קלינטון: דמוקרטיה, עכשיו

וושינגטון מחזקת את הלחץ על קהיר. מזכירת המדינה האמריקנית, הילארי קלינטון, העניקה אתמול כמה ראיונות לכלי תקשורת אמריקניים, שהמסר בהם היה אחיד: מצרים צריכה להתחשב ברצון העם ולפנות לכיוון של דמוקרטיה.

הנשיא אובאמה שוחח אתמול עם ראש ממשלת בריטניה דיויד קמרון, עם מלך סעודיה עבדאללה, ועם ראש ממשלת טורקיה ארדואן ודן עימם בצורך ברפורמות במצרים. אובאמה וקמרון סיכמו כי יש להיערך לרפורמות מעמיקות במשטר המצרי.

מזכירת המדינה, הילארי קלינטון, חזרה ואמרה כי ארה"ב שואפת לכינון דמוקרטיה במצרים. "אנחנו רוצים לצפות בבחירות חופשיות והוגנות, ונראה לנו כי יהיה זה סיום של התהליך שעובר עתה על מצרים", אמרה קלינטון, "אנחנו רוצים לראות מעבר למשטר דמוקרטי במצרים".

קלינטון, שדיברה אתמול עוד לפני הופעת כלי הטיס בשמי קהיר וההתקהלויות ההמוניות בערב בכיכרות, התייחסה לאפשרות של הפעלת הצבא נגד המפגינים בקהיר: "אנחנו קוראים לכולם להימנע מאלימות. אנחנו יודעים שעל הצבא מוטלת משימה רגישה ומסובכת מאוד להשכין סדר ברחובות, ומסיבה זו אנחנו קוראים לפתרון המצב בדיאלוג".

קלינטון גם אמרה כי לנשיא ברק אובאמה אין כל כוונה להפעיל לחץ פיננסי על מצרים: "אין כל כוונה בשעה זו לעכב את הסיוע".

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, יחד עם נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, וראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, פירסמו אתמול הצהרה משותפת: "אנו מודאגים מאוד מהאירועים במצרים. אנחנו קוראים לנשיא מובארק להימנע משימוש באלימות נגד האוכלוסייה האזרחית הלא חמושה וקוראים למפגינים למלא את זכותם להביע את דעתם, אך ללא אלימות".

מי שגרמה לסערה במדינתה היתה השרה הצרפתייה לענייני נוער, ז'נט בוגראב, שדיברה באופן ישיר מאוד ולא מקובל לחברת ממשלה. היא אמרה כי "מובארק צריך לפנות את מקומו לאחר 30 שנות שלטון וכי המעבר לדמוקרטיה צריך להגיע גם למצרים".

שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, קראה לשלטונות קהיר "לגלות איפוק". בהודעה שפירסמה קראה אשטון לשלטונות במצרים לשחרר את כל האסירים שהפגינו בלי לעשות שימוש באלימות.

* * *
פרשנות ב"וושינטון פוסט": דוקטרינת בוש קמה לתחייה

אירועים במצרים ולפני כן בתוניסיה החזירו לתודעה את הנשיא הקודם של ארה"ב, ג'ורג' בוש, אשר פעל לקדם מדיניות של דמוקרטיזציה במזרח התיכון. אליוט אברמס, שהיה סגן היועץ לביטחון לאומי של בוש, פירסם מאמר בעיתון "וושינגטון פוסט" שבו הוא טוען כי כל האירועים הנוכחיים "על פי הנראה, באו בהפתעה לממשל אובאמה, אשר שלל את 'אג'נדת החירות' של בוש כאידיאולוגית מדי ושנועדה להגן על הפלישה לעיראק".

לטענת אליוט, תמיכתו של בוש ב"מהפכת הארזים" בלבנון ב-2005 ביטאה את הגנתו על עקרון הממשל העצמי ואת התנגדותו לשימוש בכוח. לעומת זאת מציין אברמס כי תגובת אובאמה לאירועים במצרים ביום שישי היו בבחינת "מעט מדי, מאוחר מדי".

תמיכתו של בוש בתהליך דמוקרטיזציה במזרח התיכון הוכרזה לראשונה על ידיו בנאום שנשא בנובמבר 2003, שבו שאל: "האם תושבי המזרח התיכון נמצאים מעבר להישג ידה של החירות? האם הם נידונו על ידי ההיסטוריה לחיות תחת רודנות? האם רק הם לעולם לא יזכו להכיר חירות ולעולם לא תהיה להם ברירה בנושא-".

אברמס ציין במאמרו כי גישה זאת לא הלהיבה בהכרח את הדיפלומטים האמריקנים בעידן בוש. רבים מהם התייחסו אליה כ"לא ריאליסטית", אך הוכרחו לפעול על פיה למרות הסתייגותם. "ההפיכה בתוניסיה, הגל הענקי של ההפגנות במצרים וההפגנות האחרונות בירדן ובתימן מבהירים כי בוש צדק וכי נטישת הלך רוח זה על ידי ממשל אובאמה היא לא פחות מטרגדיה", ציין אברמס.

אברמס תקף במאמרו את ממשל אובאמה בטענה כי נציגיו הבכירים קיימו שיחות עם ההנהגות הסוריות והמצריות על תהליך השלום הישראלי-פלשתיני ובאותה עת התעלמו ממשטרי הדיכוי מחוץ לארמונות הנשיאותיים.

אלי לאון וסוכנויות הידיעות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו