נוהל חדש לעובד זר מומחה, יסייע בהגברת האכיפה

תוכן בשיתוף מסחרי

רשות האוכלוסין וההגירה פרסמה ב- 10.12.15 נוהל טיפול בבקשות למתן היתר העסקה ורישיון שהייה ועבודה לעובד זר מומחה שהוא בעל מומחיות ייחודית שאין בנמצא בישראל.

מדובר על הפעם הראשונה בה קיים נוהל אחיד וברור שמסדיר ומסביר את התהליך אותו החברות צריכות לעבור כאשר הן מבקשות להביא לארץ מומחה זר. הנוהל מפרט את מכלול הדרישות וההתניות למתן היתר העבודה למומחה תוך התייחסות ספציפית לכל שלב בתהליך.

לדברי עוה”ד עמית עכו ויואב נוי ממשרד עורכי הדין קן תור & עכו, העוסק בדיני ניוד מומחים: “מידי שנה מונפקות בישראל אלפי ויזות מומחה זר, אלא שעד כה, בהיעדר נוהל שמפרט כיצד על החברה לפעול מול לשכות האוכלוסין, נתקלו החברות בסבך בירוקרטי: כל לשכה פעלה בהתאם לשיקול דעתה ודרשה להמציא מסמכים שונים , וזאת על בסיס נהלים קיימים שאיינם רלבנטיים למומחים, דבר שהוביל לא אחת לעיכוב בהליכים ולדחיית מועד הטיפול בבקשה , תוך שהדבר מסב נזק בגובה מצטבר של מיליוני שקלים לחברות”.

לדברי עוה”ד עכו ונוי, “עצם פרסום הנוהל מהווה בעצמו בשורה עבור כל חברה שפועלת בישראל שנדרשת לגייס מומחה זר, אולם לצד הבהירות שמביא פרסום נוהל מסודר, הוא טומן במידה מסוימת גם הקשחה מבחינת החברות, שכן בחלק מתתי הקטגוריות, כמפורט להלן, נוספו דרישות רבות מהחברה, אשר הופכות את התהליך למורכב יותר, וארוך יותר”.

במסגרת הנוהל נקבעו לראשונה תתי קטגוריות בנוגע לסוגי המומחים השונים שמגיעים לישראל. כך למשל, נקבעה קטגוריה “מומחה במקצוע שאינו דורש השכלה אקדמאית גבוהה” . על פי הנוהל, במידה שחברה בישראל מגייסת מומחה זר בבמקצוע שאינו דורש השכלה אקדמית, באמצעות חברת כוח אדם בחו”ל, עליה להציג ליחידת ההיתרים את העתק רישיון העבודה של חברת כוח האדם.  כמו כן התקנה החדשה קובעת כי נוסף לדרישה זו, תאלץ החברה בישראל להמציא  אישור של עורך דין ישראלי שבדק את הוראות חוזה העבודה ומצא אותם תואמים את לשון החוק בישראל ונהלי הרשות.

עוד נקבע כי החברות יאלצו מעתה לשלם את שכרם של חלק מן  המומחים באמצעות הפקדת השכר בחשבון בנק שייפתח למטרה זו בישראל וכן הפקדת ערבות של לפחות 37 אלף שקל עבור כל עובד לצורך הבטחת תשלום שכר המומחה. כמו כן תידרש חתימת המומחה הזר על תצהיר בשפתו לפיו הוא יודע כי לא יותר לו לעבור לענף אחר לאחר הגעתו לארץ.

בנוסף, נקבע כי מומחה זר יוכל לצרף אליו בני משפחה מדרגה ראשונה למעט אם מדובר בעובדים שהגיעו לתקופה מוגבלת של שלושה חודשים או שמדובר במקצוע שאינו דורש השכלה אקדמאית גבוהה. 

בעבר לא היה נוהל המתיר את כניסת בני משפחת המומחים לישראל וכל בקשה נשקלה לגופה. כעת ברור שמומחה במקצוע שאינו דורש השכלה אקדמאית אינו יכול להגיע לישראל עם בני משפחתו.

בנוגע לשפים יחולו תנאים נוספים כגון : ההיתר ינתן רק למסעדות המוכיחות שהן מסעדות המגישות אוכל על טהרת תפריט אתני אסיאתי. אם המסעדה תחדל מהגשת אוכל אסיאתי, תוקף ההיתר יפוג מיידית. בעל היתר רשאי לנייד את השף הזר לעבודה במסעדו אסיאתיות אחרות בבעלותו בתנאי שיש לאותן מסעדות היתר בתוקף להעסקת שפים זרים

לדברי עוה”ד עמית עכו יואב נוי ממשרד עורכי הדין קן תור & עכו, העוסק בדיני ניוד מומחים: “פרסום הנוהל מהווה בשורה חיובית עבור החברות שנאלצו בעבר להתמודד עם אי בהירות בכל הנוגע לדרישות הרשות, בעיקר כאשר נדרשו להביא לישראל מומחים לביצוע פרוייקטי שונים. לצד זאת, אנו צופים כי הסדרת הנוהל באופן כה מקיף תביא להגברת הציות ולאכיפה מוגברת, שכן חברות לא יוכלו לטעון עוד להיעדר הנחיות ונהלים מקיפים”.

עו”ד נוי מדגיש כי הנוהל אינו חל על מומחים זרים שמגיעים לעבודה זמנית של  עד 45 יום, לכך קיים נוהל ייעודי נפרד. לאחרונה האריכה הרשות את פרק הזמן שיכול לשהות בישראל מומחה זר בלא שמעסיקו יידרש להוציא עבורו ויזת מומחה מתקופה של 30 יום ל 45 יום. לדרי עו”ד יואב נוי, קודם לפרסום הנוהל החדש, חברות ישראליות שרכשו מיכשור או מערכת שיוצרה בחו”ל והתעורר צורך דחוף ומיידי להביא לארץ מומחה לתקופה קצרה לצורך תיקון תקלה או שבר - נדרשו להמתין פרק זמן של כשלושה חודשים עד לקבלת היתר ואשרת עבודה. בשל כך נאלצו רבות מהן לעבור על החוק ולהביא את המומחה לארץ תחת אשרת תייר האוסרת על המחזיק בה לעבוד בישראל. לחלופין נאלצו להשבית מערכות חיוניות עד לקבלת אשרת עבודה.

תוכן בשיתוף מסחרי