"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביקורת על הליך פיטורי נשים בהריון

משרד הכלכלה אישר לפטר כאלף עובדות בהריון או בטיפולי פוריות במהלך 2015 • "החריג הוא סירוב הפיטורים"

, עודכן
לעובדת יש זמן קצר להגיב לטענות המעסיק. עובדת בהריון // צילום אילוסטרציה: // לעובדת יש זמן קצר להגיב לטענות המעסיק. עובדת בהריון, צילום: Gettyimages

משרד הכלכלה התיר לפטר כאלף עובדות בהריון או בטיפולי פוריות במהלך 2015. כך נחשף היום בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.

משרד הכלכלה ציין בוועדה כי במהלך השנה התקבלו 1,422 פניות ממעסיקים שביקשו לפטר עובדות בהריון ובטיפולי פוריות, והמשרד קיבל 1,183 החלטות, מתוכן 144 פניות סורבו, התקבלו 83 היתרים לצמצום היקף העבודה ו-956 פניות הביאו להתרת פיטורים.

מדובר בירידה של 12% במספר הבקשות לעומת השנה שקדמה לה. ממשרד הכלכלה נמסר עוד כי הוטלו 36 עיצומים על מעסיקים בסך כולל של קרוב ל-1.3 מיליון שקלים. מנהלת אגף הרישוי במשרד הכלכלה, טוענת כי הירידה במספר הפניות נובעת מההבנה של המעסיקים כי לא כל פניה תסתיים בפיטורים, "ולכן הם חוסכים את ההליך".

החריג הוא סירוב הפיטורים

עם זאת, עו"ד שיר-אל נקדימון משדולת הנשים, טוענת כי תמונת המצב העולה מהנתונים אינה מעודדת. "החוק קובע שהחריג הוא התרת הפיטורים, ואילו בנתונים היום אנו רואים שבאחוזים החריג הוא סירוב הפיטורים", ציינה עו"ד נקדימון. היא הוסיפה כי למרות שנטל ההוכחה אמור להיות על המעסיק, בפועל "העובדת צריכה להמציא את הנתונים שאין סיבה לפטר אותה, כמו למשל מודעות דרושים שהתפרסמו בעוד המעסיק טוען לצמצומים".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

נציגת שדולת הנשים הוסיפה כי המעסיקים באים להליך כשהם מוכנים משפטית, בעוד שרוב הנשים אינן מיוצגות, ונאלצות להגיב לטענות המעסיק תוך זמן קצר. לדבריה, לעתים רבות העובדת מגיעה להסכמה "ללא הבנה מלאה של מה היא הסכימה לו, והמשרד לא מפקח על זה". גם ח"כ מירב בן-ארי (כולנו) שניהלה את הוועדה, הסכימה כי מדובר על זמן קצר מדי לתגובת העובדת.

מנגנון כמו לאנשי המילואים

עו"ד נקדימון קראה להפוך את ההליך למנגנון דומה לזה של משרד הביטחון לגבי אנשי מילואים שמפוטרים בשל התייצבותם לשירות מילואים, מכיוון שלטענתה "למפקחות של משרד הכלכלה, שמקבלות את ההחלטה, אין ידע או הכשרה משפטית".

מנחת הקליניקה לזכויות נשים בעבודה באוניברסיטה העברית, עו"ד דנה גינוסר, אמרה כי "צריכה להיות אכיפה עם נראות מצד משרד הכלכלה, כדי לייצר הרתעה אצל מעסיקים". היועצת המשפטית של נעמ"ת, עו"ד מאירה בסוק, ציינה כי נשים אינן מכירות את הזכויות שלהן, ולדבריה ניתן ללמוד זאת ממספר הפניות הנמוכות. "מי שמכירה את הזכויות, הולכת לעו"ד פרטי ומקבלת את זכויותיה", אמרה עו"ד בסוק והוסיפה כי יש להוסיף למשרד הכלכלה סמכות לדון גם בהרעת תנאים שאינה פיטורין או צמצום שעות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר