפלה. "רצינו לעשות סידרה שנאהב, לא לגזור קופון על עוד ג'וב" // צילום: יח"צ
"תיקים באפלה" החדשה מוצאת את מאלדר כגבר מבולבל בגיל העמידה. בסידרה המקורית, למי ששכח, נחטפה אחותו על ידי חייזרים, והוא עצמו נחטף בסוף העונה השביעית. כשחזר לכדור הארץ, הוא היה על סף מוות ונגוע בווירוס חוצני. עכשיו האנרגיות שלו פחתו עוד יותר, והוא אכול ספקות אם להמשיך לחיות את שארית ימיו כחוקר על־טבעי.
סקאלי, שתמיד היתה ספקנית אבל החלה להאמין אחרי חטיפתו של מאלדר (אז גם גילתה שהיא בהריון מסתורי - ושמאלדר הוא כנראה האב של בנה), מחדשת עימו את הקשר אחרי שמגיש תוכניות אינטרנטי וחובב קונספירציות בשם טַד או'מאלי (ג'ואל מקהייל) מגיע עם עדויות חדשות להעלמת מידע על ידי הממשלה.
"בהתחלה, מאלדר די מדוכדך ולא במיטבו", מסביר דוכובני. "האיש שתמיד הוביל את העניינים יושב לפתע על התחת ולא עושה כלום. הוא זקוק לניצוץ הזה, שידליק מחדש את הבערה ויחזיר אותו להיות המאלדר שהצופים זוכרים. זה מה שהולך ומתפתח לאורך הפרקים.
"אין לסידרה סוף ברור, כי האפשרויות תמיד נמצאות שם. כריס קרטר הוא מסוג הכותבים שתמיד ישאירו קצוות פתוחים. אני יודע שיהיו מעריצים שלא יאהבו את זה, אבל אף פעם לא נוכל לרצות את כולם. אני מאמין שהרוב המכריע יאהב את מה שעשינו".
בשבוע שעבר השתתפו דוכובני ואנדרסון במערכון בתוכנית הלייט נייט של ג'ימי קימל, שבו סקאלי ומאלדר מקיימים, סוף סוף, יחסי מין. מה שמוביל לתהייה אם במיני־סידרה החדשה נזכה לראות איחוד רומנטי ביניהם.
"כריס נוטה לתת לצופים המושבעים את מה שהם רוצים. ההנחה היא שכשיש זוג פרוד, דינו איחוד. אבל אני לא בעד כניעה ללחץ הקהל. ג'יליאן ואני עובדים צמוד יותר מ־20 שנה, ויש שיגידו שזה שידוך מושלם. יש פה גם כימיה וגם היסטוריה. חסר רק שנוסיף ביולוגיה וספרות - ויש לנו מערכת שעות שלמה בבית ספר. חיים יציבים באושר ובעושר לא מספקים עלילה דרמטית. האם אני מוצא סיבה שהם יתאהבו מחדש, כפי שהמעריצים מצפים? לא. אבל זו אולי הסיבה שאין לי חברים".
X X X
דיוויד וויליאם דוכובני נולד ב־1960 לעמרם, בן למהגרים יהודים ממזרח אירופה שהפך לסופר (ואף פירסם ספר על דוד בן־גוריון), ולמרגרט, מהגרת נוצרייה שנולדה בסקוטלנד והתפרנסה כמורה ביסודי. אחיו הבכור, דניאל, הוא במאי פרסומות, ואחותו הצעירה, לורי, מחנכת בבית ספר בברוקלין. בגיל 11 התגרשו הוריו, ודוכובני עבר לגור עם אמו.
"הרגשתי בודד, כאילו המשפחה שלי היתה היחידה שחוותה גירושים", סיפר ב"סטודיו למשחק" על ילדותו. "אמי שמה את הלימודים מעל הכל, עשתה הכל כדי שאגיע לתואר אקדמי. היא גם דאגה שאקבל מילגה לבית ספר פרטי. קרעתי שם את התחת רק מהפחד שלא אצטיין. הייתי טוב בלימודים, וגם בכדורסל ובבייסבול". אביו נישא מחדש, עבר לפאריס, ושם נפטר ב־2003.
דוכובני השלים לימודים בבית ספר יוקרתי במנהטן, ומשם המשיך לתואר ראשון בספרות אנגלית באוניברסיטת פרינסטון ולתואר שני בתחום באוניברסיטת ייל. באותה תקופה פירסם קובצי שירה שזכו לשבחים, וכמעט השלים דוקטורט באמנויות. אלא שב־1987, גורלו התהפך עליו.
הוא הופיע באותה שנה בפרסומת לבירה, וכעבור שנה, בגיל 28, קיבל תפקיד זוטר בסרט "נערה עובדת", לצד מלאני גריפית. ב־1990 זכה לתשומת לב בתפקיד סוכן המינהל לאכיפת חוקי סמים שאוהב בגדי נשים ב"טווין פיקס" של דיוויד לינץ'. הוא הופיע בסידרת הדרמה האירוטית "יומן הנעל האדומה" של תאגיד פלייבוי, שם גילם דמות המתוודעת באמצעות מכתבים לחוויות מיניות של זרים.
בתחילת 1993, כשהתגורר בניו יורק, הוא התייצב לאודישן של "תיקים באפלה".
"היו לי רגשות מעורבים אם להתחייב לסידרה על חייזרים ברשת טלוויזיה עם לוח שידורים גרוע", סיפר לאחרונה ל"הוליווד ריפורטר". "ידעתי שזה יכול בקלות לבזבז לי שלוש עד חמש שנים מחיי.
"המלהק המנוח רנדי סטון אמר אז שהוא יודע שיש לי הרבה אפשרויות אחרות - מה שלא היה נכון כלל - והעיר: 'אם תעשה את הסידרה הזאת, לא תצטרך לעבוד עוד יום נוסף בחייך. אמרתי את זה רק לעוד שחקן אחד בחיי'. הוא התכוון לוודי הרלסון, שכיכב ב'חופשי על הבר'.
"ב־1993 היתה הפרדה אליטיסטית בין שחקני קולנוע לשחקני טלוויזיה, ואני החשבתי את עצמי אמן אליטיסט שרוצה לעשות סרטים. המנהלת שלי, מלאני גרין, שתבורך, אמרה שיש לה הרגשה טובה לגבי 'תיקים באפלה', ואני הייתי צריך לשלם שכר דירה".
בשיא הצלחתו הטלוויזיונית, באמצע שנות ה־90, התארח בתפקיד עצמו בסידרה "המופע של לארי סנדרס". הוא ליגלג שם בהומור עצמי על מעמדו כסמל מין כשניסה לפתות את סנדרס (בגילומו של גארי שנדלינג), כביכול כהומוסקסואל מודחק.
"הפרסום הוא לא משהו שאי פעם חשבתי עליו כדבר מציאותי, אלא רק שאני עושה את עבודתי ורואה מה קורה", אמר באותה תקופה בראיון למגזין "פלייגירל". "הפרסום הוא חוויה משמעותית בחיים, וחייבים ללמוד להתמודד איתה, אי אפשר להיערך אליה מראש. אתה עושה את הטעויות ומנסה ללמוד מהן. למרבה הצער, אתה עושה את הטעויות מול הרבה מאוד אנשים".
ב־1997 זכה דוכובני בגלובוס הזהב על משחקו בסידרה, ואנדרסון קטפה את פרס האמי. באותה שנה הוא גם נישא לשחקנית טיאה ליאוני ("מזכירת המדינה"), אחרי שלושה חודשי היכרות בלבד. השניים הביאו לעולם שני ילדים: מדלן בת ה־16 וקיד בן ה־13.
ב־1998, בעקבות מעמדו הנוסק, נישואיו הטריים והצלחת "תיקים באפלה" גם בקולנוע, החל להעלות דרישות להטבת תנאיו: הוא אילץ את המפיקים להעביר את צילומי הסידרה מוונקובר ללוס אנג'לס, כדי להיות קרוב לאשתו, ותבע העלאה משמעותית בשכרו, שעמד בעונות הראשונות על כ־110 אלף דולר לפרק. אנדרסון, אגב, טענה שהיא מרוויחה חצי ממנו; מהעונה החמישית הועלה שכרה ל־100 אלף דולר לפרק.
אחרי שדיוני השכר בעונה הבאה נקלעו למבוי סתום, צימצם דוכובני את הופעותיו בסידרה. אחרי העונה השביעית הפציע בפרקים בודדים, כולל הפינאלה ב־2002. שינוי זה אילץ את המפיקים, אגב, לשנות את הפתיח המיתולוגי של הסידרה כולה.
לאחר שהסידרה ירדה, ובתום מאבק משפטי עיקש מול אולפני פוקס סביב שאלת התגמול על שידורים חוזרים, שידרג דוכובני את שכרו באופן דרמטי: הוא קיבל 20 מיליון דולר לעונה השביעית, האחרונה שבה כיכב במלואה - על פי חישוב של 400 אלף דולר לפרק פלוס פיצוי על השידורים החוזרים.
במשך השנים הופיע דוכובני גם בשלל סרטי קולנוע - ובהם הקומדיה "קוראים לי בטהובן", דרמת המתח "קליפורניה" (לצד בראד פיט וג'ולייט לואיס) ו"זולנדר" (עם בן סטילר).
X X X
ב־2007 הוא החל לככב בסידרת הלהיט האחרת שהפכה למזוהה עם שמו - "קליפורניקיישן" (בהפקת ערוץ שואוטיים). הוא גילם בה את דמותו של האנק מודי, סופר במשבר כתיבה, שמוצא ניחומים בסקס מזדמן ובשתיית אלכוהול ללא גבולות, תוך כדי ניסיונות לתמרן את יחסיו עם בת זוגו ועם בתם הקטנה.
את הבחירה ב"קליפורניקיישן" עשה, לדבריו, מתוך רצון לשנות תדמית וטייפקאסט. "הרגשתי שאני יכול גם להצחיק", הוא אומר. "רציתי לגוון עם סידרה קומית. ההצעות שקיבלתי לסרטים קומיים לא מצאו חן בעיניי, אבל אז באה 'קליפורניקיישן', שהעניקה לי תחושה של סידרה מהסבנטיז. זאת סידרה שבן סטילר או ג'ים קארי היו מלוהקים אליה בטבעיות, לא בהכרח אני".
על כל פרק של "קליפורניקיישן" קיבל דוכובני 225 אלף דולר, והיא אף זיכתה אותו ב־2008 בגלובוס זהב שני. אבל באותה שנה השתבשו חייו הפרטיים. הוא אובחן כמכור לסקס ואושפז במכון גמילה, עקב התמכרות ליחסי מין מזדמנים. בדיעבד התברר כי נישואיו לליאוני עלו על שרטון חודשים אחדים קודם לכן, סביב השמועות על בגידות מצידו. באותה שנה גם עבר דוכובני, שהיה צמחוני ברוב ימיו, להתבסס על דיאטת דגים ופירות ים בלבד (פסקטריאניזם).
לאחר הגמילה התאחדו בני הזוג שוב, אבל נפרדו סופית כעבור שלוש שנים. הם השלימו את גירושיהם ביוני 2014.
שמו של דוכובני נקשר לאורך השנים באינספור רומנים מתוקשרים, בהם עם השחקניות וינונה ריידר, מיני דרייבר ואשלי ג'אד. יותר מכל, הצהובונים נהנים לפשפש באפשרות למערכת יחסים אינטימית עם הקולגה ג'יליאן אנדרסון.
"עצם הרעיון שג'יליאן ואני יוצאים כזוג הוא מוזר", הבהיר דוכובני במאי האחרון, באירוע ההכרזה הרשמי על המיני־סידרה החדשה. "זה מעולם לא קרה ולעולם לא יקרה. כשאני פוגש את ג'יליאן אני מנשק אותה לשלום, כי היא חברה טובה שלי, ואז מגיע מישהו ומצלם את הרגע התמים הזה. אני לא מבין למה יש לאנשים את הצורך למשהו נוסף בינינו. כולכם תקבלו את מאלדר וסקאלי יחד על המסך - ותיאלצו להסתפק בזה".
השנה החולפת היתה עבורו עמוסה במיוחד. בקיץ האחרון עלתה ב־NBC סידרת טלוויזיה חדשה בכיכובו, "אקוואריוס", שבה הוא מגלם חוקר במשטרת לוס אנג'לס בסוף שנות ה־90, שמתחקה אחרי עקבות נערה שנעלמה - ונקלע לכת של הרוצח הסדרתי צ'ארלס מנסון. הסידרה חודשה בינתיים לעונה שנייה, שתעלה בארה"ב בקיץ.
בנוסף, הוא הוציא אלבום בכורה כמוסיקאי, "Hell or Highwater", שבו הוא שר ומנגן בגיטרה רוק־פולק בהשראת בוב דילן. וכאילו לא די בכל אלה, הוא גם פירסם רומן ביכורים קומי פרי עטו: "Holy Cow: A Modern-Day Dairy Tale", על חייה ומחשבותיה של פרה חולבת באחו (מה ששמעתם).
הוא מתגורר כיום לבדו בבית במאליבו, וחולק משמורת על הילדים עם גרושתו. הונו האישי מוערך ב־60 מיליון דולר.
X X X
העוזרת האישית שלו מבקשת שנצטלם לעמוד האינסטגרם שלו. האיש לא מתלהב. רק אחרי שכנועים ארוכים הוא נעתר. בסופו של דבר, התמונה לא מצאה חן בעיני הטאלנט, ובמקומה עלתה תמונה קבוצתית מאותו יום.
"הרשתות החברתיות והפיתוחים הטכנולוגיים של המאה ה־21 לא מעניינים אותי, למעט במקרים שנועדו לקדם את היצירות שלי", הוא מודה. "אני משחק בסדרות טלוויזיה של תאגידים מסחריים, ולכן אני מחויב לקדם אותן. הרשתות החברתיות הן גם פלטפורמה שבה אפשר לספר לאנשים על המוסיקה שלי ועל הספרים שאני כותב".
אבל פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם - זאת המציאות של ימינו.
"אני לא מעורה בהן בדיוק מהסיבה שאני לא קורא ביקורות: אני מעדיף לשמור על צלילות וערנות, להיות היחיד שבוחן את עצמי. כשהתחלנו עם 'תיקים באפלה' המקורית התחיל להתפתח גם האינטרנט, ואני זוכר שהתסריטאים התרגשו לדבר עם מעריצים. לי זה נראה הדבר הכי מגוחך בעולם. חשבתי שהמימד האינטראקטיבי הזה לא יחזיק מעמד.
"אני זוכר שהצופים שלחו באי־מייל רעיונות לעלילה, ואני התרגזתי: 'שילכו לעזאזל, אנחנו אלה שכותבים את הסידרה!'. בדיעבד, טעיתי בענק.
"היום אנחנו נמצאים בעידן שבו היצירתיות בסכנה בגלל הרשתות החברתיות. אתה חייב ללבוש אפוד מגן לפני שאתה נכנס אליהן. לא משנה כמה הישגים ופרסים צברת - ברגע שתיחשף להערה זדונית או לחוויה שלילית, זה מה שייחרת בזיכרונך לנצח.
"האינטראקציה היום מאוד תוססת, והמעריצים מגניבים מאי פעם, אבל אני מעולם לא הייתי חלק מהזרם הזה. גם כשכולם מדברים על סדרות מסוימות שחובה לראות - אני הכי לא מעורה".
אז מה בכל זאת אתה רואה בטלוויזיה?
"אני מקסימום צופה עם בתי ב'הרווק', כי היא מכריחה אותי. הריאליטי הזה הרבה יותר מפחיד ומסתורי בעיניי מ'תיקים באפלה'".
dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו