החורף הגיע, ולמרבה השמחה, בעידן הסמארטפונים החורף מצולם, מתועד, ויהיה מעתה משודר שוב ושוב בלופ אינסופי, עד שלא יישאר אזרח שלא יראה את קריסת המנוף בתל אביב. המנוף, אחד מגיבורי היום, קיבל תשומת לב כנדרש מסלב במעמדו, וצולם מכמה זוויות לא מחמיאות. במהדורת הערב הצטיידו בסרטון פייסבוק בן חודשיים של מתקין מזגנים, המתעד את עצמו סמוך למנוף, מתריע על העומד לקרות. "זה מנוף שייפול, לא יעזור כלום", אמר האיש וצחק. כאייטם ל"צינור" זה נגיד עוד עובר, איכשהו, אבל איזה ערך חדשותי היה לסרטון, שהשתחל למהדורת החדשות - כחדשות?
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מה קרה למהדורה רצינית, שאמורה לבדוק איך אירע ה"נס" ומי אחראי על אתר העבודה המסוכן, ומסתפקת בסרטון קומי דליל? מה קרה לכתבים הפרושים בשטח - במוקדים הלוהטים הרי ירושלים (מה קרה בהם?), כפר סבא החשוכה (מייד נשוב אלייך), ומטה חברת החשמל - שאפילו לייצר את המשפט הקצר והברור "סכסוך פנימי בחברת חשמל" הם התקשו לומר בשמונה בערב?
"האטה בטיפול בבעיות החשמליות", התפתל גלעד שלמור וניסח משפט שלא יגרום לניתוק חשמל מסתורי בביתו. החזאי אלעד זוהר, שערך את תמונות הסערה לכתבת מזג אוויר היסטרית, סיכם אותה בטון אירוני. "האם לא נדרשת היערכות קפדנית יותר לקראת הגשמים?" שאל זוהר, "שכמובן מגיעים בכל שנה", הוסיף עקיצה. כלפי מי? מי אשם בסופה? השלטון? אלוהים? ז'וזה מוריניו?
למרבה הנוחות, בכפר סבא נמצא קורבן טרי: מנהל עבודה של חברת חשמל נפל לידיה של עמליה דואק, שהתכוננה לקרב יום הדין. "מה לוקח לכם כל כך הרבה זמן?", "סופות יש כל חורף, אתם לא נערכים בהתאם?", "12, 14, 16 שעות בלי חשמל זה סביר?!" האיש עם הקסדה לא זכה לקרדיט בחדשות, וספק אם אחרי ה"ראיון" הזה הוא אי פעם יזכה. העיקר שנמצא על מי לפרוק את "השאלות הקשות". וכעת, לסרטון מצחיק נוסף.
• • •
אחד משלנו
ג'ינג'י, ערוץ ג'וניור (ללקוחות YES), 15:00
בגלגול הראשון שלו בטלוויזיה הוא נחת בערוץ הראשון. השנה היתה 1996 ואושרי כהן גילם את טל, ילד בחבורה של ג'ינג'י, המנהיג הספרותי שדורות של ילדים גדלים עליו. סידרת הספרים החלה לצאת לאור בעידן נאיבי נטול רשתות חברתיות ושיימינג. ג'ינג'י החדש של ערוץ ג'וניור כבר חמוש באייפון וכמוהו גם חבריו לחבורה, מושיק ושגית, שאת שניהם יזהה כל מי שפעם התחנן בספרייה בפני הספרנית שתשמור לו את החדש של "ג'ינג'י". לנוסטלגיה יש טעם מוזר כשהיא מגיעה לטלוויזיה. ג'ינג'י עדיין בן עשר, ובטח גם הצופים שלו יהיו סביב הגיל הזה, רק ההורים טיפה התבגרו (לא הזדקנו. התבגרו!). ירושלים נשארה כמו שהיתה: עיר מלאת תעלומות, הזקוקה לילד אנרגטי, מצחיק ובעל תושייה, שיצליח לפענח מה שהמבוגרים לא יכולים אפילו לראות.
התעלומה הראשונה שבה נתקל אודי שחר כוללת רובוטית ג'ינג'ית שברחה מהמדען שיצר אותה. יש ב"ג'ינג'י" מינון טוב של רגעים קומיים לצד מתח בריא, הנובע מהתעלומה הבלשית. היא לא מטופשת או מעליבה את האינטליגנציה, אבל היא גם לא העיבוד החלומי שדמיינתם כשקראתם את "המרגל מדירת הגג". "ג'ינג'י" היא פתרון סביר לבילוי טלוויזיוני של הילדים, והיא מגלמת בתוכה הבטחה מעורפלת שבזכות הצפייה בה יתחשק להם לעשות את הצעד הביזארי מכל: לקחת ספר ולקרוא אותו בעצמכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו