נשיא מצרים ציפה שהממשל בוושינגטון יגבה אותו, לכל הפחות. אחרי הכל, מצרים היא מבעלות הברית הגדולות ביותר של אמריקה ותקציב הסיוע הביטחוני שהיא מקבלת מארה"ב קטן לא בהרבה מזה שמקבלת ישראל. אבל במקום התמיכה קיבל מובארק תחילה התחמקויות וגמגום, ולאחר מכן גם התנערות של ממש. זמן קצר לאחר הנאום של הנשיא המצרי שלשום בטלוויזיה הממלכתית, התייצב הנשיא האמריקני מול המצלמות בבית הלבן ונשמע נחרץ. "שוחחתי עימו (עם מובארק, ב"ב) לאחר נאומו, ואמרתי לו שחלה עליו האחריות ליצוק תוכן להבטחותיו ולממש אותן. הוא הבטיח לעמו רפורמות, דמוקרטיה טובה יותר והזדמנויות כלכליות רבות יותר", אמר אובאמה ולא הותיר מקום לספק לצד מי ניצבת ארה"ב. "למפגינים יש זכות אוניברסלית לחופש ביטוי, וארה"ב תעמוד לצד זכות זו בכל מקום בעולם. ארה"ב תעמוד לצד העם המצרי, תוך כדי שהיא פועלת להשגת זכויותיו מול הממשלה". הדברים האלה באו אחרי שבוע של גמגומים, שבו עסקו בבית הלבן בעיקר במעקב אחרי ההתרחשויות במצרים ונמנעו מלנקוט עמדה ברורה. גם ביום שישי עצמו לא קרא אובאמה למובארק להתפטר, אולם גם לא סיפק לו כל תמיכה. לצד המפגינים התייצבה גם מזכירת המדינה הילארי קלינטון, שאמרה כי "על הממשלה המצרית להבין כי הפעלת אלימות לא תעלים את המרמור". הגמגומים של גיבס אחריה הופיע בפני העיתונאים דובר הבית הלבן, רוברט גיבס, שהוסיף כי על המשטר המצרי לבצע לאלתר צעדי רפורמה, שאם לא כן תשקול וושינגטון להפסיק את הסיוע שלה למצרים - 1.8 מיליארד דולר בשנה. אתמול גבר הלחץ האמריקני. דובר מחלקת המדינה, פי.ג'י קראולי, הגיב למינוי של עומר סולימאן לסגן נשיא באומרו כי "ארה"ב לא תסתפק בערבוב קלפים" בלבד. בד בבד הופיע רוברט גיבס בפני עיתונאים וחמק מכל שאלה ישירה על עמדת אובאמה ביחס למובארק. הדובר הודה כי הנשיא אובאמה אפילו לא דיבר עם הנשיא המצרי והתחמק משאלה אם אובאמה שוחח עם מנהיגי האזור בנוגע למהומות במצרים. כאשר נשאל אם אובאמה תומך במובארק, השיב גיבס במבוכה: "אנחנו עוקבים אחר מצב שהוא מאוד נזיל". אמש קיים אובאמה התייעצויות סביב המצב במצרים שבהן שותפו קלינטון וראש ה-CIA, לאון פאנטה. בעקבות ההתייעצויות חזר אובאמה על קריאותיו לדמוקרטיזציה. המשחק הכפול של ארה"ב אם לא די בהתנערות האמריקנית, פירסם אתמול ה"דיילי טלגרף" הבריטי מברקי ויקיליקס, שלפיהם ביד אחת תמכה ארה"ב במובארק בשנים האחרונות אך ביד השנייה חיזקה את האופוזיציה במדינה. אובאמה לחץ לרפורמות דמוקרטיות במצרים, אך מצא מולו התנגדות גדולה של הנשיא המצרי, כיוון שמובארק כבר מזמן מאמין כי לחץ אמריקני סביב דמוקרטיה בעבר רק גרם לתוהו ובוהו במזרח התיכון, כמו במקרה של השאה הפרסי והשתלטות חמאס על עזה. אבל בעוד מובארק ביקש לנקוט זהירות, תמך הממשל האמריקני בחשאי במנהיגים אופוזיציונרים העומדים היום מאחורי מהומות הדמים במצרים. כך, למשל, שגרירות ארה"ב בקהיר סייעה לפעיל פוליטי צעיר מצרי להשתתף במפגש צמרת בינלאומי של פעילים בניו יורק, כשהדבר נשמר בסוד מהשלטונות במצרים. עם שובו לקהיר בדצמבר 2008 דיווח הפעיל לאמריקנים כי הוא עמל על תוכנית להדיח את מובארק ולהקים משטר דמוקרטי ב-2011.
* * *
גורמים מדיניים בישראל: "אובאמה אינו מבין שבחירות הן סוף התהליך, לא תחילתו"
"הכל שאלה של עיתוי", אמר גורם מדיני בכיר, "האמריקנים רואים הכל בעיניים מאוד אמריקניות ולא בראייה מזרח-תיכונית כוללת.
"מאמר המערכת של 'הוושינגטון פוסט' קרא לנתק מגע עם חוסני מובארק והכיוון הזה בהחלט מדאיג. הדרישה של הבית הלבן לבחירות באה כאילו הבחירות לבדן יצעידו את האזור להישגים הדרושים.
"אבל הבחירות הן פן אחד מכמה מרכיבים של דמוקרטיה, נוסף על שלטון החוק ואיזונים ובלמים. בעזה הבחירות הובילו להשתלטות חמאס. בלבנון, בחירות בלי התעקשות על פירוק נשק של חיזבאללה הובילו לכך שהיום השלטון הוא בידי השיעים. גם במצרים החשש הוא שהמשטר יעבור לידי מוסלמים קיצונים, שלהם אין שום מחויבות לזכויות אדם או לערכים אחרים של דמוקרטיה. בחירות הן סוף תהליך, לא תחילתו", אמר הגורם.
פקיד במשרד החוץ אמר כי "האמריקנים הולכים לכיוון שהרוח נושבת לעברו, מתוך כוונה שלא להניח את כל הביצים באותו הסל. המטרה שלהם היא להיות שם גם מחר, אבל הם לא מבינים שהתנהגות כזאת מרחיקה אותם ממצרים של מחר".
שלמה צזנה
* * *
האיחוד האירופי למצרים: "גלו איפוק, שחררו אסירים"
באיחוד האירופי הביעו "דאגה עמוקה מדיכוי ההפגנות הפרו-דמוקרטיות", וקראו למשטר המצרי למצוא "דרך שקטה" להגיב למפגינים.
שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, אמרה: "כדי להימנע מהידרדרות נוספת, אני קוראת לכל הצדדים להפגין איפוק ומאיצה בשלטונות לשחרר באופן מיידי וללא תנאים את כל המפגינים שנעצרו".
שר החוץ של בריטניה, ויליאם הייג, דחק ברשויות המצריות "לא לדכא את חופש הביטוי של האוכלוסייה המקומית", וקרא לכל הצדדים להימנע מאלימות. "חשוב להכיר בעובדה כי לאנשים המעורבים יש טענות לגיטימיות, כלכליות ופוליטיות, וחשוב מאוד לרשויות להגיב באופן חיובי לזה".
קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, אמרה כי "היציבות של מצרים חשובה עד מאוד אך לא במחיר של חופש הביטוי". שרת החוץ של צרפת, מישל אליו-מארי, קראה לאיפוק ולדיאלוג.
מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, נקט לשון זהירה במיוחד. "כל המעורבים צריכים להבטיח שהמצב באזור, ובמצרים בפרט, לא יתדרדר לאלימות נוספת".
ואילו ראש ממשלת בריטניה לשעבר ושליח הקוורטט למזרח התיכון, טוני בלייר, הזהיר מפני הסכנה כי "קיצונים" ינצלו את המצב. "כשאתה יוצר ואקום שלטוני, כל דבר יכול להתרחש", אמר בלייר.
אלי לאון וסוכנויות הידיעות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו