פרנסואה לורטון, דור חמישי למשפחת יצרני יין מבורדו, הקים בשנת 1988 בשותפות עם אחיו ז'אק חברת ייעוץ שעבדה עם יצרנים ומשווקים ברחבי העולם. בשנת 2007, לאחר שנחשפו לכרמים מובחרים באזורי יין שונים, החלו האחים לרכוש כרמים ולעשות יין בעצמם בצרפת, בספרד, בארגנטינה ובצ'ילה. למרות שעל פניו מדובר בעוד פרויקט יין גלובלי שמייצר יינות טכניים וחסרי נשמה (וחלק מהיינות הם אכן כאלה), בקטלוג של פרנסואה לורטון תוכלו למצוא לא מעט יינות טובים מאוד שמעניקים תמורה נהדרת לכל שקל שתוציאו עליהם.
לורטון, סוביניון בלאן Sparkling 2014
סוביניון בלאן הוא זן שאני מחבב מאוד. גם עם יינות נתזים שקיבלו תוספת פחמן דו־חמצני אין לי בעיה. ובכל זאת, ההיתקלות ביין נתזים שנעשה ממאה אחוז סוביניון בלאן גרמה לי להרים גבה. ליין, שנעשה מענבי אזור ארמניאק שבדרום־מערב צרפת, יש ריחות אופייניים של הדרים ופירות לבנים. השילוב בין החמיצות הגבוהה למבנה המוצק ולמתווה הגז העוקצני שלו דורש כמה דקות של הסתגלות, שבסיומן הוא מתגלה כיין חביב ביותר. המחיר: כ־70 שקלים
לורטון, גרי דה סוביניון 2014
היין נעשה מערבוב של שני זנים - סוביניון בלאן וסוביניון גרי שגדלו באזור לנגדוק. סוביניון גרי, הפחות מוכר מבין השניים, הוא זן נדיר יחסית של ענבים, שצבעם בסיום ההבשלה נמצא פחות או יותר באמצע הדרך בין אדום ללבן. יש לו ריחות מאופקים של פירות אדומים טריים, הדרים ומעט מינרלים. המגע שלו עם החך מעודן, מאוזן ומהנה במיוחד, החמיצות נעימה והסיומת חמצמצה ומרעננת. רוזה שקשה מאוד להפסיק לשתות. המחיר: כ־70 שקלים
הרמאנוס לורטון, ורדחו 2013
ורדחו, אחד הזנים הלבנים החשובים ביותר בספרד המזוהה עם אזור רואדה, הוא המרכיב העיקרי של היין הזה, לצד תוספות קלות של ענבי ויורה וסוביניון בלאן. הצבע שלו צהבהב בהיר עם נגיעה ירקרקה, והאף נחשף לשילוב מורכב ומרענן של ריחות עשב קצור, מנטה, טרגון, הדרים, פרי טרופי ומעט מינרלים. הריחות האלה מזכירים לרגעים ריחות של ליקר על בסיס עשבי תיבול - שארטרז למשל. המגע שלו עם החך מעט אגרסיבי, הטעמים מאוזנים, החמיצות טובה והסיומת מרירה ועשבונית מעט. לבן עם המון אופי. המחיר: כ־80 שקלים
מאס ג'ניאל, לה פטי פאס 2013
בלנד של ענבי סירה, גרנאש, קריניאן ומורבדר, זנים ים־תיכוניים שמרגישים נוח באזורים חמים יחסית דוגמת רוסיון שבדרום צרפת. ליין, שחלקו התיישן עשרה חודשים בחביות עץ וחלקו במכלי בטון, יש צבע אדום בוהק וריחות של פירות אדומים טריים, תבלינים, עשבי תיבול ומעט עשן. המרקם שלו מוצק, החמיצות טובה, הטעמים מאוזנים והסיומת פירותית ומתובלת. המחיר: כ־75 שקלים
פיאדרה נגרה, רזרב, מלבק 2013
היין, שנעשה מענבי אזור מנדוזה והתיישן כעשרה חודשים בחביות, יכול לספק הסבר משכנע להפיכתו של המלבק לזן הלאומי של ארגנטינה. יש לו ריחות מאופקים ומורכבים של פרי אדום טרי, תבלינים, עלים יבשים, עשבי תיבול ומעט עץ קלוי. המבנה שלו מוצק ואלגנטי, המרקם נעים והסיומת ארוכה ומתובלת. אפשר ליהנות ממנו עכשיו, אולם בתנאים טובים הוא יתיישן יפה חמש עד שבע שנים לפחות. המחיר: כ־90 שקלים
הסיאנדה ארוקאנו, קלו דה לולול 2011
ענבי קרמנר, סירה, קברנה פרנק וקברנה סוביניון, שגדלו באחד האזורים הקרירים והאיכותיים בצ'ילה, מרכיבים את היין שהתיישן שנה וחצי בחביות. יש לו ריחות מאופקים של פרי אדום רענן, פרי שחור, טבק ותבלינים. למרות המרקם הרך והמבנה העשיר הוא מצליח לא להכביד על החך בזכות החמיצות הטובה, הטעמים המורכבים והסיומת המרחפת. יין מרשים ואיכותי שיתיישן היטב בעשר השנים הבאות ומעבר להן. המחיר: כ־150 שקלים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
