"איפה הימים של פסוקו, איפה?" יורה מריאנו אידלמן פאנץ' בבכורת "לה פמיליה", קומדיה משפחתית ישראלית טיפוסית, המעוררת בעיקר את הצורך לבכות. כמו בקומדיות משפחתיות מסורתיות, במרכז הסיטקום ניצבת משפחה לא מתפקדת - אבא, אמא, ארבעה ילדים וחמות שנעדרה מהבכורה - והסידרה עוקבת אחר עלילותיהם היומיומיות, חיפוש אחרי משהו טוב לראות בטלוויזיה (פסוקו של יום? באמת?), החייאת התשוקה הזוגית, הישרדות בג'ונגל של החיים וקלישאות חבוטות נוספות. אין ספק ש"לה פמיליה" מתארת מציאות ששוררת בבתי אב רבים בישראל - מי שלא נרדם בערב שבת מול הטלוויזיה שילך לחפש לו פרטנרים בני גילו באינסטוש - אבל החומרים האמורים להפוך אותה לכיפית ולמעוררת הזדהות, הופכים בכתיבה למעוררי גיחוך ודחייה. איפה הימים של פסוקו?? למי אכפת, ואת מי זה אמור להצחיק?
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
קהל היעד של רותם אבוהב ומריאנו אידלמן, המגלמים את בני הזוג גרנות המתגוררים בווילה לדוגמה של הביטאט בלי שעבדו בפריים אחד בפרקים שראיתי (צפיתי בשניים, להרחבת השכלתי הכללית), הם בני ארבעים, פחות או יותר, המצויים בערך באותה משבצת בחיים כמו הדמויות. השיגרה האפורה והמדכדכת של בני הזוג גרנות, תעורר בצופים מסוג זה בעיקר את הצורך להתגרש או - אם לבחור בנתיב טיפה פחות קיצוני - לכבות את הטלוויזיה. צופים צעירים ורווקים יותר עשויים למצוא בה את הסיבות מדוע לא כדאי להם לעולם למצוא זוגיות, להינשא, להביא ילדים ולהחזיק בבית טלוויזיה. הדילמות שבהן מתחבטים בני הזוג - איך מעוררים את חדר המיטות הרדום, מה עושים עם זוג החברים המייבש ומה יהיה הסוף עם שתי המתבגרות והילד החייזר שלהם - הן צפויות במקרה הטוב, שחוקות מרוב שימוש במקרה הרע. לא רק שב"משפחה מודרנית" עשו הכל קודם, באופן הרבה יותר ציני ושנון, גם בקומדיות ישראליות מביכות כבר עסקו בכך, ממש לאחרונה. אז מה יהיה הסוף, פסוקו?
הדגל השחור המיתמר מעל "לה פמיליה" מצוי במפגשים אצל המטפל המשפחתי. עצלות מחשבתית הולידה אוסף סצנות מחיי משפחה ישראלית, שלא היה מי שיחבר אותן לכדי סיפור עם התחלה, טוויסטים וסוף. מה עושים? הלאה דמיון, לכי יצירתיות, קדימה - חדר השרינק. בפעם המי סופר כמה סשנים, התיישב זוג ישראלים והתחיל לשפוך את צרותיו מול מטפל אמפתי. לרוע המזל, מה שקורה בחדר טיפולים הזה לא נשאר בחדר הזה, וגם לא מנווט לחוף מבטחים משעשע או מפתיע. המטפל הזוגי, ד"ר נורמן עיסא, שואל את השאלות "הנכונות" בטון הטיפולי "הנכון", אך תרומתו הצנועה לא יכולה להציל את הספינה הזו מלהתרסק על החוף. החיבור המאולץ מוליד סצנות לא קשורות, שבהן נזכרים בני הזוג גרנות באירועים מטופשים שקרו להם - אתמול, שלשום, לפני שנתיים. הזלזול בצופה מורגש עד לשירותים, וכאן אין אפילו בדיחות פיפי־קקי, סתם בדיחות דביליות שלא עובדות.
"לה פמיליה" היא טלוויזיה לאנשים ששונאים טלוויזיה. היא חסרת חן באופן בולט ומייצרת שיקוף לא מחמיא של המציאות, נוגעת בריאליזם ואז מתרחקת ממנו במהירות של 3,000 קמ"ש. אמא מציעה לחבר של הבן שלה שלל רעיונות למעשי ונדליזם? חה חה. משחקי תפקידים במיטה, שבמהלכם שני בני הזוג מתחפשים לכיפה אדומה? חי חי חי. ב"ארץ נהדרת" לקחו את הכישרון של אידלמן ורקחו ממנו אליפות, פה מורידים אותו לליגה א'. הנחמה: מהפספוסים נראה שבצילומי הסידרה היה לקאסט ממש כיף. גם זה חשוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו