שמישהו ינסה לעצור אותם

דומיננטיות. הרגע הדרמטי ביותר בערב ההיסטורי של גולדן סטייט התרחש דווקא במהלך פסק זמן ברבע השני. על הפרקט ניצב לו אוהד גולדן סטייט מזוקן, והקהל באורקל ארינה עצר את נשימתו. עם כל הכבוד למאזן ה־0:16 ולפתיחת העונה הטובה אי פעם, יש הרי דברים חשובים יותר. הוא קלע מהעונשין, דייק גם מחצי מרחק וקינח עם שלשה. הפרס: תספורת חינם לכל אחד ואחד מ־19,596 האוהדים. אכן, ערב היסטורי.

כפי שאפשר להבין, הלייקרס החלשים (12:2) לא ממש היוו יריב ב־77:111 של האלופה, אבל הם ממש לא לבד. הווריורס עומדים על הפרש ממוצע מדהים של 15.6 למשחק - הרבה מעל המאזן העונתי הטוב בהיסטוריה לעונה שלמה - 12.3 של הלייקרס ב־1971/2. עד כמה שההישג של הקבוצה גדול כבר עכשיו, נדמה שהוא אף יגדל במבחן הזמן. השיא הקודם (0:15, וושינגטון ב־1948/9 ויוסטון ב־1993/4) הרי החזיק יותר מ־60 שנה.

מאמן נולד. בזמן שרוב המצלמות התמקדו כרגיל בסטפן קרי, שעומד על קצב בלתי נתפס של 399 שלשות לעונה, על הקווים ניצב לו בחור בן 35 בחליפה שעד לפני שנתיים היה בסך הכל עוזר מאמן בליגת הפיתוח. רשמית, אף אחד מ־16 הניצחונות לא ייחשב במאזן האימון של לוק וולטון, בהינתן העובדה שסטיב קר, המתאושש מניתוח בגב, עדיין מחזיק בתפקיד, אבל אי אפשר להתעלם מהפוטנציאל ההולך ומתגלה. "זה מגוחך", אמר קר עצמו, "לוק עושה את כל העבודה. הניצחונות האלה שלו, לא שלי".

קובי בראיינט, חברו לשעבר לקבוצה, כבר הספיק לשרטט השבוע בפומבי את קווי הדימיון בין וולטון למי שהכניס אותו לתחום האימון: "הוא פיל ג'קסון הבא. שניהם היו שחקנים ממוצעים שפרשו בגלל גב שעשה להם בעיות". מישהו פה הציף רף גבוה.

לא רק התקפה. קל מאוד להניח בצד את המרכיבים הפחות אטרקטיביים לכאורה בפאזל של גולדן סטייט, כשכל התקפה היא פוטנציאל למהלך השבוע. אבל להגנה של הקבוצה חלק בלתי מבוטל בשיא. הווריורס אמנם אינם משופעים בבשר מתחת לסל, אבל זה לא מפריע להיות מדורגים גבוה מאוד ביעילות הגנתית עם 95.8 נק' ספיגה פר 100 התקפות - עלייה מ־98.2 בעונה שעברה.

קשה לעשות סל נגד גולדן סטייט. יותר נכון: קשה לנצח את גולדן סטייט. האם גם רצף 33 הניצחונות של הלייקרס מ־71/72 הוא בר השגה?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו