ד"ר נגה (רובינשטיין) נברו על משברי בגידה

תוכן בשיתוף מסחרי

נפוצות ככל שיהיו, פרשיות אהבים מחוץ לנישואין לרוב מעוררות תחושות קשות ביותר, יוצרות משבר אמון חריף, ועלולות להוביל  גם להתפרקות הקשר. לעיתים קרובות גם הילדים הבוגרים מושפעים והופכים למעורבים במשבר הזה. דברים אלו נכונים במיוחד לגבי זוגות נשואים באמצע החיים, אשר ילדיהם מצויים בשלבים שונים של עזיבת הבית, בעוד בני הזוג עוברים תהליכים ושינויים אישיים מעמיקים. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי מטפלים זוגיים ומשפחתיים מקצועיים ומוסמכים להתערבות במשבר יכולים בהחלט לסייע לבני הזוג ולמשפחה להתגבר, ואף להפוך את המשבר למנוף לצמיחה הדדית ואישית. כדי לשמוע על דרך הטיפול במקרים אלו פנינו אל ד”ר נגה (רובינשטיין) נברו, מנכ”ל וממיסדות “מכון שינוי” לייעוץ וטיפול במשפחה, בזוג ופרט הפועל מאז 1985. ד”ר נברו מנהלת את פורום טיפול זוגי בפורטל ועונה בו על שאלות הגולשים.

 שלום ד”ר נגה, האם תוכלי לספר לנו על קצה המזלג כיצד בנוי טיפול במשברי בגידה במהלך הנישואין, כאשר מדובר בזוגות באמצע החיים?

ראשית, חשוב להבין כי כל טיפול יהיה שונה, וחייב להתחשב בנסיבות החיים , האופי המיוחד של בני הזוג והזוגיות ומידת המעורבות של אחרים במשפחה. יחד עם זאת, קיימים בהחלט קווים מנחים, שלבים עקרוניים הקיימים בטפול  והנחות יסוד בהתערבויות הטיפוליות. הגישה במכון שינוי מתבססת על ניסיון קליני רב שנים ומחקרים מהעולם.  אביא שתיי הנחות בסיסיות כדוגמא:

• הגילוי של פרשיית אהבים מחוץ לנישואים אינה מסתכם בבני הזוג בלבד, אלא מקיף, מערב ומשפיע על כל המשפחה הקרובה ואף המורחבת, וכן על מערכות חברתיות ומקצועיות רחוקות יותר. בתוך כך, יש לקחת בחשבון את נסיבות הגילוי, משך הזמן של הפרשייה , כמות ואופי השקרים שהיו מעורבים בה, שלבי החיים וההשפעות על הפרטים השונים. לפיכך , מבנה הטיפול יכלול מפגשים עם שני בני הזוג, ביחד ולחוד ולעיתים (בהסכמה) עם בני משפחה קרובים המושפעים או יכולים להיות לעזר.
• למרות הקושי הרב, עם טיפול נכון, משבר עקב יחסים רומנטיים מחוץ לנישואין עשוי להפוך להזדמנות התפתחותית לשני בני הזוג ולזוגיות. טמונה בו הזדמנות פוטנציאליתחשובה לכך ששני בני הזוג יגלו מעורבות חדשה זה בעולמו הרגשי של זה, ילמדו דברים שלא ידעו או עשו קודם, ויבנו מחדש את יחסי הנישואין בדרך שתאפשר לשניהם גם להתפתח וגם לממש את צרכיהם האישיים טוב יותר.

במקרים אלו עומדות בפני זוגות החלטות קריטיות - איך הטיפול מתייחס לכך?

מחויבות ובחירה - בעיקר בהמשך הנישואין עם בן/בת הזוג- אכן מהוות נושא מרכזי במשברי בגידה. משברים כאלה מאופיינים לעיתים על ידי התנהגות רגשית קיצונית. על כן, יש להתמקד ולבחון במשותף כבר בתחילת הדרך מספר רמות של בחירה ומחויבות. המחויבות הראשונה שכל אחד מבני הזוג צריך לקחת היא זו של לקיחת אחריות על מעשיו, ונכונות להכיר בהשפעות של מעשיו לגבי בת/בן הזוג ואחרים ברשת המשפחתית. מחויבות זו לאחריות הכרחית ליצירת תחושה כלשהי של יציבות ואמון בסיסי, ולהפחתת מידת המתח והחרדה הכרוכה במשבר. מעבר לכך, ישנן עוד מספר רמות של בחירה ומחויבות המתקדמות עם הטיפול כגון:

• בחירה בין שימור היחסים או פירוקם
• ויתור על המאהב/ת ובחירה בנישואין ובמשפחה כמסגרת.
• בחירה ביחסי הנישואין האלה תוך הכרה באיכויותיהם וחשיבותם
• בחירה בבת/בן הזוג בזכות עצמו. זוהי רמת המחוייבות הגבוהה ביותר.

אמרת שרמות הבחירה “מתקדמות” עם הפגישות. האם המשמעות היא שישנם גם שלבים מסוימים בטיפול עצמו?

 שוב, ראוי להדגיש כי כל טיפול מתקדם בקצבו שלו, ושאיננו עוסקים בתחום מתמטי בו הדברים סדורים עד לפרטים הקטנים ביותר. יחד עם זאת, ניתן להצביע על 4 שלבים עיקריים וחופפים בטיפול:

השלב הראשון עוסק במשבר האקוטי הראשוני ומטרתו הפגת תגובות הפניקה, המהומה והחרדה, בניית תחושה מסוימת של שליטה, ויצירת מקום בטוח להתבוננות הנדרשת לקראת ההמשך. הנושאים העיקריים בשלב זה נעים סביב נסיבות הגילוי, דפוסי ההתנהגות עם הגילוי, טיפול בתסמיני לחץ וחרדה וניתוח התקופה שקדמה לגילוי.

ומהו השלב השני בעצם?

השלב השני מאופיין בטלטלות בין מצב של קירבה מחודשת ואפילו  אופוריה לבין דיכאון, חרדה וחשדנות רבה. במהלך השבועות הראשונים שלאחר חשיפת הרומן, יחד עם הקושי האדיר, חווים זוגות רבים למשך זמן קצר הרגשה מרוממת ביחסיהם ובמצב רוחם. בתקופה זו ניתן לראות סממני התרגשות והתעוררות מחודשת של המשיכה המינית, המובילים לפרצי אהבה ואפילו להתנהגות מינית סוערת ונועזת ביניהם. הם רוצים להיות כל הזמן יחד, מצב המזכיר התאהבות. זוגות המצויים בשלב זה נהנים לחלוק חוויות אינטימיות ולא ידועות מעברם, דבר המעורר תחושה משחררת ורגשות קרבה.

ובשלב השלישי הדברים כבר באים על פתרונם? או שמא…

לא. השלב השלישי עשוי להימשך מספר שבועות או חודשים ויותר, ובעיקר מופיעה בו אמביוולנטיות לגבי מידת המחויבות ליחסים. סערת המשבר מתחילה לפוג, ושני בני הזוג (בייחוד בן הזוג המעורב בבגידה) מתחילים לחוש תשישות ורצון לשוב כבר לחיים רגילים. זאת, עוד לפני ששאלת המחוייבות המודעת והבלתי מודעת התבררה. תפקידו של המטפל לעזור להם שלא להתחמק מבירור הנושאים, ולהתגבר על האמביוולנטיות והבלבול שמאפיינים תקופה זו. כאשר עוצמת האמביוולנטיות, הכעס ותסמיני חרדה אחרים שוככים דיים, מוכן הזוג לעבור לשלב חדש.

כלומר, לחלקו האחרון של הטיפול.

נכון, זו הפעם הראשונה מאז ראשית המשבר שבני הזוג מסוגלים לקבל אחד את השני כמו שהם, לראות את האדם שמאחורי דמות בן הזוג ולפתח ציפיות מציאותיות. זהו גם הרגע להתכונן לערוך רשימה של האיכויות הקיימות או שאינן קיימות ביחסים, כדי להתכונן לרמת המחויבות האחרונה - הבחירה באחר כאדם ייחודי, ולא כפונקציה לסיפוק צרכים. מרבית העבודה הטיפולית כעת סובבת סביב סוגיות ביחסים, כמו תחומים שהם בבחינת טאבו, משא ומתן לגבי כללים והעדפות, רכישת ידע עמוק יותר אחד לגבי השני, ויצירת ערכים, קודים ומשמעויות משותפות. כלומר, המשבר מתגלה כהזדמנות לריפוי, התלהבות וצמיחה, לאור החלטה מודעת להפוך את המערכת הזוגית למקום בו כל אחד יכול לספק צרכים אישיים, ולהיות שותף לתהליך הגדילה של האחר.

ד”ר נגה נברו היא פסיכולוגית בכירה, מדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי, מנכ”ל ומנהלת מקצועית וממייסדות מכון “שינוי“.

בנושא זה ובנושאים אחרים ניתן לשאול את ד”ר נברו בפורום טיפול משפחתי שבאתר שאל את הרופא.

תוכן בשיתוף מסחרי