"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האקדמיה: הקרב על הפוסט-ציונות

מחקר של תנועת "אם תרצו" מאשים: הטיה אנטי-ציונית במחלקת הממשל בבן גוריון • במכון לאסטרטגיה ציונית טוענים כי המגמה קיימת כמעט בכל האוניברסיטאות • אונ' בן גוריון: "האשמות מקרתיסטיות"

,עודכן
אוניברסיטת בן גוריון. צילום: דודו גרינשפן (ארכיון)

"הטיה אנטי-ציונית בסגל ההוראה של המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון", כך קובע מחקר של תנועת "אם תרצו" שהועבר לפני כמה ימים להנהלת האוניברסיטה בבאר שבע ולנשיאתה פרופ' רבקה כרמי.

ביומיים האחרונים סוערת האקדמיה בישראל סביב החלטת נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסף קלפטר, לבדוק את תוכני הקורסים בחוג לסוציולוגיה. זאת, בעקבות מחקר שערך המכון לאסטרטגיה ציונית, ולפיו בכל האוניברסיטאות - למעט בר-אילן - קיימת הטיה פוסט-ציונית ברורה. ואכן, מתוך המחקר שהציגה תנועת "אם תרצו" עולה כי באוניברסיטת בן גוריון "תשעה מתוך 11 מרצים מעורבים בפעילות פוליטית רדיקלית. שישה מתוכם חתומים על מכתב תמיכה בסרבנות".

עוד כתבו מחברי המחקר: "שמונה מתוך 19 מרצים מן החוץ מעורבים בפעילות שמאל רדיקלית, כמו גם שתי עמיתות המחלקה ושלושה מתוך שישה הדוקטורנטים. בנוסף, בראש המחלקה עומד ד"ר ניב גורדון, מראשי חזית המאבק לחרם אקדמי על ישראל".

"אם תרצו" העבירו מכתב לפרופ' כרמי, שבו טענו כי משקלם היחסי של חברי הסגל האנטי-ציונים במחלקה מעורר חשש לפיו הבסיס לקבלת תפקיד וקידום אינו מקצועי אלא פוליטי. הם אף איימו כי אם המצב לא ישתנה, הם יפנו לתורמים של האוניברסיטה ויקראו לסטודנטים שלא להירשם לחוג זה.

באונ' בן גוריון תקפו את המחקר וטענו כי אין מקום למקרתיזם במערכת ההשכלה הגבוהה. "השיקולים לקליטת חבר סגל חדש הם מקצועיים ואקדמיים בלבד", נמסר, "אנשי התנועה עושים דמוניזציה לכל מי שדעותיהם אינן מקובלות עליהם ושוגים בעובדות בסיסיות". בנוסף ציינו באוניברסיטה כי כשם שפרופ' כרמי גינתה בחריפות את ד"ר גורדון שקרא להטיל חרם על מדינת ישראל - "האוניברסיטה מגנה בחריפות כל גורם הקורא להחרים אוניברסיטאות בארץ בשל דעה כזו או אחרת של חבר סגל".

במקביל, לאור הפרסום אתמול בעיתון "הארץ", לפיו נשיא אונ' תל אביב מתכוון לבחון את נושאי הקורסים של החוג לסוציולוגיה, נשמעה במוסד האקדמי ביקורת דומה. "מדובר בבדיקה בעלת אופי מקרתיסטי", אמר אתמול מרצה בחוג, שסירב להזדהות בשמו.

חילופי הדברים הללו הם תוצר של טיוטת מחקר שנשלחה לפני כשבועיים לכל ראשי האוניברסיטאות ולשר החינוך. לגרסת המחקר, מבין 48 קורסים שנבדקו, ב-23 קורסים נמצאה הטיה פוסט-ציונית מובהקת. המחקר גם קבע כי כיום פועלים בישראל 25 חוקרים שהם סוציולוגים ציונים - מול 45 חוקרים שהם סוציולוגיים פוסט-ציונים.

מדוברות אוניברסיטת תל אביב מסרו בתגובה כי כיוון שזו השנה הראשונה בתפקיד של פרופ' קלפטר כנשיא, הוא לומד את נושאי הלימוד של כל תשע הפקולטות, ובין היתר גם מעיין בסילבוסים של הקורסים השונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר