ריגה של נחת

נבחרת ישראל תפסה אתמול בריגה שתי ציפורים במכה אחת: גם ניצחון במשחק חוץ קריטי וגם שיפור ניכר בהפרש הסלים. בהערכה זהירה, אם ננצח בהפרש נאה את הפינים ולא נקבל בראש במונטנגרו במחזור האחרון, אנחנו עם הכרטיס לאליפות אירופה כאחת משתי הסגניות הבכירות.

בנבחרת היו לחוצים על ניצחון בחצי נקודה, אבל בסופו של דבר מאמצע הרבע השני שיחקנו על ההפרש. היה בסיס לחשש שלנו: לא רק התנודתיות המוכרת של הנבחרת, אלא גם הניצחון של הלטבים על איטליה בבית והפייט שהם נתנו למונטנגרו. על המגרש היתה קבוצה אחת בלבד החל בדקה הרביעית. באנו עם הפרש סלים של פלוס 28, ויותר מהכפלנו אותו עם הבאזר.

אריק שיבק חזר לימים העליזים של נבחרת העתודה מ-2004 כשפתח עם לימונד והלפרין בקו האחורי. החמישייה שלחה מסר לוחמני עם לימונד וקוקיה, אבל הפתיחה היתה רעה ואחרי ארבע דקות הראה הלוח 13:5 לרעתנו.

אלא שמכאן ועד סיום המחצית הלטבים קלעו אותה מנה, בעוד אנחנו נעזרנו ברבע חלומי של 36 נקודות כדי להוסיף 49 עד הירידה לחדרי ההלבשה. אף שקלענו 54 נקודות במחצית, את הריצה המסחררת סידרה לנו ההגנה שכפתה 21 איבודים ללטבים.

בורשטיין, בלות'נטאל, פניני וגרין שעלו מהספסל עשו סוף לטיילת בצבע ולחצו נהדר על הכדור. בורשטיין חזר לעצמו בגדול וזה התחיל אצלו בהגנה. על החלק ההתקפי היה אחראי בעיקר יובל נעימי.

מאז תחילת הקמפיין חיפש אריק שיבק בעל בית. הוא ניסה את הלפרין שנותן אחלה קמפיין אבל לא השתלט על עמדת הרכז, בדק את אוחיון ואתמול נתן צ'אנס ללימונד, אבל נעימי היה זה שפתר לו את הבעיות.

נכון שההגנה היא לא הצד החזק שלו בלשון המעטה, אבל הכישרון, היצירתיות והביטחון בהתקפה שלו נהדרים. חששנו מהשלשות הלטביות, אבל זה נגמר ב-5 מ-27. אנחנו הסתפקנו בארבע שלשות, אבל שיחקנו נכון, הלכנו לטבעת וסיימנו עם 61 אחוזים לשתיים.

מסתבר שגם המנוחה עושה טוב. בגלל המספר האי-זוגי של קבוצות בבתים, לכל נבחרת יש פעם בסיבוב שישה ימים בין משחק למשחק. האיטלקים באו אחרי המנוחה לנוקיה וניצחו אותנו. אנחנו באנו לריגה טריים אחרי ה"ברייק", בעוד הלטבים חזרו מאיטליה ושיחקו בפעם הרביעית בתוך עשרה ימים.

עם 28 הפרש בהפסקה לא היה פשוט להחזיק במחצית השנייה. המטרה היתה לפחות לשמור על ההפרש, וזה לא פשוט אחרי שהלחץ לנצח ירד. אריק שיבק סיים צרוד כאילו זה היה משחק צמוד, בגלל ההפרש, וגם זה הצליח.

הכי גדול מאז 66'

הניצחון של ישראל אתמול היה הגדול ביותר שלה מאז הביסה את צ'כיה 61:98 במשחק האחרון של מוקדמות יורובאסקט 2009. אך כדי למצוא מתי בפעם האחרונה ניצחה ישראל בהפרש כה גבוה במשחק חוץ, צריך ללכת עד דצמבר 1966, אז מחצו הכחולים-לבנים בבנגקוק את תאילנד, 42:90 במשחקי אסיה. עם זאת, במשחק חוץ "אמיתי" כמו אתמול, שלא במסגרת טורניר מרוכז, מעולם לא הושג הפרש כה גבוה לזכותנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו