מסגד אל־אקצא מחבר בין מוסלמים ממזרח ירושלים, ערביי ישראל, ערביי יהודה ושומרון ותושבי עזה. מדובר בארבע קבוצות אוכלוסייה שונות שאין להן מנהיג משותף, אך הן מאמינות שישראל מבצעת שינוי של הסטטוס־קוו על הר הבית ושמטרת השינוי בסופו של דבר היא המזימה להרוס את המסגד ואת כיפת הסלע, כדי להביא להקמת בית המקדש השלישי.
הנושא מאחד סביב הפלשתינים גם מוסלמים אחרים: אם במדינות השכנות - ירדן, לבנון, סוריה, מצרים וערב הסעודית, ואם מעבר לכך, באירופה.
הפלשתינים פורטים את שינוי הסטטוס־קוו בשלוש נקודות: הרחבת שעות הביקור בהר ללא מוסלמים, כניסת קבוצות גדולות להר ועליית פוליטיקאים ישראלים. הם דורשים להעניק לפקחי הוואקף את הסמכות להחליט מתי ומי לא ייכנסו להר.
ישראל מצידה מסבירה כי היום מתוך עשרה שערים להר הבית, לא מוסלמים (יהודים, נוצרים ואחרים) נכנסים רק משער אחד - שער המוגרבים שסמוך לרחבת הכותל המערבי.
שעות הכניסה מצומצמות: משבע עד 11 בבוקר. לא מוסלמים לא יכולים להתפלל בהר, לא יכולים להיכנס למסגדים ועוברים בידוק ותדרוך. מוסלמים עולים להר ללא הגבלה, בכל שעות היום, ללא בדיקה ולכל שטח ההר, שאותו מנהל בפועל הוואקף.
הוואקף מבקש לצמצם את שעות הביקור עד 10 בבוקר ולהגביל את מספר הלא מוסלמים שנכנסים ביחידים ובקבוצות להר (מאחר שמספר המבקרים היהודים עולה בהדרגה באופן משמעותי בכל חודש ומאחר שאופי המבקרים הוא דתי).
הפלשתינים דורשים איסור כניסת אישי ציבור ישראלים או קבוצות של אנשי הציונות הדתית, ש"להם יש מטרה בביקור בהר של הקמת בית המקדש". בישראל לא מסכימים להגבלות הללו ומאשימים את הוואקף ברצון לקבל סמכות בלי שהוא מקבל אחריות כלשהי לשמירת הסדר במתחם ההר.
ישראל טוענת שאי אפשר להגביל בשעות הביקור את מספר המבקרים או לקבוע כללים מפלים לגבי זהות העולים, ודוחה גם את הטענות לשינוי הסטטוס־קוו. הפלשתינים זוכים לאוזן קשבת אצל הצרפתים, שהשבוע יזמו דיון במועצת הביטחון של האו"ם בנושא הר הבית. בהצעת הצרפתים שני סעיפים: האחד, השבת הסטטוס־קוו המקורי להר הבית. האחר, הצבת פקחים בינלאומיים בהר הבית, שיאכפו את כללי הסטטוס־קוו וידווחו על הפרות שלו.
יוסי כהן, ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, הבהיר לצרפתים כי הדרישות שלהם מבקשות למעשה לשנות את הסטטוס־קוו הקיים בהר הבית וכי ישראל מתנגדת לכך. משרד החוץ זימן השבוע לנזיפה את פטריק מזונאב, שגריר צרפת בישראל, בעקבות המהלך באו"ם.
שקרים, ואפס הוכחות
בפאריס פועל המטה הבינלאומי של ארגון אונסק"ו, ארגון האו"ם למורשת ותרבות. השבוע ביקשה הרשות הפלשתינית להעביר באונסק"ו החלטה להכיר בכותל המערבי אתר מקודש למוסלמים.
אחת לחודש הם מנסים לקדם החלטות המגנות את ישראל, בדרך כלל סביב "מזימה" מומצאת כמו הניסיון לפגוע בחומות ירושלים באמצעות הקמת הרכבת הקלה, או קיום חפירות ארכיאולוגיות "אסורות" בעיר דוד. לא נדרש מהם להציג שום מסמך, שום תיעוד או הוכחה לטענות שהם מציגים, מסביר כרמל שאמה־הכהן, שגריר ישראל באונסק"ו. הרוב האוטומטי של הליגה הערבית במוסדות האו"ם מאפשר להם להעביר כל החלטה שירצו. וכך, הדרך היחידה למנוע מהחלטות הזויות להתקבל היא רק באמצעות לחצים על הפלשתינים להסיר את ההצעות בעצמם, שמפעילות מדינות כמו ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה וקנדה.
מזכ"ל האו"ם באן קי־מון, הממונה על יחסי החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני, מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל - כולם נועדו השבוע עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, במטרה לקדם רגיעה סביב הר הבית. נתניהו שב והבהיר כי לומר שישראל משנה את המצב בהר הבית זהו שקר. כדי להסביר שהשקר הפלשתיני כי "אל־אקצא בסכנה" הוא לא חדש, נתניהו הזכיר השבוע את המופתי של ירושלים בתקופת מלחמת העולם השנייה, חאג' אמין אל־חוסייני.
המופתי, שהיה שותף של הנאצים, אמר: "היהודים מבקשים להרוס את מסגד אל־אקצא". "השקר הזה הוא בן מאה שנים", אמר נתניהו. "הוא שימש תמריץ למתקפות רבות מאוד. הר הבית עומד על תילו. מסגד אל־אקצא עומד על תילו. אבל השקר גם הוא עומד על תילו, כמו תמיד".
נתניהו מאמין כי הוא מצליח להשאיר את השד בתוך הבקבוק ולמנוע מכל החזיתות להתפרץ ולגרור איתן התלקחות אזורית בצפון. עם זאת, טפטוף הפיגועים היומיומי הבלתי פוסק, של דקירות, דריסות ויריות, לא נפסק, פוגע בתחושת הביטחון האישי ובמורל הלאומי ומאיים לסדוק את דימוי "מר ביטחון" של ראש הממשלה.
כמו בעבר, ראש הממשלה מבקש שני דברים: שקט ופרופורציות. שקט שיושג באמצעות הכוחות המתוגברים בשטח ובפעולות מדודות נגד מתפרעים וטרוריסטים. ופרופורציות, עם השוואה של השליטה של ישראל באיסלאם הקיצוני, לעומת הנעשה בשאר המזרח התיכון, כאשר מיליונים הפכו לפליטים ומאות אלפים נהרגים.
לפי ראש הממשלה, יש בישראל רוב של כמעט 90 מנדטים (הליכוד, המחנה הציוני, יש עתיד, כולנו, ליברמן והחרדים) לפתרון מדיני ידוע: עיקרון של שתי מדינות, כאשר הפלשתינים מתנהלים עצמאית, אך השטח שלהם מפורז, ללא צבא, כשישראל שולטת בו, כולל במרחב האווירי.
גושי ההתיישבות היהודיים, שם מתגוררים 90 אחוזים מהיהודים שמחוץ לקו הירוק, מסופחים לישראל. ירושלים המורחבת והמאוחדת בשליטה ישראלית. יש גם הסכמה כי אין למי למסור את המפתחות בצד הפלשתיני ואין מי שבצד השני יסכים לוותר על שיבת הפליטים, על הר הבית ולהכיר במדינת ישראל כבית הלאומי של היהודים.
מאחר שמוסכם גם שאין טעם בנסיגה חד־צדדית, שכן כל שטח שממנו ניסוג יישלט על ידי חמאס או דאעש, כרגע ברור לכולם שהסכסוך לא פתיר. ולכן השבת השקט היא לא רצון רגעי של הממשלה, אלא האסטרטגיה שלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו