מאה ימים של פיגועים

23 הרוגים, 260 פצועים • פילוחים שנערכו במערכת הביטחון ובמרכז המידע למודיעין ולטרור משרטטים את פרופיל המפגע: רווק, מובטל וללא שיוך ארגוני • סיכום במספרים של אינתיפאדת המפגע הבודד

גורמי הביטחון לא צופים דעיכה של גל הטרור. זירת הפיגוע ליד גשר המיתרים, השבוע // צילום: אי.פי.איי // גורמי הביטחון לא צופים דעיכה של גל הטרור. זירת הפיגוע ליד גשר המיתרים, השבוע

שתי כתובות המגורים של עבד אל־מוחסאן חאסונה (21), המחבל שביצע ביום שני השבוע את פיגוע הדריסה ליד גשר המיתרים בירושלים - חברון ומזרח ירושלים - מסכמות בקליפת אגוז את סיפורם של רוב המפגעים בגל הטרור הנוכחי: 60% מהמחבלים שביצעו פיגועים בשטחי יהודה ושומרון באו מאזור חברון. 75% מהמחבלים שביצעו את הפיגועים בישראל באו ממזרח ירושלים. חאסונה גר בשני המקומות וכתושב רשום של ירושלים, הוא החזיק בתעודת זהות כחולה. השבוע היא איפשרה לו, כמו לעוד 32 מחבלים ממזרח ירושלי, להתנייד בעיר באורח חופשי ולהפוך עוד תחנת אוטובוס לזירת פיגוע רווית דמים. 

צילום: ״מצב בטחוני גלובלי״

גם פרטי הפרופיל הנוספים של חאסונה דומים לאלה של רוב המפגעים בגל הטרור האחרון: רווק, חסר עבודה מסודרת, ובעיקר, כמו 90% מהמפגעים, מפגע בודד, בעל עבר נקי, שניזון אמנם מהסתה מאורגנת המייצרת כל העת "פיגועי אווירה", אך פועל עצמאית, ולא תחת היררכיה ארגונית כלשהי. במערכת הביטחון מנו עד לפני כשבוע 93 כאלה מאזור יו"ש נוסף על ה־32 ממזרח ירושלים, ועוד שלושה ערבים אזרחי ישראל. 

 

הפייסבוק ירש את המסגד

מאה ימים ימלאו ביום שלישי הבא לגל הטרור הנוכחי. ראשיתו, כך מקובל להניח, בפיגוע יידוי האבנים, שבו נהרג אלכסנדר לבלוביץ' סמוך לארמון הנציב, ב־14 בספטמבר. מאז נרצחו עוד 22 אנשים, ומהם 20 ישראלים וכן אזרח אריתריאי ואזרח פלשתיני שנקלעו לזירת הפיגועים. 260 בני אדם נפצעו: 71 מהם באורח בינוני או קשה, ו־189 באורח קל או קל עד בינוני. על פי נתוני משרד הבריאות הפלשתיני ברמאללה, בחודשיים הראשונים של גל הטרור נהרגו כ־93 פלשתינים מיו"ש (ברובם מחבלים; נ"ש) ו־3,700 נפצעו (רובם בהפרות סדר או בניסיונות פיגוע; נ"ש). במערכת הביטחון מעריכים שמדובר בנתון לא מדויק.

ממצאי בדיקת פרופיל מבצעי הפיגועים בתחום יו"ש בשני חודשי העימות הראשונים, שערך מרכז המידע למודיעין ולטרור, מלמדים עד כמה הגל הנוכחי אינו דומה לשום דבר שהכרנו בעבר. ארגוני הטרור הממוסדים, כגון חמאס, אמנם מנסים לנכס לעצמם רבים מהפיגועים, אלא שלפחות בינתיים הם אינם חלק מהסיפור.

יתרה מזאת, הרשתות החברתיות אמנם "תורמות" לתסיסה ולהסתה, אך מתברר שבעשרות מקרים המפגע קיבל את ההחלטה כמעט מעכשיו לעכשיו, אם בעקבות דיווח חדשותי או שמועה על תקרית, או מתוך רצון לנקום על מותם או פציעתם של אחרים, שזה עתה נודע לו דבר מותם או פציעתם. כך מסוגל מחבל דורס, והיו אחדים כאלה, לנסוע במכוניתו, ובעקבות דיווח חדשותי ברדיו, להסיט את רכבו לעבר תחנת אוטובוס ולדרוס למוות יהודים.

בחינת הפרופיל של 59 מחבלים פלשתינים שביצעו או שניסו לבצע 49 פיגועים בשטחי יו"ש בחודשיים הראשונים של האירועים מלמדת שכמעט תמיד הם פעלו לבד. 

זירות הפיגוע: כמחצית מהפיגועים בוצעו באזור חברון ועוד כ־12% מהפיגועים בוצעו באזור גוש עציון הסמוך לו. רובם המכריע של הפיגועים בוצעו במעברים או במחסומים.

יעדי הפיגוע: שני שלישים מהפיגועים כוונו נגד אנשי כוחות הביטחון הישראליים: חיילים, לוחמי מג"ב ומאבטחים. רק כשליש כוון נגד אזרחים.

סוג הפיגועים: רובם הגדול של הפיגועים היו פיגועי דקירה באמצעות סכינים וחפצים חדים (כ־80%, שיעור דומה לזה שבתחומי ישראל). מקצתם פיגועי דריסה (כ־12%, גבוה מאשר בתחומי ישראל) ורק מעט פיגועי ירי (8%). עם זאת, פיגועי הירי היו הקטלניים ביותר וגרמו לקרוב לשליש ממספר ההרוגים במתקפת הטרור הנוכחית. 

מוצא המחבלים: כאמור, ביו"ש בולט מספרם של המחבלים שמוצאם מאזור חברון (60%), ובתחומי ישראל בולט שיעור המחבלים שמוצאם במזרח ירושלים (75%). עם זאת, תושבים מחברון ביצעו פיגועים גם בישראל, כ־15% מכלל הפיגועים, ומחבלים ממזרח ירושלים ביצעו פיגועים גם ביו"ש, כ־10% מכלל הפיגועים.

גורל המחבלים: 60% נהרגו במהלך הפיגוע; 30% נתפסו; 10% הצליחו להימלט.

גיל המפגעים: בעוד בישראל בולט שיעור בני ה־20-16 (51% מהמפגעים לעומת 42% בתחומי יו"ש), בתחומי יו"ש בולט שיעור בני ה־26-22, (48% מהמפגעים לעומת 26% בישראל).

מצב משפחתי: מבין 59 מבצעי הפיגועים ביו"ש, 53 היו רווקים, ורק שישה היו נשואים (בבדיקה נפרדת של כלל 128 המפגעים שפעלו משני צידי הקו הירוק עד לפני כשבועיים, עולה ש־115 מהם היו רווקים ועוד 13 נשואים).

השכלה: רק 14% מהמחבלים היו סטודנטים והשאר בעלי השכלה יסודית עד תיכונית בלבד.

עבר ביטחוני: הרוב הגדול מקרב מבצעי הפיגועים ביו"ש לא נטלו חלק בעבר בטרור ובאלימות. רק שלושה מבין מבצעי הפיגועים ריצו בעבר תקופות מאסר בכלא הישראלי. הזיקה לארגוני הטרור כמעט לא קיימת. היא בולטת בעיקר בפיגועי ירי, המתוכננים והמורכבים יותר.

המניע: אנשי מרכז המידע למודיעין ולטרור כותבים כי "מדובר בצעירים שסיימו את לימודיהם התיכוניים ורובם מצאו עבודות שאינן הולמות את כישוריהם או שהצטרפו למעגל האבטלה." עוד טוענים אנשי המרכז כי "למוטיבציות הלאומיות־דתיות של הצעירים הללו מצטרפת "מידה רבה של תסכול אישי ורצון להאדרה או לנקמה באמצעות הקרבה אישית הנתפסת כהרואית".

לפחות על פי מומחי המרכז, "משקלו של המניע הדתי בהחלטת הצעירים הללו לבצע את הפיגועים אינו גבוה. בדיקה של תמונות ופוסטים שהועלו על ידי חלק ממבצעי הפיגועים לדפי הפייסבוק מעלה שרובם היו חשופים לעולם המודרני, ורובם ניהלו אורח חיים חילוני. רק לגבי מעטים ידוע בבירור כי היו דתיים או הביעו רגשות דתיים. את המסגד  שהיה לו תפקיד חשוב באינתיפאדה השנייה כמקום המשפיע על ההחלטה לבצע את הפיגועים ירשו הרשתות החברתיות". 

ומה באשר לעתיד? גורמי הביטחון לא צופים בשלב זה דעיכה של גל הטרור. חלק מהם אף מדברים על עליית מדרגה בדמות נשק חם ופיגועי ירי שיהפכו רווחיים יותר, בעיקר בתחומי יו"ש. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר