נמל קיסריה בסכנה

חלקים מהגן הלאומי של קיסריה, מאתרי העתיקות הבולטים בישראל ואחד מאתרי התיירות הפופולריים בארץ, נמצאים בסכנת התמוטטות. הסיבה: פגיעה ישירה של גלי הים ביסודות הנמל העתיק, שאותו בנה המלך הורדוס לפני כ-2,000 שנה.

הערכת המומחים מטעם רשות הטבע והגנים היא שאם לא יימצא פתרון מיידי לבעיה, ייתכן כי חלקים מהעיר העתיקה יינזקו כבר במהלך החורף הקרוב ויתמוטטו לים. זאת, אם לא יבוצעו באתר עבודות שימור מיידיות.

לצורך קידום עבודות ההצלה והשיקום הוקמה לאחרונה ועדת היגוי בתמיכת המשרד להגנת הסביבה ובה נציגים מרשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח קיסריה. במסגרת זו נבנתה תוכנית אב לפיתוח האתר ולשימורו, תוך שימת דגש על הייחודיות של המקום והממצאים הארכיאולוגיים הקיימים בו.

הפתרון שהציעה הוועדה כולל ראשית כל את שיקום שובר הגלים הראשי והארכתו בכ-130 מטרים, תוך מיגונו מפני שחיקה. שלב זה צפוי להיות מבוצע בבת אחת כדי ליצור מצב יציב ובטוח למערכת החופים ולמשתמשים בה, ולהבטיח את מניעת המשך ההידרדרות והרס המצוק.

עוד בתוכנית: שיקום והארכה של שובר הגלים המשני, הרחבת חוף הרחצה מחדש באמצעות הזנת חול והסרת המכשולים הקיימים בו כיום. בנוסף, אזור המצוק ישוקם באמצעות הקמת קיר תומך נמוך שימנע את חתירת גלי הים, תוך שימוש באמצעי מיגון וצמחייה שישתלבו בסביבה.

עלות הפרויקט, לפי אומדן ראשוני, עומדת על כ-60 מיליון שקלים, וביצועו, על פי ההערכות, צפוי לארוך כשלוש שנים.

אלי אמיתי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, הסביר אתמול כי תמונת המצב מדאיגה ביותר. "הנזקים נראים לעין ואין מחלוקת בין המומחים שהשארת המצב הקיים כמו שהוא תאיץ את הרס אחד מאתרי הדגל של הארכיאולוגיה בישראל", הדגיש.

"תוכנית השיקום נמצאת בתוך המסגרת של מדיניות ארצית שהותוותה לשיקום מצוקי החוף, אך במקרה של קיסריה אנחנו נמצאים רגע לפני שההרס יהיה בלתי הפיך ובבחינת בכייה לדורות. ניתן להציל את קיסריה, ואף להשביח את האתר לתקופת זמן ארוכה של עשרות שנים. הורדוס בנה לפני 2,000 שנה בקיסריה את אחד הנמלים הגדולים והמשוכללים בעולם הקדום, ואנחנו מחויבים היום למצוא פתרונות הנדסיים מודרניים ולשמור על שרידים אלה מפני הרס - עבורנו ועבור הדורות הבאים".

* * *

לא מפיקים לקחים

המצוק קורס - הפתרונות לא מספקים

בחופי ישראל משתרע מצוק החוף לאורך כ-190 ק"מ, כש-55 ק"מ מתוכם מאופיינים בחוסר יציבות. חזית המצוק מתפרקת בקצב של בין 20 ל-30 סנטימטרים בשנה, כאשר הנסיגה היא חלק מתהליך טבעי של חתירת גלי הים בבסיס המצוק, אולם תהליך זה עלול להחמיר בשל פעילות אנושית.

לפני כשבועיים מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה על הזנחת הטיפול בנושא. באשקלון אושרה ב-1996 תוכנית להקמת שוברי גלים, אך היא לא מומשה. בנתניה בוצעו על ידי העירייה כמה צעדים כדי להגן על המצוק, אך אלה לא בוצעו באופן מקיף כנדרש. בהרצליה, כבר חמש שנים קיימת תוכנית לבניית שובר גלים לאורך חופיה - אך זו לא בוצעה (למעט אפולוניה, ד"ל). כמה בתי מגורים במושב בית ינאי נמצאים על שפת המצוק המתמוטט, אף שקיימת תוכנית לטיפול באזור.

דן לביא

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו