"בסוף האמת של יואב תנצח"

הנוף הירוק שמקיף את מושב עמיקם באזור אלונה נראה השבוע רגוע, בניגוד מוחלט לרוחות הסוערות סביב זוג אחד מחברי המושב, קלודין ויואב גלנט. הבית שבנו, שיש המכנים אותו טירה, צולם כבר מכל זווית אפשרית חוץ מזווית אחת - זו של משפחת גלנט. האלוף גלנט, מי שאמור להתיישב על הכיסא בלשכת הרמטכ"ל ב-14 בפברואר, אינו אומר מילה, וכך גם רעייתו, קלודין. אם לא די בכך, השניים ביקשו מבני המשפחה שלא יאמרו מילה לאמצעי התקשורת, ובני המשפחה הפגינו משמעת.

ובכל זאת, ידידים קרובים מאוד של בני הזוג גלנט - הקרובים אליהם ביותר - הרגישו השבוע צורך לייצג אותם. "הם מותקפים בלי הפסקה, והשתיקה שלהם מנוצלת על ידי יריביהם. הגיע הזמן להציג את הצד של משפחת גלנט".

אתם חייבים להודות שהבית נראה גרנדיוזי, מפואר מדי.

"או.קיי, אז האשמה היא שמדובר בטעם רע. תאשימו אותו, אם אתם רוצים, בגרנדיוזיות. אתם יודעים מה, הם רצו להגשים את הפנטזיות שלהם. היתה להם פנטזיה לגור בארמון וזה הבית שהם אוהבים", אומר אחד הקרובים, "יש רק עניין אחד: במדינת ישראל עדיין לא מעמידים לדין על טעם רע, וגרנדיוזיות היא לא עבירה על החוק.

"אז יש כאן ויכוח בשאלה מהו טעם טוב. אני מבין שחלק ניכר מהעיתונאים בישראל לא שותפים לטעם שלהם. זה לגיטימי. אתם יכולים להביא אותנו כדוגמה למה שנראה לכם טעם רע. רק שיהיו הגונים ויגידו במפורש שהוחלט על נורמה חדשה, שלפיה אחד מתנאי הכניסה לתפקיד הרמטכ"ל הוא טעם ארכיטקטוני שמתיישר עם נורמות מסוימות".

האישה החזקה בבית

החברים מספרים על קלודין גלנט כרוח החיה בבית משפחת גלנט. הם אומרים שגם בימים טרופים אלה, קלודין מחייכת כל הזמן ומשדרת קלילות. אבל אין לטעות בה: היא האישה החזקה במשפחה, טיפוס נחוש שיודע היטב מה הוא רוצה. הבית היה בעיקר הפרויקט שלה. ובכל זאת, מדובר במתקפה קשה, וקלודין ממשיכה לחייך. אולי, הם מציעים פרשנות, זו הדרך שלה להתגונן מפני המתקפה. למרות השעות הארוכות איתה - את יואב לא רואים הרבה בבית - היא לא חושפת לרגע את מה שעובר בליבה.

אבל החברים הקרובים יודעים לספר כי "אלה ימים מטורפים בבית. אף אחד מבחוץ לא יכול להבין. אלה ימים לא קלים, אבל קלודין מלאת אמונה שבסופו של דבר הכל יסתדר והאמת תצא לאור. את עוד תראי".

קלודין קוראת את כל הפרסומים-

"היא קוראת ושומעת ורואה. אי אפשר להתעלם מהמתקפה הזו. היא רואה את הפרסומים המגמתיים ואת השקרים בתקשורת. היא רואה וקוראת את ההכפשות והספקולציות. העיתון היחיד שמביא את שני הצדדים הוא 'ישראל היום'.

"מתחילת המתקפה עוברים על המשפחה דברים לא טובים. אי אפשר להכחיש זאת", מבהירים החברים, "אבל מבחינת יואב וקלודין זה עדיין לא הזמן לצאת בהצהרות ולדבר. בינתיים, בתוך כל זה יש הרבה נקודות אור שמחממות את הלב. למשל, התקשרה לקלודין מנהלת של אחד מבתי הספר, וסיפרה שהיא הרגישה חובה להתקשר ולחזק ולעודד את המשפחה. היא אמרה לה 'יש בי את האמונה והתקווה שהכל יהיה בסדר'. אנשים מגיעים אל בית גלנט עם עוגות ואומרים שהם מחזיקים להם אצבעות. זה מחמם כל כך ונוגע ללב. זה מחזק את האמונה שממילא קיימת בהם".

אחד הדברים שמרתיחים את החברים הקרובים הוא מה שהם מכנים ה"ביזיון של הראיונות עם פקודיו של יואב": "התחננו אליהם שיבואו וידברו עם הכתבים - וההתייחסות אליהם בשידור היתה פשוט מזעזעת אחרי שהתברר שהם התייצבו לצידו. הם נתנו במה לקולות האחרים גם כשהחברים והפקודים של יואב ישבו מולם. הם נשאלו אם הם ראו אותו בשנים האחרונות, והאם יכול להיות שיואב שהיה מפקדם הוא לא אותו יואב.

"זה אבסורד: ישבו מולם אנשים שהיו כמו משפחה של גלנט. מדובר בקשר עמוק, של מפגשים, גם באירועים ובשמחות, חברים לנפש 35 שנה. היה מרגיז לראות אותם ככה במצב כזה. מרגיז זו לא מילה. רדפו אחריהם וביקשו מהם להגיע לאולפן, ובסוף זו ההתייחסות שהם מקבלים? ממש ביזיון. בושה".

שומרים על שתיקה

יואב וקלודין גלנט נפגשו במהלך שירותם הצבאי המשותף בחיל הים לפני 32 שנים. הם נישאו והביאו לעולם שלושה ילדים, שתי בנות ובן, ובמקביל, טיפחו קריירות צה"ליות. קלודין שירתה במשך 24 שנים בחיל הים. האלוף יואב גלנט משרת בצה"ל כבר 34 שנים. גם הילדים לבית גלנט הלכו בדרכי הוריהם, ובנם, כמו אביו, משרת כקצין בשייטת 13 של חיל הים.

כשהקרובים מספרים על קלודין הם מתארים אישה שמאמינה באמת שלה, ובטוחה שבסוף הכל יהיה בסדר. "היא מאמינה ביואב בצורה מוחלטת. היא מכירה אותו הרבה שנים ויודעת מיהו. היא מרגישה שכרגע, במושגים של יואב מהימים בחיל הים, צריך לצלול ולחכות. אין ברירה.

"דווקא האנשים הטובים, אלה שהם לא מכירים - הם אלה שמחממים להם את הלב בימים אלה", מספרים החברים. "החיבוק שלהם, התמיכה. כמות הסמסים היא אדירה, אין סוף מיילים, בלי סוף דברי חיזוק. כולם מבקשים מהם להמתין בסבלנות, לחכות ולראות שהעניין יירגע. קלודין מאמינה שאכן כך יהיה".

אז למה קלודין אינה רוצה לדבר-

"קלודין ויואב שירתו שנים את מדינת ישראל, ויש להם כבוד מאוד גדול לרשויות. הם אומרים שהם חייבים לשמור עכשיו על שקט, ולכבד את המבקר ואת עבודתו. אחרי שהכל ייגמר - קלודין תפתח את הכל, את כל מה שעבר עליה ועל יואב מתחילת הפרשה".

אחרי שפורסמו החשדות, יואב הזדרז להרוס דק מעץ ומעקה. היו מי שאמרו שזו העלמת ראיות.

"מה פתאום? הוא שמע שאומרים שזה לא בסדר שזה נבנה אז הוא הרס את זה. יואב הוא הבן אדם הכי ישר שאנחנו מכירים".

בכל זאת, מדובר על חשדות למעשים שלא כחוק.

"אם נעשה משהו שלא כראוי - זה היה מתום לב או כתוצאה מביורוקרטיה. לא היתה שום קומבינה ולא שום הפעלת לחץ", הם מדגישים ומוסיפים: "יואב רחוק מלהיות זה שיעשה קומבינות או ישקר. הוא עבד קשה מדי כל החיים והשקיע הרבה מכדי לעשות לעצמו את זה עכשיו".

אין על מה להתנצל

אנחנו מדברים עם חבריהם הקרובים של בני הזוג גלנט בבוקר שבו מהדורות החדשות מבשרות על כך שבערב יגיש מבקר המדינה את מסקנותיו ליועץ המשפטי לממשלה.

הם מספרים שעבור קלודין, ילידת מרוקו, שבאה ממשפחה מרובת ילדים, המשפחה היא ערך עליון, וזאת משפחה מאוד מלוכדת. "במשפחה מנסים לשדר נורמליזציה. למרות כל הקושי והלחץ שמסביב", הם אומרים, "יואב ממשיך לעשות חפיפה לתפקיד הרמטכ"ל, וגם הילדים בעיסוקים הרגילים. החיים והאמת חזקים מהכל".

ראיתם את הכותרות שמדווחות כי המבקר לא הולך להוציא את יואב נקי-

"זה לא נעים אבל הם יתגברו", אומרים החברים. "יש כמה אנשים עם רצון לייצר תודעה ציבורית, גם כשמדובר בעובדות שאין בהן ממש. יש אנשים שהם ציניים וחצופים.

"ראית את התמונה ששמו לקלודין בעיתונים? צילמו אותה עומדת עם פח אשפה ביד. אבל איך אומרים? זה מסוג האירועים שמחשלים. היו להם הרבה קשיים, וזו עוד משוכה לעבור.

"קלודין ויואב קשורים להרבה משפחות שכולות ולחיילים פצועים ויודעים מה זה כאב וקושי. רק חבל שהדברים תלויים ככה. אבל מדורת השבט היא בהחלט דבר שמחמם".

לא פשוט לראות איך מנסים לרמוס את החלום-

"שניהם עבדו קשה כל חייהם. הם התחילו מלמטה, ובזיעת אפם הגיעו לכל מה שהגיעו. את זה אף אחד לא יוכל לקחת מהם. הם הרוויחו כל גרוש ביושר. ועל זה אין להם בהחלט צורך להתנצל".

"גלנט ייתן פייט"

קלודין ויואב גלנט הכירו בשירותם הצבאי המשותף בחיל הים. הם התגוררו בזכרון יעקב, שממנה עקרו לבית במושב עמיקם. "כשהם באו לעמיקם, אפילו האוטובוס לא הגיע לשם. זה היה חור. אבל הם התאהבו במקום וידעו ששם הם רוצים לבנות בית ומשפחה. לפני 25 שנה מי עזב את זכרון בשביל המושב", תוהים החברים. "אבל הם עזבו הכל והתחילו מההתחלה, כי האמינו במקום הזה. יואב התעסק בנגרות שלו וקלודין באמנות שלה, ועכשיו הם נהנים מהפירות של העבודה הקשה.

"אף אחד מעולם לא נתן להם מתנות. הם לא קיבלו שום דבר. עכשיו, כשמחפשים את יואב, טוענים שהם לקחו שלא בצדק שטחים חקלאיים. זה אבסורד.

"כשהתברר ליואב שזה חוקי וכי אותם שטחים מגיעים להם כחוק, רק אחרי חמש שנים הם קיבלו אותם. אחריהם קיבלו עוד אנשים שקנו במושב נחלות ושטחים, ולאף אחד לא נעשה כלום. הכל שקוף ונקי. בסופו של דבר מי שיצא המפסיד העיקרי זה אנחנו, העם. המדינה. כי אין אף אחד היום שיוכל לבצע את העבודה טוב יותר מיואב. פשוט אין".

הבית נראה כמו ארמון. אתם יכולים להבין מה מרגיז אנשים?

"אין להם על מה להתנצל. בשום פנים ואופן לא. הבית הזה היה החלום של שניהם. עם כל הגודל שלו והעיצוב. יהיו אנשים שתמיד יקנאו ולא יפרגנו ולצידם יהיו מפרגנים. עם האמת - הם ינצחו. בסוף. את תראי".

אתם מסוגלים לחשוב על יואב ללא הרמטכ"לות-

"בשום פנים ואופן לא. הוא לא מוותר. עדיין לא. מוקדם מדי. הוא ייתן את הפייט של החיים שלו. זה ברור".

מה יואב עצמו חושב? יש לו רגעי שבירה-

"יואב חושב שכמו שסיפור הרפז היה ונגמר - גם זה ייגמר. רק צריך סבלנות. אין סיכוי שיואב לא יהיה הרמטכ"ל הבא של מדינת ישראל. וזה יקרה כשהוא נקי, בזכות עצמו.

"הוא כזה מוכשר. כל מה שהוא עושה - הוא עושה בהצטיינות. ככה היה גם כשסיים את התואר הראשון שלו בכלכלה בהצטיינות. בלי הנחות. הוא תמיד ראשון.

"אפשר לראות איך הוא מתנהל בחיים שלו, איך הוא עומד מול המשפחות השכולות, את הרגישות הבלתי נלאית שלו. הוא לקח חייל שנפצע בעופרת יצוקה ואימץ אותו. חייל מקסים קטוע יד. והוא עשה את זה באהבה גדולה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו