רחוקים מהטופ

מישהו מכיר חנות שמוכרים בה יציבות? כל הקבוצות בליגה, חוץ ממכבי ת"א למעלה ומכבי חיפה למטה, היו משלמות כל מחיר כדי לקנות מוצר כזה.

תראו את נתניה, שאחרי תבוסה לבני השרון ניצחה את ירושלים בגביע והביסה את אשדוד. או את גלבוע/גליל, שברגע שהיתה לה הזדמנות להשתלט על המקום השני, הפסידה פעמיים ברציפות. או את אשדוד, שהיתה סמל ליציבות במשך כמה שבועות, אבל פתאום נחלשה והתפרקה בנתניה.

שימו לב לראשל"צ, שפתחה טוב, נסוגה בגדול ואחרי שניצחה שלושה מארבעת האחרונים, היא פתאום בתמונת הפיינל פור. מי שרוצה יגיד שזה מצוין, כי כולם מנצחים את כולם והעסק מתהפך בכל שבוע.

יש מי שיגיד, ואני ביניהם, שזה מעיד בדיוק על ההפך: אף אחד כאן לא מצליח באמת להתרומם - ועל לדגדג את מכבי ת"א אני כבר מזמן לא מדבר.

במצב עניינים שכזה, מי שכן מנצח פעמיים ברציפות כבר יכול להסתכל למעלה, כלומר אל המקום השני, והפעם זו בני השרון, שגם העונה שלה היא נדנדה אחת גדולה. 60 נקודות של לי ניילון ודן גרונפלד והרבה שטויות של מכבי חיפה סידרו לה שבוע שני של נחת.

חיפה כבר שיחקה אתמול טוב יותר, אבל זה לא הפריע לה לרשום הפסד רביעי ברציפות (כולל הגביע). חוסר הביטחון, ובעיקר קבלת ההחלטות, זועקים לשמיים. גם יתרון 5 שתי דקות לסיום לא הספיק לה כדי לנצח את המשחק לפני הארכה, וגם לא חטיפה של פרנק רובינסון בשניות הסיום. ג'רמיין ג'קסון, שאמור לעשות סדר, עדיין לא שיחק אתמול.

הפועל חולון, במשחקה ה-1,000 בליגת העל, יכולה לרשום לעצמה עוד הישג: היא היחידה שהובילה על מכבי במחצית. אם המשחק הזה מהווה קנה מידה כלשהו, הצהובים לא יכולים לצאת רגועים לברצלונה.

במחצית הראשונה שחקן בודד (שון דניאל) הוציא את מכבי משיווי משקל. מילאן מצ'באן לא מצליח להתחבר (3 איבודים ב-6 דקות) ומזכיר במשהו את התקופה שעברה על ריצ'רד הנדריקס. נראה איך מכבי יוצאת מתקופת שאנטי של חודש לתוך הר הגעש בברצלונה ולאחד המשחקים החשובים של העונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו