לפני המון זמן, בשנים היפות של לבנון, והיו כאלה, היינו רואים תמונות של אתרי הסקי בהרים שמעל ביירות, את השדרות בעיר ואת הצילומים של הבחורות בג'וניה, והיו אומרים אז שביירות היא הפאריס של המזרח התיכון. מאז עברו הרבה שנים שבהן זרמו המון מים, לא־משנה־איפה, ועכשיו אפשר לומר על פאריס שהיא הביירות של אירופה. אמנם עדיין לא הגיע הרגע שבו נבחרת ישראלית תודיע שהיא לא מוכנה לשחק בצרפת בגלל המצב הביטחוני שם, אבל בקצב הנוכחי גם זה יגיע.
עד אז צריך לברך את ממשלת ישראל על גילויי האיפוק. האם כולנו היינו מחזיקים מעמד אחרי הפיגוע בבירת צרפת ונמנעים מלקרוא לשני הצדדים לשמור על איפוק? האם היינו מסוגלים שלא לקרוא לצרפתים להימנע מתגובות מוגזמות שרק ישפכו דלק על מדורת הטרור, כמו ההפצצות בסוריה?
האם היינו יכולים לעצור עצמנו מלקרוא לצרפתים להימנע מבנייה מתגרה בפאריס, ובמקום זאת להציע לדאעש אופק מדיני, ולוותר למען השלום על חלק מצרפת שבו תוקם מדינת דאעש? האם אין זה הזמן להבין שאין פתרון צבאי לטרור וששלום עושים עם אויבים?
הרציונל העקום
אם היתה למישהו אשליה שכעת האירופאים יבינו אותנו יותר, היא התנפצה מהר מאוד. לבד מדברי ההבל של שרת החוץ השבדית, שהסבירה כי הטרוריסטים שפעלו מצרפת סבלו מתסכול שמקורו בסכסוך הפלשתיני־ישראלי, נשמעו באירופה קולות נוספים שהטילו את האחריות למתקפת הטרור על ישראל. לא משנה מיהם הטרוריסטים - ברור שהיהודים הם האשמים. ואם כבר מדברים, מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, התלונן השבוע שמתקפת הטרור האחרונה בפאריס היתה חסרת היגיון, להבדיל מהטבח במערכת השבועון "שארלי הבדו", שהיה בו היגיון. ועל זה צריך לומר שכאשר ארה"ב מוצאת היגיון במעשי טרור, זה הרגע שבו מתברר שרן ברץ אכן טעה כאשר אמר על קרי שהוא סטנדאפיסט. הטעות של ברץ היתה שהוא היה מנומס יותר מדי.
במסכת מגילה שבתלמוד הבבלי יש מחלוקת אם המלך אחשוורוש, אותו חובב מסיבות ממגילת אסתר, היה טיפש או פיקח. הגמרא מציינת מי הצדדים למחלוקת, אבל לא מספרת מי מהם החזיק באיזו דעה. היו מי שהעריכו כי הסיבה לכך היא שאיש לא רצה להזדהות עם העמדה שאחשוורוש היה פיקח. הסיבות למחלוקת הן שמצד אחד השטויות שאחשוורוש עשה מצביעות על כך שהוא היה אידיוט, ואילו מהצד השני, מי שמנהל אימפריה ענקית כל כך (שלט ב־127 מדינות) צריך שיהיה משהו בקודקודו.
כל זה מוביל אותנו כמקובל אל הממלכה האהובה ביותר בעולם, טרנסילבניה, ואל השליט הנאצל ולאד "המשפד" צפש, דרקולה, שהיה בנו של ולאד השני, שנחשב לבעל מוח לא מפותח במיוחד, אם כי איש לא העז בימי חייו לדבר על כך, מחשש לגורלו.
פעם אחת נכנס ולאד השני לארמונו ביום שלישי בבוקר, הזמן שבו נהגו כל יועציו לקיים עימו ישיבה, כשהם יושבים במעגל סביבו. עם היכנסו שמע ולאד השני רחשים מקרב היועצים במקום דממה כפי שנדרש. עמד ולאד השני באמצע המעגל וצרח: "מי האידיוט שמדבר בשעה שאני מגיע? שיקום ויעמוד מייד"! ישבו כולם בשקט ורק בנו, יורש העצר, דרקולה, קם ועמד.
ולאד השני הביט בבנו ושאל: "בני דרקולה, האם אתה האידיוט"?
ענה דרקולה: "לא, אבי, אינני, אבל משום כבודך לא רציתי שתעמוד לבדך כאשר אתה מכריז כי מי שעומד הוא אידיוט".
קיום מצוות
עד כמה שהדבר מפתיע, מאז נודעה זהותם של הטרוריסטים שפעלו בצרפת, אותו גאון שהציע שישראל תקלוט פליטים מסוריה, לא חזר על הצעתו. ואכן, חבל שלא קלטנו כמה פליטים סורים מהסוג שהגיע לצרפת, כי אילו היינו מקבלים את ההצעה הגאונית ההיא, יכול היה מי שהציע אותה גם לייעץ מאוחר יותר איך להילחם ב"דאעשים" הללו, ולהוסיף עוד שלל עצות לבעיות שהיו נוצרות עקב כך.
מה שמזכיר את אותו פרק בדברי ימי עמנו בספר רב הערך "מעשים שהיו בעירנו".
פעם אחת הגיע אל רבנו הגביר של העיר, שננזף על ידי רבנו בשל קמצנותו, ואמר לו שלחינם הוא מייסרו, שהרי, אמר אותו גביר, הוא קיים שלוש מצוות ביהודי עני אחד.
ביקש הרב מהגביר להסביר את דבריו.
פתח הגביר ואמר: "יום אחד דפק על דלתי יהודי לבוש סחבות ואמר לי שזה כמה ימים לא בא אוכל לפיו. הכנסתי אותו הביתה והגשתי לו קערה ובה דגים שהכינה המבשלת לפני כמה ימים, ובגלל הזמן שעבר לא נגעו בהם בני הבית והדגים המתינו שישליכום לאשפה. זו היתה המצווה הראשונה.
"אכל היהודי את הדגים, קילקל את קיבתו והובהל לבית החולים. הלכתי לבקרו שם, וזו היתה המצווה השנייה.
"הגיע הרופא ואמר שלדעתו יש לנתח את היהודי, אלא שהוא עצמו מעולם לא ניתח וזו תהיה הפעם הראשונה שיעשה זאת. אמר היהודי שאין צורך בניתוח, וכל שצריך הוא להמתין עד שהדגים המקולקלים ייצאו מגופו בדרך הטבע.
"אמרתי לרופא שלא יקשיב ליהודי וינתחו, ואני אשלם לו על כך. היהודי סירב, אז הרדמנו אותו והרופא ניתח אותו, אלא שלמרבה הצער היהודי מת בניתוח. למחרת היתה הלוויה. הלכתי ללוויה וזו היתה המצווה השלישית.
"כך קיימתי שלוש מצוות ביהודי אחד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו