פרויקט מאתגר

קהלת, שכתיבתו מיוחסת לשלמה המלך, הוא אחד הספרים החשובים והנקראים ביותר בתנ"ך, שאינסוף רפרנסים נעשים אליו ושאלפי פרשנויות ניתנו לו. גם מוסיקאים רבים נשבים בקסמי המילים של המגילה ומעניקים להן מעטפת מוסיקלית.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בגיל 60 קורין אלאל משחררת אלבום מאתגר ותובעני שכולו קהלת. היא אינה הראשונה שעושה זאת. עמיר בניון הלחין גם הוא את המגילה כולה, ורות דולורס וייס ביצעה גירסת אקפלה לפרק א' מתוכה. סביר להניח שאלבומה החדש של אלאל אינו המפגש האחרון של הטקסט הקאנוני הזה עם מוסיקאי ישראלי, בעיקר כי הוא עדכני ורלוונטי לכל קורא גם אלפי שנים אחרי שנכתב.

תחילתו של האלבום במופע שהעלתה אלאל בפסטיבל העוד לפני כשנה, ולכבודו הלחינה ועיבדה את המגילה. תריסר הפרקים של המגילה הולחמו לכדי יחידת טקסט רציפה אחת, והאלבום מורכב מרצועה בודדת אחת בת כ־58 דקות. אלאל, שמסרבת לייצר חלוקה כלשהי לטקסט שתאפשר האזנה מקוטעת, מבקשת מהמאזינים שלה קשב והתמסרות חריגים מאוד.

המעשה הזה הוא הצהרתי לא פחות משהוא אמנותי. לדידה של אלאל, אין דרך לתמצת את הטקסט במשפט או שניים, ואין בו אות מיותרת שאפשר לוותר עליה מבלי לוותר על המשמעות המלאה של המגילה. כדי להימנע ממונוטוניות צלילית היא מחברת עולמות מנוגדים לכאורה - העוד והשופר של יואל בן שמחון פוגשים את האלקטרוניקה של אליוט, ג'אז פוגש מוסיקת עם רוסית, עבר פוגש הווה. החיבורים האלה, גם אם לעיתים מייצרים רגעים מוסיקליים מהנים, לא מצליחים להרחיב את הפרשנות המוכרת לטקסט או לחדד בו נקודות מוכרות.

הפעם היחידה שבה נשברת התבנית המקורית של הטקסט היא כשאלאל חוזרת בהטעמה על הפסוק "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש". סימן השאלה שמניחה אלאל בסוף המשפט הוא הזמנה לרפלקציה של המאזין, אבל זו הצצה קצרה מדי אל קריאתה של אלאל בטקסט. הצצה שמייצרת סקרנות שנותרת ללא מענה. או שאולי זו בדיוק הכוונה?