כמה פעמים בשנים האחרונות הזהירו בכירים במערכת הביטחון כי בידיהם מידע קונקרטי על כך שמשכן הכנסת מהווה יעד לפיגוע של ארגוני הטרור באמצעות ירי טילים, רקטות או אמצעים אחרים. האיומים הללו הטרידו את מנוחתם של יושבי ראש הכנסת בעשור האחרון (ראובן ריבלין ודליה איציק), שקיימו שורה של דיונים והתייעצויות עם גורמי ביטחון והחליטו לנקוט שורה של צעדים כדי להקדים תרופה למכה, בתקווה שתרחיש האימים לא יתממש לעולם. בשלב הראשון הוחלט למגן את גג בניין הכנסת בלוחות פלדה גדולים, וזאת לאחר שבבדיקות שנעשו התברר שתקרת אולם המליאה היא דקורטיבית מאוד, אך אינה מספקת הגנה ראויה. לנוכח העובדה שבאירועים חשובים מתרכזת באולם המליאה כל הצמרת המדינית והביטחונית של המדינה (רה"מ, שרים, ח"כים, הרמטכ"ל, שופטים), לפני כשלוש שנים הוחלט להשקיע כ-6 מיליון שקלים בנושא, ולוחות הפלדה הונחו על גג המליאה במבצע מורכב שחייב שימוש במנופים ענקיים. בשלב השני הוחלט למצוא אתר חלופי, שאליו יועברו ישיבות הכנסת בשעת חירום. "עלינו להיערך לאפשרויות החמורות ביותר, לרבות, חלילה, מצב קיצוני שבו במתקפה על הכנסת נהרג ראש הממשלה וחייבים לכנס בהקדם את הכנסת כדי להשביע ראש ממשלה חדש וממשלה חדשה", אומר מנכ"ל הכנסת, דן לנדאו. "יש להיערכות הזו גם חשיבות מוראלית מבחינה לאומית, שנועדה להראות לציבור שגם במצב חירום המערכת ממשיכה לעבוד כמעט כרגיל". כדי להשיג מטרה זו חיפשה הנהלת הכנסת אתר חלופי באזור ירושלים, שיכול להציע אודיטוריום גדול וכן לפחות ארבעה אולמות לקיום ישיבותיהן של ארבע ועדות של הכנסת. כמה אתרים שנבדקו נמצאו בלתי מתאימים, וכמה מהם (כמו תיאטרון ירושלים) דרשו לקבל פיצוי כספי תמורת אובדן ההכנסות שייגרם להם בשל העתקת דיוני הכנסת אליהם. מליאה באודיטוריום בסופו של דבר נמצא מכון ון ליר, הממוקם סמוך למשכן הנשיא, כמתאים ביותר. במכון אודיטוריום גדול, אולמות נוספים לשימוש הוועדות וגם נגישות נוחה. הכנסת אף חתמה על חוזה עם מנהלי המכון, שמסדיר את כל הסיכומים שהושגו. במקביל, הוכשרו שלושה מחסני חירום במקומות שונים בירושלים (במשכן הנשיא, בשכונת רחביה וסמוך לכנסת), שבהם מרוכז כל הציוד הנדרש לקיום הישיבות באתר החלופי - מחשבים ניידים, מדפסות, מיקרופונים, מכשירי הקלטה, סמל המדינה, דגל ישראל וציוד חיוני של משמר הכנסת. לנדאו חושף לראשונה את פרטי המבצע המתוכנן: בשלב הראשון לאחר האירוע הביטחוני החמור הוא יזמן התייעצות, שבה ישתתפו מזכירת הכנסת וקצין הכנסת, ובמקביל תתקיים התייעצות עם ראשי השב"כ והמשטרה במטרה לאסוף את כל הנתונים בשטח לקראת גיבוש המלצה ליו"ר הכנסת אם יש הכרח לעבור לאתר חלופי. "הסמכות הבלעדית לקבלת ההחלטה היא בידי יו"ר הכנסת. היו"ר רשאי להחליט שלא לקבל את המלצת הדרג הביצועי, ובסמכותו גם להחליט שאין מה להיחפז ואפשר לבצע את המעבר בתוך יום או יומיים. אבל הוא גם יכול להורות לנו לבצע את המעבר מיידית, ועלינו להיות מסוגלים לעשות זאת בתוך ארבע שעות", אומר לנדאו. בשלב השני יתבצע המעבר של דיוני הכנסת לאתר החלופי. כמו מבצע צבאי ביום שני הבא (25 באוקטובר) תקיים הכנסת תרגיל שבו ייטלו חלק 70-60 אנשי משמר הכנסת ועובדי המנהלה של הכנסת, ובו תיבחן יכולתם של כל הגורמים לאפשר את פתיחתה של ישיבת כנסת במצב חירום בתוך ארבע שעות ממועד התרחשות האירוע בכנסת. בכנסת נערכים לקראת התרגיל כמו למבצע צבאי. וכמו לכל מבצע, לתוכנית החירום יש שם כמובן: "כנסת תמיד". משמר הכנסת אף מינה את אלי הרוש, אחד הקצינים במשמר, כקמב"ץ (קצין מבצעים) לניהול התרגיל. "האפשרות שיוכרז על הפעלת תוכנית 'כנסת תמיד' עלולה להיווצר לא רק מפגיעה נקודתית של ירי תלול מסלול על הכנסת, אלא גם עקב שריפה או פיזור חומר כימי בכנסת", אומר הרוש. מחשבים, מיקרופון ודגל לפי הפקודות, בתרגיל ישתתפו עובדים מיחידת בינוי ואחזקה, מחשוב וכו' ובמהלכו יועבר כל הציוד החיוני משלושת המחסנים למכון ון ליר, שם תחובר מערכת המחשוב והרמקולים. אנשי משמר הכנסת יבדקו את כל האזור סביב האתר כדי לוודא שהוא נקי ומאובטח, הסדרנים יפקחו על הסדר ויושלמו כל הסידורים הטכניים האחרים, כדי שבחלוף ארבע שעות יוכל יו"ר הכנסת להכריז על פתיחת הישיבה. קצין הכנסת, יוסי גריף, אומר כי "העדיפות הראשונה שלנו הוא להמשיך ולקיים את הדיונים במשכן הכנסת. ההעברה לאתר החלופי תתבצע רק אם יתברר שאין שום אפשרות לקיים דיונים בכנסת". לסיום מדגיש המנכ"ל לנדאו: "אני מאוד מקווה שאירוע כזה לא יתרחש אף פעם, אבל עלינו להיות ערוכים לכל מצב".
במקרה של אזעקת אמת
הכנסת נערכת לאפשרות של מצב חירום במשכן, שיאלץ את הח"כים לקיים דיונים באתר חלופי • המקום שנבחר: מכון ון ליר • המשימה: להיות מוכנים בתוך 4 שעות לפתיחת ישיבה במקום חלופי • שם המבצע: "כנסת תמיד" • בשבוע הבא: תרגיל
