פרויקט מסלול

מנהגם של חוקי מרפי, דווקא עם תחילתו של שבוע האופנה הישראלי, אירוע האופנה הגדול ביותר בארץ, שהתקיים לאחרונה בתל אביב, ניצת גל טרור שדירדר את המדינה לכאוס ולחרדה. לא ממש האווירה האידיאלית להתמקדות בנושאים כגון תצוגות אופנה, קולקציות, סטייל וטרנדים.

בתוך בועת האסקפיזם ששררה במתחם TLV Fashion Mall שבמתחם השוק הסיטונאי לשעבר, התהלכו עיתונאים, סטייליסטים ומיני אושיות אופנה מקומיים וניסו להתעלם מהמתרחש בחוץ. רוב באי שבוע האופנה רצו לדבר ולחשוב על המעצבים שיציגו, על הקולקציות, על איזה שואו יהיה הכי טוב ועל מה הם ילבשו לשלל האירועים הנוצצים, אולם באקלים פוליטי וביטחוני כמו זה השורר בישראל זה נראה בלתי אפשרי.

למרות זאת, היו כאלה שהסתובבו בשבוע האופנה ונכחו בתצוגות ובאירועים ולא הוטרדו כלל מהאווירה הביטחונית הרעועה, התעלמו מהפנים המתוחות ומהרחש התמידי שלא סבב סביב אופנה ולא ייגעו את מוחם במצב הפוליטי. אותם אנשים באו לישראל לראות אופנה ולהיחשף למעצבי האופנה המקומיים, וזה בדיוק מה שהם עשו, במידה לא מבוטלת של הנאה.

שרון טל משכית ודיאנה // צילום: גדעון מרקוביץ

בני המזל הללו הם חמשת הבלוגרים הבינלאומיים שהוזמנו על ידי עמותת Vibe Israel כדי להתרשם מתעשיית האופנה הישראלית. איתרע מזלם לנחות דווקא באחד השבועות הביטחוניים הקשים שידענו כאן לאחרונה, אבל שוב, מבחינתם היה מדובר בשבוע של שמש, אופנה ואוכל טוב בתל אביב.

זו בדיוק המטרה שג'ואנה לנדאו, מנכ"לית ומייסדת עמותת Vibe Israel, קיוותה להשיג. העמותה מארגנת סיורי קונספט העוסקים בתחומי היי־טק, קיימות, לייף סטייל, חינוך, קולינריה ועוד. העמותה מזמינה לכאן לסיורים בלוגרים ומובילי דעה, כל אחד בתחומו הוא, לשבוע של היכרות עם התחום הזה בישראל.

חמשת הבלוגרים שנכחו בשבוע האופנה הישראלי הם: דיאנה ואלינה מרומניה, "פאוור־קאפל" חדור מוטיבציה ומלא סטייל, שהקימו עסק משותף לקידום אירועי אופנה בינלאומיים ושיתפו פעולה עם מגזיני האופנה הנחשבים ביותר בעולם, ונוכחותן בכל שבוע אופנה אפשרי ברחבי העולם הקנתה לבלוג שלהן יותר מ־550 אלף עוקבים; צלם האופנה אדם כץ סינדינג מניו יורק, המתמחה בצילומי אווירה יפהפיים של אורחי שבועות האופנה הנחשקים ביותר בעולם, ואחריו עוקבים כמיליון איש; און סונסטרום מסן פרנסיסקו, ה"מרתה סטיוארט" הבאה, מופת של שיק קלאסי ואטיטיוד של אודרי הפבורן, הסוחפת אחריה יותר מ־200 אלף עוקבים; ויו־יו זנגזו, בלוגרית סינית החיה על קו פאריס־סין, אנימציית מנגה סופר־אופנתית בפעולה עם 200 אלף עוקבים בכל חודש.

צריך להבין שכל מאמר, פוסט, ציוץ או סרטון של אחד מחמשת הבלוגרים האלה, משמעו חשיפה עצומה בכל העולם. בכל מדיה שבה אפשר להעלות תמונות, להוסיף כיתוב עם כמה סימני קריאה ומספר סמלי אימוג'י, לצרף רשימה שערורייתית של האשטאגים ולהעלות למרחב הווירטואלי, השיתוף מבורך - ועוד יותר אם הבשורה נוגעת לפנים החיוביות של ישראל.

ג'ואנה לנדאו // צילום: גדעון מרקוביץ

חיסון נגד שליליות

כולנו נפגשים בבית קפה הממוקם במרכז תל אביב. הבלוגריות (או כמו שהן מכנות זו את זו: "ליידיז") נראות נרגשות להתחיל את הסיור הראשון בעיר, שכולל טיול בנפתולי ה־Atelier, חדרי העבודה והסטודיו הכי נחשבים של עולם האופנה המקומי. את הסיור מנחה גלית רייזמן, הבעלים והמייסדת של TLVstyle Boutique Tour, חברה המעניקה זווית ראייה ממוקדת על כל מה שחדש בזירת העיצוב, האופנה והטקסטיל הישראליים באמצעות סיורים אישיים. את יום הסיור הזה בנתה רייזמן במיוחד עבור בלוגריות האופנה של Vibe Israel - היא לוקחת אותן לחזות בהתחדשותו המזהרת של בית האופנה הישראלי הוותיק משכית, וממשיכה בביקורים בחללי סטודיו של מעצבים ישראלים צעירים בדרום תל אביב וביפו.

"רוב האנשים בעולם עושים את זה", אומרת לנדאו ומצביעה על ההתרחשות הנעימה לפנינו: אופנה יפה, אוכל טוב, שיחה נעימה. "לרוב האנשים אין דעה על ישראל כי הנושא פשוט לא מעניין אותם. אנחנו חושבים שכולם מתעסקים בישראל ללא הרף, אבל זה ממש לא ככה. למרבית אוכלוסיית העולם לא אכפת מישראל וממה שקורה כאן, לא בגלל שהם שונאים אותנו אלא בגלל שהם עסוקים בחיים שלהם.

"למשל, מחקרים עדכניים מראים שאנשים במדינה מסוימת שיש להם איזושהי עמדה כלפי ישראל - בין שחיובית ובין ששלילית - לא מגיעים ל־50 אחוזים מכלל האוכלוסייה. במילים אחרות, למרבית האנשים שחיים בעולם לא אכפת מה קורה בישראל והיא גם לא מעניינת אותם. מה שמעניין אותם אלה נושאים כמו אוכל, אופנה, היי־טק, עסקים. תחומים שישראל מאוד חזקה בהם, רק שאף אחד לא משדר את זה החוצה".

ללנדאו יש פתרון פרגמטי לכך. "אני אומרת, ניקח את האנשים האלה, את הרוב הזה, ונפתח איתם שיח בנושאים שלישראל יש הרבה להציע בהם. זה כמו למתג מוצר, רק שפה מדובר במדינה. המסרים שישראל מייצאת רוב הזמן אינם אטרקטיביים או רלוונטיים לרוב המוחלט של אזרחי העולם, וחייבים להתחיל למתג את ישראל בצורה אטרקטיבית - זה מה שאני עושה".

Vibe Israel נוסדה על ידי לנדאו לפני כשש שנים. לנדאו, יהודייה ילידת אנגליה, עשתה עלייה עם הוריה בילדותה, אולם מהר מאוד הבינה שהיא "יותר מדי אנגלייה בשביל לגור בישראל", על כן עזבה כדי לסיים תיכון בפנימייה באנגליה, חזרה לשרת בצבא ועזבה שנית ללימודי משפטים בקיימברידג'. לאחר סיום לימודיה חזרה לישראל ואז החליטה להשתקע בה. אחרי כמה שנים בתחום ההיי־טק החליטה שמתחשק לה אתגר חדש. "תמיד הרגשתי שישראל היא יהלום לא מלוטש, וכל מי שמגיע לפה יודע את זה, אבל יש הרבה אנשים שמפספסים אותה בגלל העניין הביטחוני והפוליטי והדברור הלא נכון של המדינה את עצמה. יש מי שמדבררים אותנו מצוין וזאת תנועת ה־BDS. הם עושים עבודה נהדרת להגדיר אותנו, כל עוד אנחנו לא מגדירים את עצמנו. החלטתי לצמצם את הפער בין איך שתופסים את ישראל לבין מה שקורה פה באמת".

Vibe עוסקת במיתוג המדינה, לא על ידי דברור או הסבר ("הסבר אתה מספק כשעשית משהו לא ברור או מוטל בספק", לדברי ג'ואנה), אלא על ידי שיווק החוזקות שלה מול האנשים שיכולים לתקשר אותן החוצה לעולם. "כל מה שאנחנו עושים מבוסס על משהו שמשרד החוץ התחיל לפני הרבה שנים", היא מסבירה. "מדובר בתפיסת עולם שלפיה יש כל מיני דרכים לנהל תדמית של מדינה. ישראל מתמקדת בניהול התדמית הפוליטית והמדינית שלה. אין שום מדינה שמנהלת את התדמית שלה רק דרך הערוץ הזה, והרי כל חברה שמנהלת משבר כלשהו עושה את זה במקביל לשיווק שאר המוצרים שלה, אז התחילו לחשוב מה אפשר לעשות והפתרון הוא מיתוג ישראל".

מה היה הקו המנחה באסטרטגיה הזו?

"להדגיש את העובדה שבישראל יש מה שנקרא Creative Energy, ממש אנרגיה שמורגשת באוויר. הלחץ והפחד הכמעט יומיומיים, בשילוב עם ערכי הביצועיות הגבוהים שאנו רוכשים בצבא, יוצרים תנאים אידיאליים ליזמות מסעירה ולחשיבה מחוץ לקופסה. הרי כשמביאים לפה אנשים לא צריך להסביר להם ש'יזראל איז א סטארט־אפ ניישן' - אפשר פשוט להראות להם את זה".

חרף מילותיה האופטימיות של לנדאו, האווירה הביטחונית המתוחה מחלחלת לסיור התרבותי, כשלנדאו נאלצת לבטל את הביקור בירושלים עקב המצב. נוסף על כך, לראשונה מאז שייסדה את העמותה הצמידה מאבטח לסיור כלשהו. "לא רציתי לקחת סיכונים מיותרים", היא אומרת.

נתקלתם בקשיים להביא לפה אנשים?

"מה פתאום, אנשים זורמים לחלוטין. מי לא רוצה לבקר פה על חשבון הברון? אי אפשר להתכחש לזה שחלקם קצת חוששים ובעיניהם ישראל היא לא היעד הכי אטרקטיבי; רובם גם לא יודעים שבישראל קיים התחום שבו הם עוסקים. אבל בגלל שההצעה שלנו מפתה כל כך, הם מסכימים לבוא. כשהם מקבלים אותה אני רואה את זה כסוג של חיסון נגד מידע שלילי שהם יקבלו מעתה והלאה על ישראל כי מעכשיו תהיה להם פרספקטיבה משלהם".

וכמובן, לא מזיק שהם מהגגים עליה בכל רגע נתון ברשתות החברתיות.

"זו המטרה. אנחנו עוקבים אחרי כל מה שהם מעלים. זה סיור מספר 19 שלנו, ויש לנו תיעוד של יותר מ־20 מיליון איש שנחשפו לתכנים שהעלו הבלוגרים בכל הסיורים שלנו. יש שיח סביב מה שהם כותבים ואנחנו יכולים לעקוב אחרי כל התגובות. מבחינתנו, כשהם מדברים זה חשוב יותר מאשר שאנחנו נדבר".

המדריך לכתיבת פוסט

בינתיים חייהם של הבלוגרים המסיירים דבש. קשה להיות בלוגר, או כך זה נראה מהצד לפחות. אפיהם דבוקים למסכי הניידים שלהם בכל רגע נתון, אצבעותיהם מסמסות, מקלידות, מתייגות ומעלות פוסט אחרי פוסט לאורך כל שעות היום. כל תמונה שמצולמת עוברת סינונים נוקשים ומועלית לאוויר הווירטואלי אחרי מחשבה רבה.

בסך הכל, זו נראית עבודה מתישה למדי, אולם שיטוט בבלוגים שלהם מראה שהיא גם משתלמת: על פי התמונה העולה מהבלוגים, מהאינסטגרם ומעמודי הפייסבוק שלהם, חייהם מורכבים מנסיעות ליעדים הכי אטרקטיביים ומהשתתפות בשבועות האופנה הכי נוצצים, המלווה בלבישת בגדים שכל פאשניסטה היתה הורגת עבורם.

עבור סונסטרום, 32, מדובר בחלק בלתי נפרד מחייה בעיירה קטנה בפאתי סן פרנסיסקו, שם, מלבד היותה כוהנת סטייל מוצהרת, היא גם מתפקדת על תקן אמא לילדה בת שנתיים. "אני עובדת מסביב לשעון כדי לעדכן את הבלוג, האינסטגרם ועמוד הפייסבוק שלי ולייצר תכנים חדשים", היא מספרת. "וזה רק תחביב, יש לי עבודה במשרה מלאה, מלבד הבת שלי". היא מודה שלא שמעה הרבה דברים טובים על ישראל לפני שהגיעה לכאן, אך לבסוף הסקרנות גברה על החשש והיא הגיעה, ואינה מצטערת לרגע. "מדובר בהמון אחריות, ליצור תכנים ליותר מ־90 אלף עוקבים בפייסבוק ויותר מ־21 אלף בבלוג", היא מצחקקת, "אבל אני מנסה לא לחשוב על זה ופשוט להיות אני ולדבר על מה שמעניין אותי".

סינדינג, 32, מתפנה לדבר איתי באחד מימי שבוע האופנה. אחיזתו האיתנה בסיגריה לא מפריעה לאצבעותיו לתקתק ללא הפסקה בפלאפון שלו לאורך כל הראיון. "אני חייב להעלות תמונות שצילמתי", הוא מתנצל. נראה מהצד כי הוא עסוק בניהול זרם אינסופי של תגובות ופוסטים שאינו מפסיק לעולם. סינדינג הוא היהודי היחיד בסיור, והוא גדל והתחנך בארה"ב.

עצם היותו יהודי לא חשוב לאף אחד בסיור הזה חוץ מאשר לו עצמו, והוא אכן מודה שהסכים להיענות להזמנה של Vibe כי היה מעוניין לבקר לראשונה במדינת היהודים וגם להכיר מקרוב את תעשיית האופנה המקומית. כצלם אופנה, סינדינג מתרוצץ באירועי אופנה שונים ברחבי העולם ומצלם אנשים וסיטואציות שנראים לו מעניינים או אסתטיים.

לשאלה מה דעתו על תעשיית האופנה המקומית שלנו, הוא מתלבט מה להשיב. בסופו של דבר הוא מושך בכתפיו, מחייך ואומר שהוא לא יודע. "קשה לי להגיע למסקנות חותכות בנוגע למה שהולך כאן מבחינת עולם האופנה הישראלי. אני צריך להתוודע אליו יותר ולראות עוד תצוגות. בינתיים מה שהספקתי לראות נראה מבטיח מאוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו