עד לפני שבועיים נראה היה ששום דבר לא יכול לפגוע בתדמיתו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי. מיד עם כניסתו לתפקיד אימץ הציבור את תדמית הגבר-גבר החדש: הגולנצ'יק שבא לעשות סדר ולהחזיר לכשירות את הצבא שאחרי מלחמת לבנון השנייה. הוא ייצג את השאיפה לצבא חזק שעושה את העבודה ובעל יכולת הרתעה. ההפך מהדימוי של קודמו, דן חלוץ. כולם רצו לשכוח את החרפה של מלחמת לבנון.
במשך קרוב לארבע שנים אשכנזי סיפק את כל אלה. ואז באה פרשת המסמך.
נתחיל מהסוף. ההודעה על מינויו של אלוף יואב גלנט לרמטכ"ל כבר עכשיו, חודשים רבים לפני מועד תום כהונת הרמטכ"ל המכהן - כך מבהירים במערכת הפוליטית - נועדה להבהיר לאשכנזי מי הבוס, ושאם יחליט ללכת הביתה הם יחיו עם זה.
כשהודיע שר הביטחון דאז עמיר פרץ על מינויו של אשכנזי לרמטכ"ל אחרי התפטרותו של חלוץ, זה נראה היה כמו הברקת העשור. המינוי החזיר להנהגת הצבא את אנשי השטח. לאשכנזי רקורד מוצלח בלי שדבק בו רבב מכישלון מלחמת לבנון השנייה מאחר שבתקופה זאת היה מחוץ למערכת הצבאית כששימש מנכ"ל משרד הביטחון.
ואכן, גם מתנגדיו הגדולים ביותר של אשכנזי, והיום יש לא מעט כאלה, לא יכולים לקחת ממנו את ההישג של שיקום הצבא בתוך זמן קצר ביותר. הימ"חים התמלאו, חיילי המילואים נכנסו למשטר אימונים נרחב, זרוע היבשה בצה"ל התעצמה והכשרות המפקדים התחדשו ותוגברו.
באותה עת, כפי שפורסם בכלי תקשורת זרים, הופצץ הכור הגרעיני בסוריה, הותקפה שיירת הנשק האיראנית על ידי חיילי השייטת בסודאן ופעולות עלומות נוספות. אצל אשכנזי הצבא פעל רחוק יותר, יצירתי יותר ואמיץ הרבה יותר. וכך, כשאהוד ברק נכנס ללשכת שר הביטחון היה נדמה בהתחלה ששני האישים מצליחים לעבוד יחד בשיתוף פעולה.
אלא שהסדקים הראשונים בין השניים נפערו די מהר. זה התחיל בניואנסים. ברק, למשל, לא אהב את היחס של אשכנזי לאלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט. זאת, למרות שהעמדה שהציג גלנט במהלך "עופרת יצוקה" היתה מנוגדת לתפיסתו של שר הביטחון.
המאבק החריף כשברק ניסה למנות את גלנט לסגן הרמטכ"ל. אשכנזי נעמד אז על הרגליים האחוריות וטירפד את המינוי. אבל זה לא הכל. במערכת הפוליטית טוענים כי בדיונים בנושאים רגישים מאוד, התגלה הרמטכ"ל כבעל התנהלות "בעייתית".
נזיפה בממשלה
לפני יותר משנה, כחודשיים אחרי שהושבעה ממשלת נתניהו, התקיים בממשלה דיון על מעמדם של אנשי הקבע. ראש הממשלה תמך בתוכנית לקצץ בתקציב הביטחון, בניגוד לעמדת הרמטכ"ל.
אשכנזי לא אהב זאת ובמהלך הישיבה התפרץ וגער בשרים: "אנשי הקבע הם לא עובדי קבלן!" נזיפה של קצין בנבחרי ציבור נחשבת למעשה שלא ייעשה בדמוקרטיה. השרים היו בהלם, ואחד מהם העיר בשקט: "מה הוא חושב? שפה זה רפובליקת בננות שבה הצבא שולט בממשלה"? ראש הממשלה העיר במקום לאשכנזי כי הטונים לא מקובלים עליו. "אז אל תקבל", השיב הרמטכ"ל הכעוס, ונראה שהוא מתקשה להבין שבדמוקרטיה הצבא כפוף לממשלה ולא להפך. יום למחרת, אחרי שהרמטכ"ל הבין כנראה מה שעשה, הוציאה לשכתו הודעת התנצלות.
גם בלי קשר לאותה תקרית, שבה התקשה אשכנזי לקבל את מרות הממשלה, אומרים שרים שמדובר באדם שונה מתדמיתו. שר בכיר אמר שאשכנזי אינו מסוגל לקבל מרות והוא מעדיף "לשבור את הכלים" כשמשהו לא מוצא חן בעיניו.
כך אירע באירוע המסמן יותר מכל את הרגע שבו הפכה המתיחות הסמויה בין ברק לאשכנזי לכזאת שלא ניתן יותר להסתיר אותה. הידיעה כאילו נשקלת שנת כהונה חמישית לאשכנזי הרתיחה את ברק, ויותר מכך את ראש מטהו יוני קורן, וזה הוציא הודעה חסרת תקדים בחריפותה נגד דובר צה"ל אבי בניהו. בניהו והרמטכ"ל לא שתקו, והסכסוך הלך והחריף.
אחד מנאמניו של שר הביטחון אומר כי "כשיש בעיה, כמו במשט, אשכנזי לא מתייצב מול המצלמות ומדבר אל הציבור כמי שנושא בעול. את מסיבת העיתונאים אחרי המשט יזם ברק והוא ממש נאלץ לגרור את אשכנזי לשבת איתו ולתת את ההסברים לציבור. אין לו אחריות ציבורית בסיסית".
יומיים לפני שנחשפה פרשת המסמך העיד אשכנזי בוועדת טירקל. הציבור מיהר לחבק את אשכנזי על לקיחת האחריות. אלא שנתניהו וברק לא "גילגלו אחריות": אף תרחיש שהוצג לדרג המדיני לא דיבר על התנגדות כה אלימה, ומי שהציג את תמונת המודיעין השגויה - היה הצבא.
"אף אחד לא זורק רמטכ"ל בגלל מה שקרה על המרמרה", אמר גורם מדיני-ביטחוני בכיר, "אבל הציפייה היתה שהצבא ילמד מהטעויות. ועדת איילנד שמינה אשכנזי היתה רק ועדת טיוח. היא חילצה את אשכנזי מאחריות, ועל הדרך פגעה אנושות במסורת הצבאית של תחקור עצמי".
ובינתיים בפוליטיקה
לא מעטים במערכת הפוליטית סבורים שהסכסוך בין ברק לאשכנזי נובע מההערכה שאשכנזי יחליט לממש את שאיפותיו הפוליטיות, אם יש לו כאלה, דווקא במפלגת העבודה ויציג תפיסת עולם של חזרה לערכים הישנים, של עבודה וחינוך. אחרים סבורים שהשקפת עולמו גמישה די הצורך להתקרב לקדימה דווקא. לאחרונה החל ח"כ יואל חסון, מנאמניה של לבני, לגבש הצעת חוק לקיצור משמעותי של תקופת הצינון המוטלת היום על אנשי צבא.
חקירת פרשת המסמך, אם תביא לגילויים משמעותיים, תקבע במידה רבה את המשך דרכו. אבל בינתיים נראה שאשכנזי ספג חבטה בכנף
* * *
בתגובה נמסר מדובר צה"ל כי "הדברים מעידים על מגמה להכפיש את הרמטכ"ל. מדובר בבליל של חצאי אמת שאין בינם לבין המציאות כל דמיון. רב-אלוף אשכנזי הקפיד להרחיק עצמו ואת קציני צה"ל מכל חיכוך או מעורבות הנושקים לעניינים פוליטיים. בתקופת כהונתו של הרמטכ"ל, רא"ל אשכנזי, יצא צה"ל לפעילויות מבצעיות גלויות וסמויות שאת ערכן תשפוט ההיסטוריה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו