לפני כשש שנים, כשהשחקנית ליאת הר לב (31) עוד היתה סטודנטית למשחק בסטודיו של ניסן נתיב, פנה אליה סטודנט לקולנוע באוניברסיטת תל אביב בשם נבות פפושדו והציע לה לשחק בסרט סטודנטים יוצא דופן - סרט אימה.
"לסרט קראו 'ניו בורן', והוא היה על בחורה צעירה שרוצחת את התינוק שלה וממשיכה להיניק אותו אחרי שחנקה אותו", מספרת הר לב, "משהו ספוקי ביותר. לא כל כך ידעתי איך להגיב לזה אבל זרמתי, ונכנסתי לחוויה מדהימה ומאוד שונה מכל הדרמות של צ'כוב שעשיתי בסטודיו למשחק. הסרט אפילו התגלגל והוקרן בפסטיבל קאן לפני חמש שנים. זה לא היה דומה לשום דבר שהכרתי קודם לכן. זאת היתה חוויה מדהימה".
שלוש שנים לאחר מכן החל פפושדו לעבוד על סרט אימה באורך מלא. זה התחיל כאשר מרצה שלו בחוג, מבקר הקולנוע אהרון קשלס, הגיש איתו טריילר פיקטיבי לסרט אימה לתחרות טריילרים של הוט. המטרה היתה לזכות במימון ליצירת סרט באורך מלא.
ה"בקרוב" לא גרף את המענק הכספי המיוחל, אבל פתח את הדלת למשרדו של המפיק חיליק מיכאלי (מפיק הסרטים "זרים", "סיפור גדול", "מבול" ועוד), שהחליט להרים את הכפפה ולהפוך את הטריילר הקצר והמסקרן לסרט באורך מלא. הסרט החל להצטלם בחורף 2008 והצליח לעורר באזז גדול כאשר כל כוכבי ישראל התייצבו אליו. בין השאר מופיעים בו השחקנים הנרי דוד, רן דנקר, עפר שכטר, דני גבע, מנשה נוי, אניה בוקשטיין, ליאור אשכנזי וגם, כמובן, ליאת הר לב, שאליה עוד נשוב.
התוצאה היא הסרט "כלבת", סרט האימה הישראלי הראשון שביימו פפושדו וקשלס, והוא עולה לאקרנים בשבוע הבא, ב-1 בדצמבר. הסרט מגולל את סיפורם של אח ואחות (הנרי דוד וליאת הר לב) הנמלטים מביתם בעקבות סוד אפל ונופלים לידיו של פסיכופת רצחני. למסע ההצלה שלהם נקלעים שני שוטרים, ארבעה טניסאים ויערן. הכל מסתיים, כמיטב המסורת, בגלונים של דם, באיברים כרותים ובגופות מבותרות ביערות קק"ל.
הסרט מתחיל בקלוז-אפ על פניה של הר לב החבולה והמדממת כשהיא כלואה בתוך מלכודת ענק באמצע יער אפל. אלא שהר לב, מתברר, לא קיבלה בקלות את התפקיד הזה ב"כלבת", על אף חסד הנעורים שזכרה לפפושדו בהיותו סטודנט.
"הייתי צריכה להתחנן לתפקיד", היא מספרת, "כמו כל דבר בקריירה שלי, שום דבר לא הגיע אלי בקלות. יום אחד נבות התקשר אלי ואמר, 'אני ממש לא יודע מה לעשות כי אני עושה סרט אבל את לא מתאימה לאף תפקיד'.
"אמרתי לו, אם אין כלום אז אין כלום, אבל אם יש תפקיד שמתאים לי אחד למיליון ולא עשיתי אודישן - חבית נפט על ראשך. בסוף הוא הזמין אותי לאודישן שהיה מוצלח, והיתה לי פגישה עם הנרי דוד וזה היה פשוט חשמל.
"תבין, יש שחקנים טובים, יש שחקנים ממש ממש טובים ויש הנרי דוד. יש בו משהו פסיכי, מטורף, ארס-פואטי. הוא פרטנר שמצליח להוציא ממך דברים שלא חשבת עליהם. זה היה חיבור מדהים עם הרבה מתח, מתח מיני ובלאגן. בסופו של דבר, נגד כל הסיכויים, קיבלתי את התפקיד".
הכוכבים התייצבו
ההתגייסות של אנשי התעשייה ליצירת "כלבת" היתה מדהימה. "זה התחיל עם סטודנטים לקולנוע מאוניברסיטת תל אביב שלמדו עם פפושדו וזה המשיך עם התגייסות של השחקנים", אומרת הר לב, "אני יודעת שבערך כל השחקנים הכי נחשבים באו לאודישנים של הסרט הזה, שהוא סרט דל תקציב במובנים של סרט ישראלי".
מה ההסבר שלך לכך-
"מדובר במשהו חדש. אחר. מייבש ביצות. משהו אמיץ עם ביצים. פתאום באים האחים כהן של הקולנוע הישראלי ומחליטים לתת לקהל הציני, שמקבל את ליטרת הדם והבשר שלו בכל משדרי החדשות, דם ואיברים שעפים כבידור. זה ואחד אומץ וזה משהו שמאתגר כל שחקן. כולם רצו לתת ביס בדבר הזה. מעבר לזה, לא מדובר רק בסרט של פאן אלא בסרט שהוא הומאז' להרבה מאוד סרטי אימה מהעולם ושיש בו אמירה".
אמירה-! מרוב קטשופ פיספסתי אותה.
"אתה מכיר את כל השאלות המוסריות בסגנון 'אם יש שריפה ובתוך הבית יש רופא, מדען אטומי ואחותך - את מי תציל-'. הסרט הזה עמוס במיני סוגיות כאלו. זה לא סרט פילוסופי שבא לשנות את העולם אבל בין נהרות הדם יש גם אמירות קטנות של 'מה אתם הייתם עושים-'. אני לא יכולה להיכנס לפרטים בשביל לא להרוס מוטיבים של הפתעה אבל כמו שאתה יודע, לא הרבה מהדמויות שורדות את הסרט. ומי כן נשאר בחיים בסופו של דבר? זה שהכי דאג לתחת שלו".
מסר די מדכא.
"החיים מדכאים. אוי, רגע (היא קופצת מהספה שוב כדי להדגים את הסיפור הבא)! נזכרתי ברגע אימה שהיה לי וקשור בסרט. בערך שבועיים לפני תחילת הצילומים החלקתי על שלולית של קפה מאחורי הקלעים של ההצגה 'הגיל הנכון לאהבה' בתיאטרון הקאמרי. עפתי באוויר, שמעתי מין פלאק כזה ושכבתי על הרצפה חצי מעולפת.
"כשחזרה אלי ההכרה, הדבר הראשון שאמרתי לעצמי היה מה עם 'כלבת'? הגעתי לבית החולים וחשבתי שיש לי נקע, עד ששמעתי, אחרי שלוש שעות, איזה רופא אחד אומר לאחר 'תגבס את הר לב'. שם נגמר לי ההומור והתחלתי לבכות כמו ילדה בת 4. בועז, בעלי, שהיה איתי, שאל אם כואב לי, וכל מה שהצלחתי למלמל מתוך הבכי היה, 'יש לי צילומים ל"כלבת". אני רוצה את הסרט הזה'.
"ניסיתי לשכנע את הרופא שלא ישים לי גבס, שאני מרגישה ממש בסדר ושאני לא אדרוך על הרגל. מובן ששמו לי גבס לשלושה שבועות. למזלי העצום, הבמאים והמפיקה של 'כלבת' היו מדהימים. חלק מהצילומים שלי הם דחו לסוף ימי הצילומים, ולחלק אחר הצטלמתי עם גבס שהיה מוסתר בכל מיני זוויות ומעילים ופתרונות אחרים".
ואכן, בימים הראשונים של הצילומים, שהתקיימו תחת מעטה של חשאיות וערפול תקשורתי, רצה הר לב קילומטרים עם גבס שהוסתר באמצעות זוויות צילום ומעילים ארוכים ("היו לי סצנות בריחה ביער עם הנרי. הוא רץ ואני נשענתי עליו כשאני קופצת על רגל אחד"), כשהיא מדממת מכל פיסת אפידרמיס פנויה ("הבמאים עירבבו תרכובות של חומרים אדומים וטעמו כל מיני סירופים עד שהצליחו לייצר חומר מתוחכם שנראה כמו דם") וזחלה מאות מטרים על אדמה חשופה ("זחלתי באמצע ינואר הקפוא, כשאני לבושה בשקית ניילון אדומה שמתחזה לשמלת מיני וזחלו עלי תולעים ועכבישים") עם לא מעט תקלות אימה ("היתה סצנה שירון מוטולה חונק אותי, והוא הלך עם זה עד הסוף עד שהרגשתי שאני מאבדת את ההכרה. למזלי הקאט הגיע רגע לפני שהתעלפתי").
כשאני מבקש ממנה לספק את רשימת רגעי האימה של חייה, אפרופו סרטי אימה, היא מיד שולפת את רשימת רגעי האימה הכי קומיים שקרו לה בחיים. ככה זה כשמבקשים דקה של רצינות ממי שמגלמת כבר שנתיים את טלי מ"רמזור".
"רגע אימה שחוויתי בחיים שלי? רגע אחד? כל החיים הם אימה, לא-", היא מגלגלת עיניים ענקיות וכחולות אל התקרה, משמיעה קול התאמצות מחשבתית ואז יורה בליץ מילים תוך כדי השמעת קולות של סרטים מצוירים עם תזזיתיות שמותירה את חנה לסלאו, ציפי שביט ועדי אשכנזי יחד מאחור.
"האמת היא שהחיים שלי שזורים במיליון רגעי אימה. למשל, היה פעם אודישן שעשיתי מול מנהל תיאטרון חיפה, ובזמן שסידרתי את החצאית שלי מאחור (היא קמה ומדגימה), הכנסתי בטעות את החלק האחורי שלה לתוך הגרביון ומצאתי את עצמי עושה מונולוג כשכל התחתונים שלי חשופים.
"אה, וגם היתה פעם אחת שהייתי בפרו ועליתי על רכבת לילית עם בחור שהכרתי בקושי יומיים. ישבו מאחורינו חבורת אינדיאניות ששתו טרפנטין עם איזה 95 אחוזי אלכוהול והשתכרו. הן ישבו עם ילד קטן וחמוד. אחרי עשר שעות בשומקום הרכבת עצרה והחבורה ירדה. הרכבת המשיכה לנסוע ופתאום אני קולטת שהילד הקטן נשאר לבד מאחוריי. הסתכלתי על הבחור ואמרתי לו, 'אנחנו אמנם לא מכירים אבל כנראה נצטרך לאמץ יחד את הילד'. בסוף, אחרי כמה דקות של היסטריה, התברר לנו שהן עלו מהקרון האחרון ועשו את כל הדרך חזרה למקום".
ומה היה רגע האימה הכי גדול של חייך-
"כשבעלי הציע לי נישואים".
נו, באמת.
"אני רצינית לחלוטין. אני מאוהבת בו מאוד והיה לי פחד שאם נתחתן, הכל ייהרס, אז התחמקתי מלדבר על זה. לפני שנתיים היינו באיזה פסטיבל שאנטי במדבר, והתיישבנו על האדמה, זה היה לילה זרוע כוכבים, אני מחובקת עם הגבר הכי חתיך שיש, וחשבתי שאני עומדת להתפוצץ מרוב אהבה.
"פתאום הוא הוציא מהכיס קופסה קטנה (היא מעווה את פרצופה ומזמזמת את נעימת סצנת המקלחת המפורסמת של "פסיכו"; י"א), אני מביטה אל השמיים ואומרת בלב, 'אם מישהו שומע אותי, בבקשה, שזה לא יהיה מה שאני חושבת שזה. שזאת תהיה איזו מתנה קטנה מהשוק. מהכל בדולר. סתם בדיחה. למה אני צריכה להתחתן איתו? למה אי אפשר להמשיך להיות מאוהבים כמו משוגעים, שהוא ימשיך לבנות לי רהיטים, לכתוב לי שירים, לנגן, לעשות לי תכשיטים ונעשה ילדים. למה להתחיל מהסוף? מה קורה איתך, בן אדם? אתה לא רואה מה קורה מסביבך? כולם מתגרשים'. ואז הוא שאל אותי בהכי אהבה שיש, 'את רוצה להתחתן איתי-'. וזהו".
זהו מה-
"זהו. הייתי בהלם. קפאתי. שתקתי. בהיתי. הסתכלתי עליו במשך דקה וחצי ואז השמעתי קולות לא רצוניים, ואחרי דקה של שתיקה רועמת אמרתי לו בקול הכי סובל, 'בטח'. הוא אמר לי, 'או.קיי, תביאי לי את הטבעת', והתחיל ללכת. ואני רצה אחריו במדבר, אמצע הלילה, לא רואה כלום ממטר וצועקת לו, 'אתה לא מבין שאתה מציע לי הרבה יותר בערב הזה? אני לא רוצה להתחתן בשמלה לבנה ומטומטמת'.
"והוא אמר לי בהכי אהבה שיש, 'אבל זה מה שאני רוצה. אני רוצה להתחתן איתך מול האנשים שאוהבים אותנו'. ואז הוא אמר שהרסתי הכל, לקח את הטבעת והלך. בסוף התרפסתי ושיכנעתי אותו להתחתן איתי עם טבעת, שמלה והכל. ובינתיים אנחנו כבר שנה וחצי ממשיכים להיות מאוהבים".
זה לא אני, זה הם
כבר שש שנים שהר לב מסתובבת בתעשייה, עושה תיאטרון וטלוויזיה. אבל רובכם מכירים אותה בזכות תפקיד אחד: טלי, זוגתו של אדיר מילר בסידרה "רמזור". גם את התפקיד הזה, מתברר, היא לא קיבלה בקלות.
"צילמתי פיילוט לתוכנית עם קיציס שלא יצאה לפועל, ואחד הכותבים היה רן שריג (התסריטאי של "רמזור"; י"א). היה בינינו חיבור מגניב כי הצחקנו אחד את השני, ויום אחד הוא התקשר ואמר לי שיש תפקיד לסידרה שהוא כותב עם אדיר מילר ושהוא ישמח לבחון אותי, למרות שאני לא הכי מתאימה במראה.
"הגעתי לאודישן וישבו שם אדיר מילר, הבמאי, רן שריג והמלהקת. היה אודישן מדהים ואדיר אמר לי, 'זה כמה רמות מעל מה שראינו עד עכשיו, אבל תעמדי שנייה', ואז הוא אמר לי, 'זה לא את, זה אני. אני חייב מישהי גבוהה לצידי. בכל אופן, את מוזמנת לבחור איזה תפקיד אורח שאת רוצה לעשות'.
"אמרתי 'סבבה' ויצאתי מהחדר. ואז פתאום, בדרך לאוטו, כשאני מבואסת, אמרתי לעצמי, 'רגע, זה טלוויזיה. אפשר לרמות את הגבהים', חזרתי לחדר, פתחתי את הדלת והתחלתי לזרוק להם רשימת שמות של שחקניות כמו נטע גרטי, אניה בוקשטיין, ברברה סטרייסנד וכל מיני נשים קטנות שמופיעות בטלוויזיה, ואני ממשיכה להגיד ש'אם אתם לא רוצים אותי אז לפחות תגידו לי את האמת'.
"המלהקת מסמנת לי עם היד לסתום ואדיר מסתכל עלי ואומר לי, 'או.קיי, אנחנו נחשוב עלייך', ורגע לפני שאני יוצאת מהחדר הוא אומר לי, 'אגב, עשינו בינינו התערבות מה הגובה המדויק שלך. אם המספר שלך זהה למה שחשבנו - התקבלת. מה הגובה שלך-'. אמרתי לו '1.55 מטר'. אז הוא אמר, 'אה, חבל', ואני ישר ממשיכה, 'אבל בחוגר כתוב 1.56', אז הוא אמר לי, 'אה, זה מה שאמרנו. התקבלת'. והשאר היסטוריה".
והיסטריה.
"לגמרי. זה לא ייאמן שהפכתי להיות 'טלי מרמזור' או 'המעצבנת מהתוכנית של אדיר מילר', אפילו שאני כל כך שונה ממנה. היא הכי לחוצת חתונה ואני, כמו שסיפרתי לך, כמעט הפסדתי בעל בגלל עקרונות של 'לא רוצה להתחתן'. בחיים אני כל כך שונה מטלי. מעולם לא חשבתי על עצמי כבורגנית. אני לא לחוצת חתונה, לא מכינה ירקות מאודים ושניצל לבעל ולא מתעסקת בבגדים".
טלי מייצגת נשים רבות. בטוח יש בך משהו ממנה.
"אני מסרבת להודות באשמה. היא רחוקה ממני שנות אור. למרות שבעונה השלישית שצילמנו לאחרונה יש פרק אחד קורע על איחורים, שלוקח לטלי המון זמן לצאת כי היא כל הזמן מחליפה בגדים ואמיר בלחץ. קראתי את זה וכל הזמן אמרתי, 'אוי, זאת ממש אני', ואדיר אמר, 'סוף סוף, אחרי שלוש שנים, סממן נשי אצל ליאת. את רגילה. שלום לך'".
מה קורה בעונה השלישית-
"אני לא יודעת כמה אני יכולה לספר, זאת עונה קורעת לטעמי. טלי ואמיר נשואים והיא בהריון כך שהיא מאוד מאוד הורמונלית ובעיקר צוחקת ובוכה הרבה".
לפני כמה חודשים צולם פיילוט ברשת פוקס האמריקנית והשבוע פורסם שגם ברוסיה מעוניינים להפיק את הסידרה. צפית כבר בפיילוט האמריקני-
"ראיתי רק את הטריילר. לא יצא לי לראות את הפיילוט למרות שאדיר כל הזמן מזמין אותי לראות אותו. אני לא יודעת למה אבל זה לא הכי מעניין אותי. אני יודעת שהדמות שלי בגירסה האמריקנית עברה טוויסט קל ויש לה סוג של עבר אפל של שרמוטה. זה מגניב בעיניי שהעבר שלה רודף אחריה. בוא נגיד שיותר מסקרן אותי לראות חומרים מהעונה השלישית שלנו. רן שריג אמר לי שהתוצאה קורעת".
אפרופו רן שריג, ראית "מחוברים"? זה סוג של סרט אימה ריאליסטי, לא-
"דגמתי פרקים פה ושם. הסתכלתי על זה ברגשות מעורבים. אני אישית לא הייתי עושה את זה בחיים. אני בקושי מסוגלת להתמודד עם תוכניות אירוח שבהן אני צריכה לשבת ולדבר בתור עצמי. אני מרגישה הכי ערומה. בגלל זה אני גם מסרבת לכל ההצעות להנחיות ולפאנלים קומיים. אני שחקנית ונוח לי מאחורי דמויות.
"רן אמר לי שמבחינתו מדובר בהפקה ששיחררה זעקה כלואה בחזה גברי, ואני יודעת שהוא מאוד שלם עם החוויה שהוא עבר במסגרת התוכנית. לי מהצד זה נראה הרבה יותר אימה מ'כלבת'. בתים התפרקו, ילדים התחלקו לשני בתים והרבה דמעות נשפכו. אני אישית מעדיפה לטפטף דם בסרטים מאשר לטפטף דמעות בטלוויזיה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו