לאחר מו"מ מייגע, שלווה במסעות שכנוע רבים מצד המאמן אלי גוטמן, האוהדים האדומים ואפילו התערבות של המאמן הלאומי פרננדז, חתם אתמול בן סהר לעונה אחת בהפועל, המועדון שבו גדל ושממנו יצא בגיל 17 לצ'לסי הגדולה. השחקן הזה הוא תופעה ייחודית. בין כל הכותרות והסיפורים שנקשרו בו לאורך השנים שכללו את "חוק בן סהר", העימות הצה"לי ואת שלל הקבוצות שעבר בשנים האחרונות, קצת שכחנו כולנו שבסך הכל מדובר בילד שאוטוטו יהיה בן 21. חלוץ טוב ומבטיח כמובן, אבל נטול ניסיון במשחקים בליגת העל למשל, וכזה שבעונות האחרונות לא הרבה לקבל דקות משחק. סהר עצמו השתדל לשמור על פאסון אירופי. הוא אמנם נראה נרגש מההמולה התקשורתית סביבו, אבל גם לא התבייש להודות שבתוך תוכו הוא שמח על החזרה לישראל. "היה קיץ לא פשוט", סיפר, "עכשיו התחושה היא טובה של חזרה הביתה, היה לי ברור שאם אני חוזר לישראל אז רק בהפועל". השאלה הגדולה כעת היא האם יפרע החלוץ המוכשר את השטרות? האם הוא לא יקרוס תחת עומס הציפיות והתקוות שתולים בו כולם? מבחינת סהר, לפחות, הוא מאמין שהעתיד באדום יהיה ורוד מאוד. "אני לא נלחץ מהציפיות אלא רק מתחזק מהן. יש פה שחקנים מוכשרים כמו ורמוט ושכטר ואני לא לחוץ אלא להפך, יש לי מוטיבציה להוכיח את עצמי בליגה ולהראות שהיה שווה להילחם עלי, וכמובן היה לי שווה לחזור לפה. אני מקווה שאעשה שנה טובה ואז אחזור לחו"ל, ושאעזור להפועל להגיע לליגת האלופות ולהיאבק על כל התארים בליגת העל". כ-100 אוהדים הגיעו לתמוך בבן ששב הביתה, וביניהם עוד דמות שכבר הפכה מיתולוגית במחוזותינו, בתיה סהר, האמא של העילוי, שערכה מסיבת עיתונאים מאולתרת, רגע לפני שהילד עלה לדשא והציג את החולצה החדשה מספר 11 שלו. "אני מקווה שזאת תהיה ירידה לצורך עלייה", אמרה האמא בחוסר דיפלומטיות המזוהה עימה, "אנחנו הולכים לקראת תקופה חדשה ורוצים שהיה תהיה טובה. אני לא אשקר, התחושה שלי היתה שבן צריך להישאר באירופה, אבל כשראיתי עד כמה בן לא מאושר וכמה הביטחון שלו ירד, לא יכולתי להגיד לו שהחזרה הזאת היא טעות". בסיום דבריה הבהירה: "אני לא מתכוונת לדבר יותר מדי מעכשיו ומקווה שתבינו את זה". מעניין יהיה לראות אם היא תצליח לעמוד בהבטחתה, ובכלל, מה יקרה בקשר הזה שבין האמא הדומיננטית למועדון הפועל תל אביב.
