העבירה הקשה שביצע דיוויד בלות'נטאל על ניקולה פקוביץ' סימלה את הכל. הפורוורד ספג אמנם עבירה בלתי ספורטיבית, אבל אין כמו המהלך הזה כדי להראות את בלות'נטאל החדש, זה של הנבחרת. קבלו את דיוויד בלות'נטאל - שחקן ההגנה. הסמל המסחרי שלו היה תמיד ההתקפה. אם הוא לא היה קולע, הוא היה חסר משמעות. ההגנה היתה בגדר המלצה וכיפוף הרגליים היה פעולה לא הכרחית. בנבחרת זה שונה לגמרי, אבל לפני שנדבר על הנבחרת חייבים לומר שהשינוי הזה החל עוד בעונה שעברה. כבר אז ראינו שדיוויד הפך מגוון. הוא כבר לא שחקן של פעולה אחת שהיתה בעיקר קץ' אנד שוט משלוש נקודות. ראינו אותו חודר, מוסר ובחלק ההגנתי נותן תרומה לא מבוטלת. בנבחרת הדברים התחדדו. בגלל המחסור בשחקנים פיזיים בצבע והבעייתיות בעמדה מספר 5, בלות'נטאל נכנס לנישה הפחות מוכרת לו ועושה אותה על הצד הטוב ביותר. פתאום הוא נהיה שר ההגנה או סוג של בלם אחורי בנבחרת ומסיר את כל הסטיגמות שדבקו בו כל הקריירה. הבעיה היא שאם או בלי קשר, ההתקפה שלו בנבחרת לא דומה לזו של מכבי. הכנה טובה לעונה בלות'נטאל, ששינה את שם משפחתו לבלו, משתנה לנו מול העיניים. שימו לב לציטוטים שלו: "כל הקריירה שלי הייתי סקורר. לקלוע זה היה בנשמה שלי. לעומת זאת, בשלב הזה של הקריירה שלי הרבה יותר חשוב לי הניצחון מאשר כמה אני קולע". כאן אנחנו מגיעים לאמירה שאין סיכוי שהיינו שומעים פעם: "היום אני נהנה לעצור שחקן באותה מידה שאני אוהב לקלוע. בשבילי זה אותו סיפוק". לפני הקמפיין אריק שיבק התייעץ ארוכות עם פיני גרשון ועם עוד כמה אנשים שמכירים היטב את בלות'נטאל השחקן ובלות'נטאל האדם. "גרשון אמר לי שהוא מסוגל לשמור מצוין דווקא על מספרי 5", אמר שיבק. אז נזכרנו שאחד ממשחקי ההגנה הגדולים של בלות'נטאל במכבי היה דווקא בתחילת הדרך שלו שם - המשחק מול ז'לגיריס קובנה בתל אביב ב-2004. אנחנו זוכרים אותו בגלל הסל של דרק שארפ, אבל בלות'נטאל עשה שם עבודת הגנה גדולה על מי שהיה אז אחד הסנטרים המאיימים באירופה - טאנוקה בירד. "בלות'נטאל התבגר", אומר אחד מאנשי הנבחרת שמכיר אותו היטב. "עם השנים הוא הבין שהוא חייב לתרום בכל האספקטים ועם השנים טור הנקודות שלו פחות מטריד אותו". בלות'נטאל מסכים: "מה שאתם רואים ממני בנבחרת זה התפקיד שלי ואני שלם איתו. זה מה שצריכים ממני. אני מרגיש חזק מספיק וחכם מספיק לשמור על כל שחקן בכל עמדה. בעניינים האלה רוב העבודה היא מנטלית". הוא הזים את כל החששות שהיו, והנכונות שלו לעשות את העבודה הלא זוהרת רק מחזקת את זה. מהרגע שהפורוורד החליט שהוא יהיה בנבחרת, לא היה ספק שהוא בא לעשות את העבודה ולא להעביר את הזמן. בלות'נטאל הוא מקצוען אמיתי ואחד שאוהב מאוד להתאמן. חוץ ממילוי חובה הוא גם רואה בנבחרת סוג של הכנה טובה לעונה שבפתח. "אני מאוד מרוצה ממנו", אמר שיבק והתכוון בעיקר לתרומה ההגנתית שלו ולהשתלבות החלקה שלו בנבחרת לראשונה בגיל 30. מגמגם בהתקפה העניין הוא שבצד ההתקפי יש סימנים מדאיגים. בכל טורניר ההכנה שנערך בארץ לפני הקמפיין הוא לא קלע שלשה. בשני המשחקים האחרונים מול פינלנד ומונטנגרו הוא קלע רק 2 נקודות ביחד. בלות'נטאל מבין שהבמה ההתקפית שייכת קודם כל לכספי, ואחר כך להלפרין ולאליהו. הוא לא מנסה להכריע זריקות ולא כופה את עצמו. מצד שני, הידית לשלוש לא מאופסת כפי שאנחנו רגילים. שיבק התייחס גם לכך: "ייתכן שהמאמץ ההגנתי העצום פוגע בו בהתקפה".
