"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ראשי הסיעות החרדיות לשקד: "קדמי התיקון לחוק הגיוס"

הנציגים דרשו לקשור את ההצבעה בכנסת על התיקונים להצבעה על תקציב המדינה

, עודכן
שקד \ צילום: ליאור מזרחי // שקד

ראשי הסיעות החרדיות נועדו אתמול עם שרת המשפטים איילת שקד על מנת לקדם את התיקון לחוק הגיוס. בפגישה נכחו שר הבריאות יעקב ליצמן, סגן שר החינוך מאיר פורוש, ח"כ משה גפני והשר לשעבר אריאל אטיאס - כנציג ש"ס.

חוק הגיוס המתוקן יבטל את סעיף הסנקציות הפליליות המופיע בחוק הנוכחי, שאותו קידמה בכנסת הקודמת שקד. זאת ייעשה באמצעות ביטול קביעת המכסות מהחוק הנוכחי, והעברת הסמכויות לקבוע בנושא לשר הביטחון, על פי שיקול דעתו בכל מחזור.

התיקון יעקור למעשה מהחוק הנוכחי את "השיניים" הנמצאות בו כיום, ויותיר רק את ה"גזרים", כלומר את אותם עידודים חיוביים לגיוס של המגזר החרדי, שיזכה להטבות אם ישתתף במאמץ המלחמתי. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהודיע עוד לפני מערכת הבחירות האחרונה כי הוא תומך בשינויים הללו, הביע הערכה כי גיוס חרדים בהיקפים גדולים יותר יגיע באמצעות תמריצים שיעודדו גיוס, ולא בשיטת הסנקציות.

על פי ההסכמים הקואליציוניים, חוק הגיוס אמור להיות מתוקן בתוך חמישה חודשים מכינון הממשלה, וזאת באמצעות הקמת צוות שימנה שר הביטחון, אולם עד כה לא נעשה דבר. כעת מבקשים החרדים לכרוך את התיקון לחוק הגיוס בתקציב המדינה, על מנת להבטיח את העברתו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר