האלבום החדש של אטליז הוא קודם כל כיף גדול מבחינה מוסיקלית. מין גלגול עכשווי של מה שנקרא פעם רוק מתקדם או פרוגרסיב - ובקיצור "פרוג". ותיקי המאזינים של הלהקה יאמרו לכם שהמוסיקה שלה הפעם קצת יותר נגישה ופופית מבעבר (יצאו להם כבר שני אלבומים) אבל עדיין, "Teasing Nature" הוא היצירה הכי מורכבת ומאתגרת במוסיקה הפופולרית הישראלית בשנים האחרונות. שילוב מקורי של רוק גיטרות על גבול המטאל, השפעות מזרחיות וערביות, גישת הפקה אלטרנטיב ניינטיז מעורבת עם פופ סיקסטיז, לאלה נוספת זמרת חזקה ומוטרפת שעם נגנים יוצאים מהכלל יוצרת תחושה של חופש מוחלט, בלי גבולות, ללא מחויבות לשום סגנון או ז'אנר. הם פשוט עושים מה שבא להם. כמו פעם, בימים הרחוקים ההם, כששאיפת המוסיקאים היתה להביא אמירה חדשה ונועזת, לסלול דרך שאיש לא צעד בה קודם ולא רק "משהו שיצליח". בקיצור, כשהמטרה אינה רייטינג אלא "אמנות" - ועכשיו כבר אפשר להסיר את המרכאות. מבחינה זו, הוצאת האלבום החדש של אטליז (שאיך נתרגם, אגב, את שמו? "אופי מתגרה"? "מתגרים בטבע"-) היא חגיגה בכל מיני מובנים ורמות, ולא רק לאוהבי המוסיקה של הלהקה. קודם כל, בימים אלה של "סוף עונת התקליטים", עצם העובדה שיש להקה ישראלית שעושה מוסיקה אלטרנטיבית ולא קלה לעיכול באנגלית, כזאת שלא דומה לפופ הישראלי-מזרחי המצליח - עצם העובדה שיש להקה שכולה אומרת עכשוויות, לא מסתפקת בהפצה אינטרנטית ומגיעה להוצאת אלבום שלישי (שניים וחצי, ליתר דיוק) - הוא כשלעצמו הישג. כלומר, המוצר עצמו הוא כבר סיבה לשמחה. במיוחד במהדורה המיוחדת שכוללת נוסף על הדיסק הרגיל גם די.וי.די ובו הופעה שלמה של הלהקה במועדון בארבי, מצולמת ומבוימת להדהים בידי רן יורגנסון, עם הופעת אורח מרגשת של שלמה גרוניך (בשיר "בולשביקים"). בהופעה חיה מתגלה אטליז באמת במלוא עוצמתה, וגם בולטת העובדה שהקהל שלה ממש מתלהב מהמוסיקה. נוסף על כך כולל הדי.וי.די גם ארבעה קליפים של הלהקה, ובהם קליפי האנימציה פורצי הדרך ל"Hey" ול"אטרקטיב" וגירסה של הלהקה ל"Army Of Me" של ביורק האיסלנדית. הכל מופק ומעוצב ברמה גבוהה מאוד, ממש כמו בחו"ל. בהוצאת אנובה מייצרים אלבומים שנשמעים ונראים כמו שצריך (ראו מסגרת). אטליז היא בעצם להקה די ותיקה. הגיטריסט והמלחין גיא בן שטרית (המכונה "גאבש") הקים אותה בראשית העשור כמין המשך ללהקתו אינפקציה, תחילה תחת השם מטבוחה ואחר כך כאטליז. ניגנה איתו קבוצה גדולה של מוסיקאים מסצנת האלטרנטיב הישראלית, במין סופר-גרופ שחבריה מתחלפים מדי פעם וגם פעילים בכל מיני להקות אחרות. עד אמצע העשור ניגנו עם בן שטרית הגיטריסטים אור בהיר, עוזי פיינרמן, ירון מיטלמן ועמית ארז, המתופף עומרי הנגבי, נגן הבס אדם שפלן, הקלידן יובל סמו, הזמרות יעל קראוס וטליה קליגר, הזמרות-קלידניות מאיה דוניץ ושרית שצקי, הסקסופוניסטים אורי כנרות ואייל תלמודי ועוד כל מיני אורחים לרגע. הופעות הלהקה שילבו חומרים מקוריים ולא מעט קאברים. הקלטה ראשונה של שירים מקוריים כלל לא הופצה, וניסיונות החברים לעניין חברות תקליטים בארץ ובחו"ל לא עלו יפה. ב-2005 ניגנו באטליז גיא בן שטרית בגיטרות ובשירה, עמית ארז בגיטרות ובשירה, אור בהיר בגיטרות, עומרי הנגבי בתופים, אדם שפלן בבס ושירה וזמרת סולנית חדשה - לי טריפון. ההרכב הזה הקליט אלבום בכורה "Violently Delicate" שיצא ב-2007. קליפי אנימציה לשני שירים מהאלבום, "אטרקטיב" (בבימוי יובל ומירב נתן) ו"Hey" (שביים גיא בן שטרית), הציבו סטנדרט חדש וגבוה לקליפים בארץ וזכו בפרסים גם בתחרויות מכובדות בחו"ל (כולל פרס שהעניק ספייק לי לבן שטרית). ב-2008 עזב הבסיסט אדם שפלן את הלהקה והוחלף בהדר גרין. באמצע 2009 הוציאה הלהקה מיני אלבום בשם "Delicately Violent" ובו לצד שירים מקוריים גם קאבר לשיר של ביורק. עכשיו יוצא האלבום החדש והוא ממשיך את הקו הייחודי של הלהקה, אבל גם מרחיב מעט את האפשרויות לטובת קהל חדש. לרוב המאזינים הם יישמעו גם עכשיו די משונים. כך גם הופעות השקת האלבום, בשבועות הקרובים, שיהיו מיצגי מולטימדיה שלא רואים בדרך כלל אצלנו. שווה לראות אותם ובעיקר שווה לשמוע.
