רופא משפחה יקר שלי

על ההשפעה החיובית הדרמטית של רופא המשפחה על חייו של המטופל אפשר ללמוד מהסיפור הבא: רופאת ילדים מגוש דן, שנחשבת מוערכת מאוד ועובדת בקופת חולים מכבי, קיבלה לפני כמה חודשים בקשה לא שגרתית מאבא של אחד הילדים שנמצא בטיפולה: להסכים לקבל אותו כמטופל במרפאה שלה כרופאת המשפחה שלו - אף על פי שהיא רופאת ילדים.

הרופאה המסורה, שעסוקה מאוד עם הילדים בטיפולה, לא הסכימה לבקשתו של האב. הוא לא ויתר, ושב על בקשתו כמה וכמה פעמים, אך הרופאה היתה בשלה - סירבה בנימוס, והפנתה אותו לרופא המשפחה של הקופה שהיא ממליצה עליו.

לבסוף, הרופאה לא יכלה לעמוד בלחצים שלו, אך היא התנתה את הטיפול האישי בכך שהוא ישנה באורח דרסטי את אורח החיים שלו: שיפסיק לעשן ושיעשה מאמץ להוריד את הקילוגרמים העודפים. וראו זה פלא - התנאים שהציבה הרופאה התמלאו ולאחר שנים רבות שהוא מעשן הוא הפסיק לעשות זאת והוא גם הפחית באופן משמעותי ממשקלו. 

בעקבות זאת, הרופאה המבוקשת קיבלה אותו למרפאה שלה כרופאת המשפחה שלו. מדובר על רופאה שיש לה קשר מיוחד מאוד עם מטופליה, ולמשל - לכל המטופלים, בעיקר ההורים של הילדים שבהם היא מטפלת, יש מספר הטלפון הנייד שלה עם רשות ואישור להתקשר אליה בכל שעה אם מדובר בעניין רפואי דחוף. היא סומכת על המטופלים שלה שיידעו להתקשר או לשלוח לה מסרונים רק כשזה באמת דחוף וחיוני, ולדבריה זה עובד ברוב המקרים ותורם ליצירת קשר אישי וישיר בינה לבין מטופליה. כך גם נוצרים יחסי אמון, אשר מגדילים את הסיכוי של רפואה מונעת מחלות, גילוי מוקדם של מחלות, הקשבה לעצות ולמידע של החולה ובריאות טובה יותר.

על פי נתוני משרד הבריאות, כ־5,000 רופאים עובדים בארבע קופות החולים כרופאי משפחה, מהם רק לכ־2,000 יש מומחיות ברפואת משפחה והשאר מומחים ברפואה פנימית. רובם אינם מומחים בתחום רפואי ספציפי כלשהו. למעשה - רופא המשפחה הוא הרופא שהציבור לרוב מכיר ומבקר, הרבה יותר משאר המקצועות הרפואיים. על פי הנתונים, יש גם פערים גדולים בין קופות החולים - מרבית הרופאים שמועסקים כרופאי משפחה עובדים בקופת חולים כללית (מתוכם 41% קיבלו מומחיות מלאה ורשמית בתחום זה), בעוד במכבי 35% מומחים ברפואת משפחה. בקופת חולים מאוחדת מומחים ברפואת משפחה 13% מהרופאים, ובקופת חולים לאומית - רק 9% מהרופאים מומחים ברפואת משפחה.

רופא המשפחה ד"ר גל וגנר הקים עם ד"ר רותי גופן את המרפאה הגאה של קופת חולים כללית בגן מאיר בתל אביב. המרפאה משרתת את הקהילה הגאה, וגם את כל מי שבוחר להגיע לטיפול אצל ד"ר וגנר וד"ר גופן. "הרבה מאוד פעמים אני אומר לסטודנטים לרפואה שכמעט כל מקצועות הרפואה מטפלים במחלות של אנשים, ואנחנו מטפלים קודם כל באנשים עצמם ולא במחלות. אנחנו מטפלים בכל המכלול של בן האדם ובמשפחתו", אומר ד"ר וגנר.

ההגדרה שלו ממחישה אולי יותר מכל את החשיבות הקריטית של רפואת המשפחה לבריאות הציבור ולמניעת מחלות. ידוע, למשל, כי כמחצית (!) ממקרי הסרטן הקטלניים, ובראשם מחלות הסרטן בשד, במעיים ובעור, ניתנים למניעה על ידי שינוי אורח החיים, כולל הימנעות מעישון, הימנעות מחשיפה רבה לשמש ושמירה על משקל תקין ופעילות גופנית סדירה, ועל ידי גילוי מוקדם כגון בבדיקות ממוגרפיה לאיתור סרטן השד או בבדיקות לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס.

ואיך אפשר לעשות זאת? קודם כל באמצעות רופאי המשפחה שינסו לשכנע את המטופלים שלהם לשמור על אורח חיים בריא ולשנות הרגלים מזיקים, ולהמליץ להם על טכניקות ועל תרופות שיסייעו להם לעשות זאת כדי לצמצם את הסיכון להיפגע ממחלות קשות. רופאי המשפחה צריכים גם להקפיד לשלוח אותם לבדיקות שמאתרות מבעוד מועד את מחלות הסרטן ומחלות אחרות. במקרים רבים רופאי המשפחה מלווים את המשפחה במשך שנים רבות, והם יודעים, או אמורים לדעת, את ההיסטוריה הרפואית של המשפחה. הדבר צריך לסייע באיתור מוקדם של מחלות רבות.

עם זאת, התפקיד המרכזי והחשוב כל כך של רופאי המשפחה בשמירה על הבריאות שלנו ועל החיים שלנו לא ממומש מספיק וצריך לחזק אותו: חשוב לדרוש ממשרד הבריאות ומקופות החולים להוביל תוכנית לאומית לחיזוק רפואת המשפחה, שתעודד (גם על ידי מענקים ותוספות שכר) את ההתמחות ברפואת משפחה. צריך לחזק את רפואת המשפחה ולאפשר לרופאים יותר זמן לביקורי המטופלים, בעוד היום, לרוב, הזמן המוקצב על ידי קופות החולים לרופא המשפחה הוא רק בין 5 ל־7 דקות לכל מטופל.

משיחות רבות שקיימתי עם חברים בארבע קופות החולים עולה כי אמנם חלק משמעותי מהציבור מעיד שהוא מרוצה מרופא המשפחה שלו, אבל למרות זאת חלק ניכר מהציבור לא מגיע אליו בתדירות מספקת לצורך מעקב, בקרה ורפואה. חלק ניכר מהציבור, בעיקר הצעירים, מגיע אל רופא המשפחה רק כשהוא כבר סובל ממצב רפואי דחוף או חמור של מחלה. אז גם ממילא לא תהיה אפשרות או יכולת לרופא המשפחה לקדם רפואה מונעת אצל המטופל. הדבר מחייב הסברה וחינוך בקרב הציבור וגם בקרב הרופאים עצמם, כדי לחזק את הקשר ואת תדירות הפגישות שלנו עם רופאי המשפחה שלנו - כדי שנוכל לקבל רפואה טובה שתמנע, ככל האפשר, את מקרי החירום והמחלות הקשות, לטובת הבריאות והחיים של כולנו.