גם אם הייתי צופה בסרט "התגנבות יחידים" 50 פעם הייתי מתקשה לזהות את השחקן אסף בן שמעון כפי שהוא הגיע לראיון. כל קשר בין הצעיר החתיך בעל הזיפים והשיער הקצר, שמתהדר בגומות חן שובות לב, לבין דמותו בסרט - הומו שמנמן עם מבטא מרוקאי כבד - מקרי בהחלט. אולי זה קשור לעובדה שבן שמעון (26) העלה 12 ק"ג לטובת התפקיד, ובינתיים, מאז הסתיימו הצילומים לסרט, השיל אותם מעליו. "התגנבות יחידים", סרטו החדש של דובר קוסאשווילי שעולה הערב לאקרנים, מבוסס על ספרו של יהושע קנז. הסרט עוקב אחרי מחלקה של טירונים בעלי כושר לקוי בבה"ד 4 של שנות ה-50. הטירונים הם בעלי מום, פיזי או נפשי, ורובם עולים חדשים בעלי מבטא כבד מכל תפוצות ישראל. בן שמעון מגלם את דמותו של רחמים בן חמו, בחור הומו בעל מבטא מרוקאי כבד, שנע בין להיות האתנחתא הקומית של חבריו למחלקה לבין שק האיגרוף שלהם. על התפקיד הזה זכה בן חמו בפרס השחקן בפסטיבל הקולנוע בירושלים. לצידו בסרט משחקים גם עוז זהבי בתפקיד אלון הקיבוצניק המורעל שמפנטז על שירות בצנחנים, גיא אדלר בתפקיד אבנר הירושלמי, החייל המרדן, ומיכאל אלוני כמ"כ הקשוח והסדיסט. "זו היתה חוויה חברתית מדהימה", מספר בן שמעון, "היינו כל הזמן 20 חבר'ה יחד, וגם המפגש עם דובר קוסאשווילי - אין לי מילים לתאר אותו. יש אנשים שאתה יודע שאין הרבה כאלה. רוב החבר'ה היו אנונימיים, זה מה שדובר רצה, להביא חבר'ה מהצלופן, זה היה תפקיד ראשון של עוז זהבי, למשל. "הרוב היו שם בוגרי בי"ס למשחק והיה ראבאק בעיניים, היתה הקרבה מטורפת. למשל חלק מהתפקיד שלי היה לרקוד ריקודי בטן , אז נסעתי לנתניה ללמוד אצל מורה פרטית. זה היה כל עולמנו, זה שאב אותי. היתה התמסרות מלאה והרגשה של אנסמבל". והעובדה שכל הפוקוס הולך עכשיו לעוז זהבי לא מבאסת- "הוא בתפקיד הראשי, ואני מפרגן לו באמת. הוא מוכשר ומגיע לו". "סבתא אהבה" בן שמעון נולד בראשון לציון, בשכונת רמת אליהו שנחשבת שכונת מצוקה. את שנות התיכון העביר בפנימיית בויאר בירושלים. "היו קשיים כלכליים בבית, ובויאר מאפשרת לאנשים עם פוטנציאל מהפריפריות או משכונות מצוקה לבוא וללמוד שם", הוא מספר. לצבא נאלץ להתנדב. "יש לי פרופיל 21 רפואי על מחלת עיניים בשם RP", מספר בן שמעון, "אני כבד ראייה, בעל תעודת עיוור. זו מחלה ניוונית ברשתית שמתבטאת בעיוורון לילה, אני כמעט לא רואה כלום בחושך". אחרי הצבא הלך ללמוד משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין. הוא סיים את הלימודים לפני שלוש שנים, ומאז הספיק להצטלם לדרמה בשם "כל הזמן שבעולם", לסדרה בערוץ הילדים בשם "מנדלבאום בלש פרטי", ולשחק בהצגה "אנטיגונה" (קופרודוקציה של הבימה והקאמרי). בימים אלה הוא מתחיל חזרות להצגה "מנדרגולה" בבית ליסין. בד בבד הוא גם לומד בימוי והוראת תיאטרון בסמינר הקיבוצים, ומתעתד לעשות תואר שני בפסיכודרמה ("אני נורא רוצה לטפל, מאוד מחובר לזה, אני חושב שמהסבל שלך אתה רוצה בעצם לעזור"). ל"התגנבות יחידים" הגיע במקרה. "היו אודישנים מטורפים לסרט הזה", הוא מספר, "כל אחד זכה לשבע דקות עם דובר קוסאשווילי. הוא שאל כל אחד מה הוא מרגיש שהוא יכול לעשות. כשאני קראתי את התסריט דווקא סיקרן אותי לעשות את המרוקאי השני, פרץ, זה שמרביץ לי בסרט, אבל אחרי הצמצומים דובר הזמין אותנו לפגישות שניות ואני הייתי היחיד שהוא הזמין לתפקיד בן חמו". הופתעת- "כן, אבל אחר כך התאהבתי בטיפוס הזה. הייתי צריך להשמין בשביל התפקיד, עליתי 12 ק"ג. הפסקתי להתאמן ואכלתי כל היום כמעט חודשיים". לא נרתעת מתפקיד של בחור הומו שהוא כל כך נשי? "להפך, כשחקן מה שנורא גירה אותי זה ללכת למקומות שזה לא אתה, משהו ששונה ממך במציאות. העובדה שעשיתי שינוי פיזי והשיער היה אחר והבטן בחוץ, זה ללכת לקצוות שאני לא מכיר". ואיך הסתדרת עם המבטא- "אני מרוקאי אז לא היה לי קשה לעשות את המבטא, אבל היה חשוב לחדד את זה. יש משהו בדמות הזאת, בנשיות ובעדינות שלה, שהיה צריך ללכת יד ביד עם דובר ולמצוא את המינון הנכון שלו. בהקרנה של הסרט בשבוע שעבר כל השבט המרוקאי שלי הגיע. סבתא שלי אמרה, "מה, אתה משחק הומו-", אבל היא אהבה מאוד את התפקיד. היא רק חיפשה אחר כך את זה שהרביץ לי מכות בסרט".