הממשלה אישרה אתמול את מינויו של האלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל - אולם בניגוד לעבר, הפעם הוגבלה כהונתו לתקופה בת שלוש שנים. ההחלטה בנושא התקבלה לאחר שהשרים אישרו את הצעתו של שר הביטחון אהוד ברק, שביקש לקצר את משך כהונתו של הרמטכ"ל מארבע שנים - הסטנדרט המקובל כיום - לשלוש שנים, כאשר בסופה יש אפשרות להאריכה בשנה נוספת. בממשלה התעורר דיון ער בהצעה, שבמהלכו אף הביעו השרים בני בגין ויובל שטייניץ התנגדות נחרצת. "זהו הדבר הנכון" "מאז הקמת המדינה ובמשך 58 שנים מונה הרמטכ"ל לשלוש שנים, ובמרבית המקרים הממשלה האריכה את כהונתו בשנה נוספת", נימק ברק, "חבל לתקן משהו שאינו דורש תיקון. תמיד זה היה שלוש שנים פלוס שנה נוספת. אם הקביעה תהיה כהונה בת ארבע שנים, המציאות תגרום לכך שהכהונה תימשך במקרים רבים לשנה חמישית. זה לא כיוון טוב לצה"ל. אני מכיר את המערכת הצבאית היטב, והדבר הנכון הוא למנות רמטכ"ל לשלוש שנים ולהאריך את כהונתו בשנה נוספת בנסיבות מיוחדות". עם זאת, הצעתו של ברק לא התקבלה בצורתה המקורית, וזאת לאחר שברק וראש הממשלה בנימין נתניהו קיבלו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בנושא, לפיה ניתן יהיה להאריך את כהונת הרמטכ"ל בשנה נוספת במצבי חירום בלבד. זאת, לאחר שבתחילה הוצע כי שר הביטחון יהיה רשאי להציע לממשלה להאריך את הכהונה לפי מיטב שיפוטו בלבד. וינשטיין התנגד למתכונת המוצעת והסביר לברק את תופעות הלוואי המטרידות הכרוכות בכך ששנת הכהונה הרביעית תהיה נתונה לשיקול דעת לא מוגדר של השר או של הממשלה. במהלך הדיון הדגיש בפני השרים עוזרו הבכיר של וינשטיין, עו"ד רז נזרי, את העמדה לפיה זכותה של הממשלה לקבוע כל פרק זמן שתבחר לכהונת הרמטכ"ל, אך בדומה למשרות רגישות אחרות חשוב שהארכתה תתאפשר בנסיבות מיוחדות בלבד. "מפקד בעל אומץ לב" קודם לכן פירט ברק בפני השרים את עיקרי התהליך שבמסגרתו החליט כי ימליץ לממשלה למנות את האלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ומנה את ההתייעצויות שקיים עם בכירים במערכת הביטחון, בממשלה ובכנסת וכן את הראיונות שערך עם המועמדים השונים. "לבסוף הגעתי לכלל מסקנה כי המועמד הטוב והראוי הוא האלוף גלנט", אמר, "מפקד בעל אומץ לב יוצא דופן ורקורד מוכח בפיקוד ובהובלת אנשים, גם בקשים שבמבחנים, דוגמת הפעלת מערכה משולבת אוויר-ים-יבשה, דבקות במשימה והקרנת תנופה ורוח קרב לכוחות". ראש הממשלה נתניהו הוסיף כי "גלנט הוכיח את עצמו במשך 33 שנות שירותו בקו הקדמי של צה"ל. הוא הוכיח את עצמו כלוחם אמיץ, כקצין מצטיין, כמפקד שקול ואחראי בקרב. הוא ממשיך במסורת של מסירות ומצוינות שמותיר בצה"ל הרמטכ"ל המכהן גבי אשכנזי. אני רוצה להודות לשניהם". בתום ישיבת הממשלה נועד שר הביטחון ברק עם אשכנזי גלנט בבית החייל בירושלים, והדגיש בפניהם כי "יש רק רמטכ"ל אחד עד היום האחרון של כהונתו, אך יש לאפשר לרמטכ"ל המיועד להיערך בצורה מסודרת לתפקידו". הממשלה אישרה אתמול את מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל כמעט פה אחד - כאשר רק ההתנגדות הנחרצת שגילה השר מיכאל איתן וההיעדרות המופגנת מההצבעה של השר משה יעלון מנעו זאת. התנגדותו של איתן נבעה על רקע "פרשת הקרקעות" המכתימה את עברו הציבורי של גלנט, שבמסגרתה נטען כי פלש, בניגוד לחוק, לקרקעות לא לו במושב עמיקם שבכרמל. הפרשה נבדקה על ידי ועדת המינויים המיוחדת בראשותו של השופט יעקב טירקל, וחבריה הגיעו למסקנה שאין בה כדי למנוע את המינוי. "אני לא מטיל ספק בעבר הצבאי של גלנט", הסביר אתמול השר את התנגדותו, "אבל מבקשים למנות רמטכ"ל, שהוא גם דמות מחנכת, ערכית ומודל לחיקוי". לדבריו, במהלך ישיבת הממשלה הוא ביקש מהשרים לדחות את ההכרעה בנושא בשבוע, אך לצערו נותר קול בודד. "הוגש דו"ח לשרי הממשלה, וביקשתי מהם שיקראו אותו", הוסיף, "מי שיודע לקרוא בעברית תקנית, ומכיר את כל הנפשות הפועלות, הגופים והאישים המופיעים שם - רואה התנהגות מאפיונרית לצד פרוטקציוניזם שאין כדוגמתו". "בדו"ח נכתב כי גלנט פעל שלא כדין, ושאחרי שהעירו לו על כך, לקח לו שלוש שנים עד שפעל כדי לשנות את המצב", הוסיף. "הבהרתי לשרים כי למרות הוועדה ודברה, אנו לא יכולים לעצום עיניים. צריך היה לבדוק את הטענות טוב יותר". בממשלה התקיים דיון גם על המהירות שבה בחר ברק להחליט על זהות מחליפו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי. השר משה יעלון עזב את הדיון ולא השתתף בהצבעה על מינוי גלנט במחאה על כך. "השר הסתייג מדרך הבאת ההחלטה לממשלה ומהחיפזון", נמסר מלשכתו, "עדיין רב הנסתר על הנגלה בתהליך מינוי הרמטכ"ל". שלמה צזנה
* * *
השר איתן התנגד למינוי; יעלון נעדר
איתן: "ההתנהגות בפרשת הקרקעות מאפיונרית"