"להצמיד שכר הח"כים לזה של שרים ושופטים"

ח"כ דוד ביטן (55) מנהל את דיוניה של ועדת הכנסת ביד רמה. אף שזו הקדנציה הראשונה שלו בכנסת, הוא למד מהר מאוד את כל סעיפי החוקים והתקנון ושוחה בבריכה הפוליטית כאילו היה בעל ניסיון פרלמנטרי עשיר. ביטן מודה כי השנים הארוכות שבהן כיהן כחבר מועצת ראשון לציון (מ־1988) וכסגן ראש העיר, לצד השכלתו המשפטית, מסייעות לו מאוד בתפקידו הנוכחי. "אין ספק שהעובדה שאני מכיר תחומים רבים שמשפיעים על חיי היומיום של האזרח, כמו חינוך ורווחה, עוזרת לי בכנסת", אומר אחד הח"כים החדשים בליכוד.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לאחרונה נמתחה על ביטן ביקורת חריפה, בעיקר מצד הח"כיות שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) ויעל גרמן (יש עתיד), משום שבניגוד לעמדת ועדה ציבורית העוסקת בשכר הח"כים - שהמליצה להקפיא את שכרם לשנת 2016 - הוא העביר בוועדת הכנסת החלטה להעלאת שכרם בכ־1,000 ש' לחודש. מבקריו באופוזיציה האשימו אותו באטימות ובחוסר רגישות ציבורית.

ביטן החליט לא להסתפק בדיבורים, אלא ליזום רפורמה מקיפה בנושא שכר הח"כים שמחייבת שינויי חקיקה. החלק הראשון של הרפורמה, שיובא היום לדיון בישיבת ועדת הכנסת, קובע כי הח"כים יוכלו לוותר על התוספת לשכרם הצפויה בחודש ינואר 2016. החלק השני של הרפורמה, שיובא לדיון בשבוע הבא, קובע כי הוועדה הציבורית העוסקת בשכר הח"כים תחדל לעסוק בכך ותטפל רק בתנאים הנלווים של השכר, כגון עוזרים פרלמנטריים, תקציב לקשר עם הציבור, לשכה פרלמנטרית וכו', ואילו שכר הח"כים יוצמד לזה של השופטים או השרים.

"אוותר על התוספת שלי"

ביטן אומר שלא התייעץ עם חברי הוועדה לקראת הדיון: "עד היום כל הרעיונות שהעליתי התקבלו, ואני מאמין שגם הפעם יהיה רוב".

מדוע החלטת ליזום את התיקונים לחוק?

"כיום חוק הכנסת לא מאפשר לח"כים לוותר על העלאת שכרם. יש ח"כים רבים שבעשר השנים האחרונות אמרו שהם לא רוצים את התוספת שהוצעה להם, ובכל זאת קיבלו אותה. לא ראיתי שהם תרמו את התוספת. אני מציע לעגן את הנושא בחוק ולקבוע שכל ח"כ יוכל לוותר על התוספת על ידי מתן הודעה על כך לחשב הכנסת. אינני רוצה שח"כים יסתתרו מאחורי החלטת ועדת הכנסת. ברור שיש ח"כים שלא יכולים לוותר על התוספת כי זו הכנסתם היחידה. אותם ח"כים יעמדו למבחן הציבור".

כמה ח"כים לדעתך ייענו לאתגר?

"אין לי תשובה לזה. אני מודיע מראש שאוותר על התוספת הזו, כי לדעתי לא מגיעה לי תוספת שכר שמונה חודשים אחרי שנבחרתי לכנסת. אמרתי לח"כ יחימוביץ', שתמכה בהקפאת השכר, שמאז בחירתה לכנסת לפני תשע שנים עלה שכרה בכל שנה בכאלף ש' והיא קיבלה את התוספת, אז מדוע רק עתה היא מתעוררת? עכשיו תינתן לה האופציה לוותר על התוספת בבחינת נאה דורש, נאה מקיים. אגב, אם התיקון לחוק יאושר, כלי התקשורת יוכלו לבקר רק את הח"כים שקיבלו את תוספת השכר, ולא את כל הח"כים".

מדוע מלכתחילה לא נענית להמלצת הוועדה הציבורית להקפיא את שכר הח"כים?

"כי ההצעה שלהם לא היתה פותרת את הבעיה. אילו הייתי מקבל את ההצעה, היינו שוב דוחים את הפתרון בשנה. בסופו של דבר, התוספת שתינתן בינואר 2016 לח"כים תהיה רק כ־300 ש' נטו לחודש מתוך כ־1,000 ש' בברוטו. אני שואף ליצור שיטת עדכון אחידה ולהפסיק את המצב שבכל שנה התקשורת תוקפת אותנו". 

"כמו שכר הבכירים"

אמרתי לח"כ ביטן כי מבחינה ציבורית זה נראה רע שהח"כים מעלים לעצמם בכל שנה את השכר בכאלף ש', בזמן שאזרחים רבים מתקשים לגמור את החודש. לדבריו, "בכל פעם שתינתן תוספת שכר לח"כים זה ייראה רע בציבור. תמיד יש בעיות בציבור. אז מתי הח"כים יוכלו לקבל תוספת? באיזו שנה? נקודת ההשוואה שלנו איננה אדם שמרוויח 9,000 ש' לחודש, אלא שכר הבכירים. עם כל הכבוד, על פי מחקר השוואתי שנעשה מתברר ששכר הח"כים איננו גבוה מדי ולא נמוך מדי, הוא משהו באמצע". 

זה לא אבסורד שהכנסת הקימה ועדה ציבורית שתמליץ על תנאי השכר, אבל אתם מתעלמים מהמלצותיה? 

"החוק הוא ברור. הוא קובע במפורש שההחלטה הסופית היא לא בידי הוועדה הציבורית, אלא בידי הח"כים. המחוקק לא התכוון שהוועדה הציבורית תחליט ככל העולה על רוחה. אילו ההחלטה הסופית היתה בידה, היא גם יכולה להחליט להפחית את שכר הח"כים מ־40 ל־20 אלף ש' בחודש. הם גם יכולים לקום מחר בבוקר ולהחליט שלח"כים יהיה רק עוזר פרלמנטרי אחד במקום שניים. בשבוע הבא אניח הצעת חוק שתשלול מהוועדה הציבורית את הסמכות לעסוק בנושא שכר הח"כים. על פי ההצעה, השכר של הח"כים יוצמד לשכר השרים או השופטים, והוועדה הציבורית תטפל רק בתנאים הנלווים שלנו". 

מדוע היתה הצדקה להגדלת מספר העוזרים הפרלמנטריים משניים לשלושה בעלות של 20 מיליון ש'?

"כי העולם השתנה ולא מה שהיה פעם. היום יש אינטרנט, ווטסאפ וטוויטר. מספר פניות הציבור לח"כים גדול הרבה יותר מבעבר. אם רוצים ח"כים שישרתו את הציבור בצורה נאמנה, חייבים להגדיל את צוות העוזרים. ח"כים אינם מסוגלים לתפקד מול מבול הפניות המגיעות אליהם עם כוח האדם העומד לרשותם כיום. נוסף על כך, ישיבות הוועדות הפכו מקצועיות וענייניות יותר. הח"כים צריכים לגלות הבנה בהצעות החוק שנדונות".

לאחרונה גם יזמת תיקון בתקנון, שמעניק לוועדת האתיקה סמכות להטיל קנסות כבדים על ח"כים. האם זה ישפר את התנהגותם?

"בהתייעצות עם יו"ר ועדת האתיקה, ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), הגעתי למסקנה שהעונשים הקיימים שוועדת האתיקה מוסמכת להטיל על ח"כים שאינם מתנהגים בצורה ראויה אינם משמעותיים. כיום אין לוועדה שיניים. היא יכולה להעיר לח"כ, לנזוף בו או לכל היותר להרחיק אותו מישיבות המליאה והוועדות, אבל לדעתי זה לא עונש אלא פרס, משום שח"כ שיידע שנאסר עליו להשתתף בדיונים פשוט לא יגיע לכנסת ויהיה לו גם תירוץ לכך. לכן הצעתי לאפשר לוועדת האתיקה להטיל על ח"כ אמצעי ענישה יעילים של קנס כספי עד מחצית משכורתו החודשית, כלומר כ־20 אלף ש'. כשיהיה קנס כזה, ח"כים יחשבו פעמיים לפני שיתנהגו בצורה בלתי ראויה".

•   •   •

מאבטחי משמר הכנסת יקבלו תעודות הוקרה

שני מאבטחים של משמר הכנסת, רן שלום ואלון בן דוד, יקבלו היום בטקס חגיגי במוזיאון ארצות המקרא תעודת הוקרה מראש עיריית ירושלים ניר ברקת על חלקם בהובלת פרויקט ייחודי המסייע לקשישים. תחילתו של הפרויקט לפני כשמונה שנים, כאשר בן דוד ביקש לעזור בהתנדבות לאוכלוסיות החלשות בעיר. העירייה הפנתה אותו לעובדת הרווחה בשכונת נווה יעקב בבירה, ויחד הם גיבשו תוכנית סיוע לקשישים. באותה התקופה התרבו מקרי השוד של קשישים בארץ וחלק מקשישי נווה יעקב חששו מאוד לנסוע לבד מהבנק לביתם, כשכל הקיצבה ברשותם. בן דוד, שמצוקת הקשישים נגעה לליבו, פנה לחברת אגד, שהקצתה נהג ואוטובוס, וכך ב־28 בכל חודש, מועד פירעון הקיצבה החודשית, הקשישים הוסעו אל הבנק כשמאבטחי המשמר מלווים אותם.

דיונים בכנסת (1): טיפול באלימות במשפחה

הכנסת תקיים השבוע כמה דיונים מיוחדים לרגל יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים. היום יוצג בפני חברי הוועדה לקידום מעמד האישה הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, בנושא: "רשת ללא ביטחון" - תופעת האלימות המינית באינטרנט ובמדיה. כמו כן, תועלה ההצעה להקמת רשות לאומית למניעת אלימות במשפחה ואלימות נגד נשים ולמאבק בהן. גם מליאת הכנסת תדון מחרתיים בנושא.

דיונים בכנסת (2): היום הבינלאומי לזכויות הילד

לרגל היום הבינלאומי לזכויות הילד שיחול מחר, יתקיים בכנסת דיון סביב שולחן עגול בהשתתפות ילדים ובני נוער, שידברו על זכויותיהם ויעלו רעיונות לחקיקה לטובת שיפור זכויות הילד, כגון: העסקה הוגנת של בני נוער, הקמת ועדות לזכויות הילד ברשויות המקומיות ומחסור במגמות לבגרות בפריפריה. כמו כן, יוצגו תוכניות ומיזמים לקידום מעמד הילד, בהשתתפות נציגי רשויות מקומיות, ארגונים חברתיים ותלמידים. יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא־ביטון, אמרה כי "בכנס גם יושק סרטון הסברה בנושא בריונות ברשת בקרב ילדים ובני נוער, שהופק בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי". 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו