המשפחה לא יצאה מהאופנה
המותגים הבינלאומיים לא מרתיעים את המעצבות המקומיות • טובהל'ה חסין, כמו עמיתיה לתחום, משיבה אש בעזרת בתה נעמה שנכנסה לעסק • "אנחנו עושות אופנה שהיא על־זמנית"
, עודכן

למרות כניסתם של רשתות אופנה להמונים ומותגים זרים לשוק האופנה הישראלי, תחום עיצוב האופנה המקומי בארץ הולך וצובר תאוצה. ישראל התברכה במעצבי אופנה כחול־לבן שפועלים בזירת האופנה הישראלית והבינלאומית כבר שנים. בתחום שמוגדר כקשה, בלתי מתגמל ואכזרי - אותם מעצבים הם סיפורי הצלחה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
רבים מהמעצבים שילבו את דור ההמשך בעסק המשפחתי או סייעו לדריסת הרגל הראשונה של דור המעצבים הבא של ישראל: גדעון אוברזון משתף פעולה כבר שנים עם בתו המעצבת קארן אוברזון, והשניים יוצרים קולקציות מרשימות במיוחד שתמיד מהוות את גולת הכותרת בשבוע האופנה המקומי; בתה של דורין פרנקפורט, קיאן, מסיימת שנה רביעית בבית הספר לאופנה שנקר; ואורי להבי ממשיך את דרכה של אמו דניאלה להבי ז"ל, ואת המותג המשותף שלהם לתיקים ולנעליים.
שיתוף פעולה דומה מתקיים גם אצל המעצבת הוותיקה טובהל'ה חסין. היא ובתה נעמה מפעילות את המותג יחדיו כבר ארבע שנים מהאטלייה הממוקם בשדרות רוטשילד בתל אביב. טובהל'ה, שכבר 30 שנה נחשבת לאחת המעצבות הוותיקות והמצליחות הפועלות בזירה הישראלית, תמיד היתה טיפוס צבעוני, וסיפקה סקנדלים והתבטאויות לא קונבנציונליות להנאת קהל לקוחותיה, העיתונות והברנז'ה המקומית. אבל לאחרונה, אולי בעקבות שיתוף הפעולה עם נעמה, העניינים קצת נרגעו.

צילום: אבי ולדמן
קולקציית החורף של השתיים מורכבת מבדי משי וקשמיר שהן מייבאות מארה"ב ומאירופה (איטליה), ומתאפיינת בעיקר בהדפסים שהם איורים מקוריים של טובהל'ה עצמה. אם תשאלו אותה, היא תגיד שאין דבר כזה קולקציות ברוח העיצובית שלה. מבחינתה, בגדיה לא מחולקים לקולקציות, אלא יכולים להיות רלוונטיים גם בעוד עשור. "אין פג תוקף", היא אומרת, "אני עושה אופנה על־זמנית, ממש וינטג'. אני מחוברת לטרנדים ולאופנה העכשווית, אבל לא נכנעת להם".
"פשוט ללבוש וללכת"
בגדיה של טובהל'ה מורכבים בעיקר משמלות. "אני מתעסקת רק בבדים משובחים ממש, אני לא נכנעת לסינתטי או אפילו לכותנה, אני מתעסקת רק במשי. קהל היעד שלי הוא נשים שסוג הבד חשוב להן לפחות כמו הנוחות של הבגד. הגזרות שלי מאוד פשוטות למרות שהן נראות מאוד מושקעות, אבל הגיזרה תמיד תהיה נוחה ומבד משובח, בעיקר משי או קשמיר".
הגוון השולט אצל טובהל'ה הוא השחור, שממנו אפשר ללכת להרבה מקומות - רקמות, משחקי שקיפויות, שפשופים ועוד. "יש לי גוונים, אבל אני מכניסה צבעים על פי גחמה, רק אם בא לי", היא מסבירה, "אני יכולה להכניס את הבדים הכי צבעוניים בעולם, אבל זה עניין של פרץ. הבגדים שלי כוללים הרבה שמלות וטוניקות. נשים שנרתעות משמלות פשוט לא באות אלי, ומי שבאה אלי אוהבת את השמלות שלי כי הן מאוד לבישות, מאוד פשוטות אבל תפורות היטב. פשוט ללבוש וללכת".

העיצובים של טובהל'ה ונעמה. "מי שלא אוהבת שמלות לא באה אלי" // צילום: נועם יפה, אבי ולדמן
טובהל'ה ונעמה מקפידות לייצר את הבגדים בישראל. "תמיד הכל מיוצר בארץ, אף פעם לא ייצרתי בשטחים או בסין, זה משהו שהוא בדם ליבי", היא מדגישה, "אני ישראלית והאופנה שלי מיוצרת בישראל. בגלל המצב הכלכלי את הבדים אני קונה בעיקר מחו"ל - מלוס אנג'לס, ממילאנו, מניו יורק ועוד".
אחרי 30 שנה, לא נראה שטובהל'ה מתכוונת לעצור. "חופשה אצלי היא אף פעם לא באמת חופשה. עזבי אותי מטבע, זה לא מעניין אותי, תני לי חנויות טקסטיל ואני מאושרת. נעמה היא כוח העזר הכי גדול שהייתי יכולה לחשוב עליו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו