תוכן בשיתוף מסחרי
בדרך כלל מקובל להתייחס אל הפרעות קשב וריכוז כתופעה שמאפיינת התנהגות של ילדים ונערים. הם גם בדרך כלל מאובחנים בגיל הזה, מטופלים בצורה זו או אחרת (לרוב בעזרת תרופות) וברגע שהנושא יורד מסדר היום של משרד החינוך והנער הופך לבוגר, איכשהו הנושא מתמסמס והצעיר שאובחן כבעל הפרעות קשב נותר ללא טיפול וללא מודעות להשלכות הכרוכות בכך, כאילו היה מדובר בפצעי בגרות, שנעלמים בעשור השלישי לחיים מבלי להשאיר עקבות.
בפועל המציאות היא אחרת. צעירים שאובחנו עם הפרעות קשב וריכוז הופכים להיות מבוגרים עם אותן הפרעות וחלקם סובלים מהשלכות חמורות של הבעיות שליוו אותם בילדותם. במאמר שפורסם במגזין רפואת הילדים היוקרתי Pedriatics בסוף 2013, בדקו חוקרים של Mayo Clinic בבוסטון, את ההשפעות לטווח ארוך של הפרעות קשב בילדים. מהמחקר עלה כי מעל ל-30 אחוזים מהם עדיין סובלים מהפרעות קשב וריכוז גם כבוגרים וההשלכות על חייהם הן הרסניות. לזלי ראודר, מאונ’ בארי שבמיאמי, מחמירה בקביעתה ולדעתה בין 60 ל-90 אחוזים יסבלו מבעיות אלה גם בבגרותם.
ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז סובלים בדרך כלל מבעיות חברתיות ודימוי עצמי נמוך. כמבוגרים הבעיות רק גדלות, כאשר הם ניצבים לא מול מערכת חינוך, אלא מול מקום עבודה ובוס. הם עדיין חסרי ריכוז, מתקשים לעמוד בזמנים, מאחרים ולוקחים סיכונים בלתי מחושבים. הם נחשבים לכעסנים וחסרים כישורים חברתיים ופעמים רבות קידומם נעצר או שהם מפוטרים.
בחייהם האישיים הם סובלים מחרדות, נטייה לדיכאון, הם פגיעים מאוד ומפתחים מחשבות אובדניות. לעיתים הם צורכים אלכוהול וסמים, כדי להתמודד עם העומס הרגשי הרב. ממוצע הגירושין בקרבם גבוה, הם מתקשים להתנהל מבחינה פיננסית וחלקם מובטלים תקופות ארוכות.
דוקטור וויליאם ברברסי (המרכז להתפתחות הילד בביה”ח לילדים בבוסטון) טוען כי זרעי הפורענות נטמנים כבר באיבחון השגוי בילדות. לדבריו: “יש נטיה למהר ולאבחן כמעט כל בעיה אצל ילדים כהפרעת קשב. גם אם מדובר בתופעות כמו חולמנות או התנהגות סוציומטית אחרת, הנמצאות על רצף ליקויי הלמידה או בעיות פסיכולוגיות או פסיכיאטריות אחרות, המצריכות טיפול אחר. כולם מאובחנים כהפרעות קשב, זוכים לאותה התייחסות ולאותו טיפול, לרוב תרופתי, ולמעשה לא מטפלים בבעיה, אלא דוחים אותה לבגרותם. לפעמים קורה מצב הפוך – הורים משקיעים ממון רב בטיפולים פסיכולוגיים, מבלי שהילד אובחן כלל, וכך התוצאות הרצויות לא מושגות ויש נטייה לוותר על הטיפולים מבלי שהושג ריפוי.
במאמרים שפורסמו במגזין “פורבס” ניסו הכותבים להתייחס להפרעות קשב כאל מחלה כרונית, שעליה להיות מטופלת בקביעות ובשיטתיות. מכיוון שמדובר בעול כלכלי על מערכת הבריאות, התייחס המגזין למחקר שערך ארגון הבריאות העולמי ב-2010, לפיו אבדן התוצר הגולמי לנפש (תל”ג) בארה”ב, בעקבות הפרעות קשב וריכוז, מוערך בכארבעה מיליארד דולר. סכום שמצדיק השקעה כספית מצד המדינה, להקטנת הנזקים.
ד”ר ראמזי, מאונ’ פנסילבניה, מספר על מטופל שלו, שכמו רבים פוטר תשע פעמים בתוך חמש שנים. לאחר שהיה מובטל כשנתיים ונישואיו היו בסכנה, הוא פנה לעזרה. אשתו סיפרה על בעיות השכחה שלו, על דחיינות בסילוק חשבונות ועל התנהגות מביכה באירועים חברתיים. האיש חש שהוא כישלון ונשמע פסימי לגבי יכולתו לחולל שינוי בחייו. כילד אובחן כבעל הפרעות קשב וריכוז וטופל בתרופות, אך כתלמיד באוניברסיטה הפסיק להשתמש בהן ולמעסיקיו לא סיפר על בעיותיו.
לדברי ד”ר ראמזי, אנשים לעיתים נהנים בחברתם של בעלי הפרעות קשב, בשל קסמם הרב, החשיבה המקורית וחוש ההומור המפותח, אבל לטווח ארוך התכונות השליליות מקשות עליהם להשתלב בחברה והם חווים פיטורים וגם גירושין.
אז מה בכל זאת ניתן לעשות על מנת לשפר את חייהם של הצעירים והמבוגרים הללו?
איבחון מדוייק הוא התחלה טובה. יש גם לקבוע איזה סוג של הפרעת קשב מאובחנת, כי הבעיות שונות וגם הטיפולים. לפני למעלה משנתיים אישר ה-FDA האמריקאי בדיקה פיזיולוגית, שעורכת מיפוי של הפעילות החשמלית במוח ומאפשרת לאתר דפוס חשמלי המאפיין הפרעת קשב. אבחון QEEG מדויק ומלא, שנעשה בצורה מקצועיות, מאפשר לאבחן את הבעיה ולהציע טיפול יעיל, עם תוצאות.
בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שהתייחסו לשיטת הנוירופידבק, שמקורה במעבדות של סוכנות החלל האמריקאית (נאס”א), שהשתמשה בשיטה על מנת להגביר את רמת הריכוז של טייסיה. התברר שהשיטה יעילה גם לטיפול בבעיות קשב וריכוז והיפראקטיביות ויעילה לפחות כמו תרופת הריטלין. השימוש בשיטה לא כרוך בתופעות לוואי והישגי המטופל נטמעים בהתנהגותו ונשמרים לטווח ארוך. השיטה מטפלת בבעיה עצמה ולא בסימפטומים.
ד”ר ריבי סלע ומירב שקד טולידאנו (M.s.w) ייבאו את שיטה לישראל לפני כעשור ומנהלות את מכון א”מ הדרך -BrainGames, המתמחה בבדיקות QEEG ובטיפולי נוירופידבק. אלפי ילדים טופלו בשיטה זו בישראל וחוו שינוי מהותי בחייהם.
“התרגול מבוסס על בדיקת QEEG שלאחריה מותאם טיפול אישי”, אומרת טולידאנו, “הטיפול מתבצע על ידי צפייה בסרטים בשעה שחיישנים מודדים את הפעילות החשמלית במוח. כאשר דפוס הפעילות תקין, הסרט נראה בצורה ברורה. דפוס פעילות לא תקין יטשטש את הסרט וישבש את הקול. כך לומד המוח את תבנית הפעילות הרצויה. לאחר כמה טיפולים מאמץ המוח את ההתנהגות התקינה והסימפטומים המאפיינים את הפרעת הקשב נעלמים. הודות לטכנולוגיה חדשנית ניתן להתאמן גם בבית, תוך שליטה של המטפל בתהליך.
בכל מקרה, מומלץ מאד הילדים באופן מקצועי התואם את צרכיהם, על מנת שלא יהפכו לבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז”.
תוכן בשיתוף מסחרי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו