"קיסרים רומאים קיימים גם היום"
רוברט האריס הקדיש טרילוגיה לשחזור חייו של המדינאי הרומאי קיקרו, שחלקה השני ראה לאחרונה אור בעברית • בראיון עימו מבהיר הסופר והעיתונאי הבריטי כי בחר בדמות זו כי "כל אחד יכול להזדהות עם שחיתויות שמתרחשות בצמרת השלטון"
הספר הראשון בסידרה, "אימפריום", יצא לאור בעברית בשנה שעברה וזכה להצלחה בישראל, כמו בעולם. לאחרונה יצא הספר השני, "לוסטרום" (זמורה ביתן), העוסק בתקופה של חמש השנים שבהן כיהן קיקרו כקונסול רומא.
בשיחה שנערכת עם האריס ממקום מגוריו בברקשייר שבאנגליה, הוא מבהיר כי רצה "לכתוב על האימפריה הרומאית ולהקים אותה לתחייה". לדבריו, הוא "מאמין שהרפובליקה הרומאית ושיטת המינהל שלה רלוונטיות היום באספקטים רבים: ניהול, ערכים, חשיבה רציונלית. למעשה, היא הגוף הקדום והראשון שהנחיל את מה שאנחנו מכירים היום כממשל פוליטי. אמנם אנשים רבים מכירים את השם קיקרו, אבל לא יודעים דבר על החיים שלו וכיצד הוא התנהל. הוא דמות מודרנית לכל דבר והקוראים יכולים להזדהות איתו".
האריס, בן 53, יליד נוטינגהאם, הוא עיתונאי ותיק וסופר מוכר, שנמצא בשטח התקשורתי די זמן כדי לדעת דבר או שניים על פוליטיקה. לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון בספרות אנגלית, החל לעבוד ב-BBC ובגיל 30 התמנה לעורך המדיני של העיתון הבריטי "האובזרוור". כמו כן, שימש פרשן פוליטי בכיר במשך שנים ב"סאנדיי טיימס" וב"דיילי טלגרף".
"פורמט אוניברסלי"
"אין ספק שקיבלתי השראה מפוליטיקאים כשניגשתי לכתיבת ספרים", מודה האריס ללא חשש. "בעיקר הדהימה אותי העובדה שיש כל כך הרבה פוליטיקאים שמצליחים להיות כל כך טיפשים וכל כך מצליחים, רק מכיוון שיש בידם כוח ודחף עצום להוכיח את עצמם".
לטובת הטרילוגיה נדרש האריס לעבודת מחקר עצומה, שכללה נבירה בנאומיו הרבים של קיקרו ושימוש חופשי במכתבים שכתב בשנות כהונתו. ב"לוסטרום" ממשיך האריס קו דומה לזה שהתווה בספרו הקודם; תיאור מפותל ולעיתים משעשע של שלל דמויות עוזרים ויועצים לענייני כלום, דרך התנהלות החצר הרומאית לאחר כניסתו של קיקרו לתפקיד הקונסול.
"לוסטרום" נפתח במציאתה של גופת נער שנרצח באכזריות. על קיקרו לגלות מי אחראי לרצח, תוך כדי כיבוי שריפות והרגעת הרוחות, המתלהטות בין שני גופים מרכזיים בממשל הרומאי. מזכיר משהו? "כל אחד יכול להזדהות עם השחיתויות, הקונספירציות והאיבה הסמויה והגלויה המתרחשות בצמרת השלטון שלו, וגם עם הגיחוך והרצינות התהומית", מסביר האריס, "אחד התפקידים של הספרות, לפחות בעיניי, הוא לחבר בין התרבות לפוליטיקה, להזכיר לנו שהעולם עצמו לא התחיל אתמול. קיסרים רומאים שהעדיפו את טובתם האישית על פני טובתו של העם שאותו הם מייצגים קיימים גם היום ובכל מקום".
החלטתך לפרוש מהעיתונות קשורה גם לתהליך הבידוריזציה העולמי שעוברות החדשות-
"לא, הסיבה פשוטה בהרבה. העדפתי לכתוב ספרים. בחרתי לברוא עולם במקום לדווח עליו. אני שמח על הבחירה הזאת כי התקשורת עוברת זמנים מטרידים ולא רק בעיתונות - גם במוסיקה ובקולנוע.
"האינפורמציה אמנם הפכה זמינה להפליא ואני יכול כעת לקרוא עיתונים מכל העולם בלחיצת כפתור, אבל מצד שני אתה לא באמת יכול לסמוך על המידע שברשת. מרוב דעות ומלל קשה לי לפעמים לשמוע את עצמי חושב. אני חושב שהבעיה במהפכת האינטרנט היא הזילות - כולם מדברים כל הזמן כל כך הרבה ולא אומרים דבר שהוא משמעותי".
בין פומפיי לז'נבה
רבים מהקוראים בוודאי מכירים את שמו של האריס מהרומן "סופר הצללים", שנכתב בהפוגה בין כתיבת שני ספרי הטרילוגיה ועובד לסרט קולנוע בבימויו של רומן פולנסקי ובכיכובו של יואן מקגרגור. כמו כן, ספריו הקודמים "ארץ אבות" ו"אניגמה" עובדו למסך הגדול.
האריס היטיב לתאר ב"סופר הצללים" עולם קולנועי, שהצליח לעורר מיני סערה ספרותית ופוליטית כשנטען שגיבור ספרו, אדם לאנג, ראש ממשלת בריטניה לשעבר שעזב את תפקידו לאחר שהואשם בתמיכה בפלישה האמריקנית לעיראק, הוא בן דמותו של טוני בלייר. רבים ראו בספר הזה ביקורת חריפה של האריס על בלייר, ש"מכר" את עקרונותיו הראשוניים כדי להתיישר עם עקרונותיה של ארה"ב. האריס, בזמנו, הכחיש בתוקף שהספר מקביל לחייו של בלייר.
אפשר כבר לומר שאדם לאנג הוא למעשה בן דמותו של טוני בלייר-
"מעולם לא הכחשתי את העובדה שהספר מבוסס על חלקים מחייהם של בלייר ושל אשתו שרי, פשוט הדגשתי שמטרת הספר לא נועדה להיות פורטרט מדויק של האיש, אחרת זה יהיה מאוד משעמם", צוחק האריס. "עם זאת, בלייר סיפק לי השראה לא מבוטלת כשכתבתי את דמותו של לאנג, זה כן".
יש סיכוי שהספר הבא שלך יהיה על הפוליטיקה הישראלית? לא חסרים חומרים.
"זה רעיון מבריק (צוחק; ט"מ), אך מצריך עבודה ארוכה וקשה ביותר. בינתיים אני מתמקד ברומן הבא שלי, שיתרחש בעולם הכלכלי של ז'נבה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו