שיפור קל חל במצבה של החיילת סמל אוראל עזורי (20), שנפצעה לפני שבוע בפיגוע הדריסה והדקירה בגן שמואל. אוראל היא מהפצועים הקשים המאושפזים בעקבות גל הטרור הנוכחי. עם זאת, מצבה עדיין מוגדר קשה והיא מונשמת ומורדמת ביחידה לטיפול נמרץ בשיבא.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
שעות ספורות לפני הפציעה הקשה כתבה פוסט בוגר ומרגש בפייסבוק. "אני לא יכולה להבין איך אמא שולחת את ילדיה למות. ילד שסחבה אותו 9 חודשים בבטן, שגידלה אותו בשתי ידיה, טיפחה אותו באהבה ושמרה עליו", שאלה.
"אמרתי את הטענה הזו", היא ממשיכה וכותבת, "ומישהו ענה לי 'ואמא ששולחת את ילדה לצבא לא שולחת אותו למות?' עניתי לו 'לא. היא שולחת אותו להגן'".
שעות לאחר מכן הגיע המחבל, תושב אום אל־פחם בן 20, לתחנה שבה עמדה אוראל, דרס אותה, ירד מהרכב והמשיך לדקור שלושה אנשים נוספים. בשבוע שחלף מאז מאושפזת אוראל ביחידה לטיפול נמרץ בשיבא, שם נלחמים הרופאים על חייה.
אוראל עוזרי. נלחמת על חייה
"אנחנו הכוח שלה"
"יש רגעים קשים מאוד ויש רגעים שאני מבינה שאני צריכה להחזיק את עצמי חזקה בשביל אוראל", מספרת ל"ישראל היום" אמה של אוראל, לימור עזורי. לימור ובעלה יורם נמצאים כל העת מחוץ למחלקה לטיפול נמרץ בשיבא, מתפללים לשלום בתם ומסתכלים בתמונותיה הרבות.
אוראל התגייסה לפני שנה ושמונה חודשים ובחרה להיות לוחמת במערך ההגנה האווירית. הוריה דאגו לה מאוד בזמן מבצע צוק איתן כששירתה בסוללת כיפת ברזל והגנה על יישובי הדרום: "היא רצתה להישאר בצבא שלוש שנים. בצוק איתן היינו מגיעים לכל מקום שבו הסוללה שלה הוצבה. הגענו למקומות בדרום שבהם היתה עם אוכל וממתקים והיא אמרה לנו שאנחנו הכוח שלה".
"חשבתי על הרע מכל"
אחרי מבצע צוק איתן עברה אוראל לשרת בסוללת טילי חץ. ביום הפיגוע עשתה במסגרת תפקידה את דרכה מבסיס אחד לאחר ועמדה בתחנת האוטובוס. "סיפרו לנו שאוראל היתה בתחנה עם הנערה בת ה־15 שנפצעה גם כן. היה זוג שבא והיא קמה ופינתה להם מקום כדי שיישבו ביחד, אז היא יצאה מחוץ לתחנה ובזמן שדיברה בטלפון - המחבל נכנס", סיפרה לימור.
לאורך כל יום הפיגוע החליפה אוראל הודעות טקסט עם בני משפחתה. בערב, כשלימור הלכה לרופא שיניים, היא קיבלה בטלפון את הבשורה הקשה. "היה טלפון ממספר חסוי. שאלו 'לימור?', אמרתי 'מדברת'. אמרו 'תגיעי לבית החולים הלל יפה'. לא הבנתי מה רוצים ממני ולא זוכרת אם השיחה התנתקה. אחר כך העובדת הסוציאלית מבית החולים התקשרה שוב ואמרה לי שאוראל היא הפצועה שנפגעה בפיגוע. "אמרתי 'איזה פיגוע?', לא ידעתי בכלל. הטלפון נפל. אשתו של הרופא לקחה לי את אותו מהיד והסיעה אותי לבית החולים בחדרה. כל הדרך חשבתי על הרע מכל".
אתמול נכנסו בני המשפחה ועמדו דקות ארוכות ליד מיטתה של אוראל, דיברו אליה וניסו להעיר אותה מההרדמה. "אוראל אוהבת לנגן בגיטרה, כותבת ומלחינה שירים ואוהבת את אייל גולן. רק בסוכות הלכה עם אבא שלה ואחיה לשמוע אותו. ילדה כישרונית, צבעונית, מלאת שמחה, מוקפת בחברים. היא לוחמת אמיתית ואני מאמינה שזה מה שייתן לה את הכוחות לצאת מזה", אומרת לימור.
ד"ר יעל חביב־ידיד, מנהלת היחידה לטיפול נמרץ בשיבא, עדכנה כי לאוראל יש עוד דרך ארוכה לשיקום. "היא הגיעה עם פגיעת ראש קשה וחבלה בגפיים ובכלי דם ומאז עברה ניתוחים בגפיים שנראה שהצליחו" אמרה, "מצבה קצת יותר טוב מיום שקיבלנו אותה, אך עדיין קשה. היא מונשמת ומורדמת, אך נראה שמבחינת מצב ההכרה שלה יש שיפור".
ולאורך הדרך החברים מהצבא נמצאים, שומרים על קירבה לאוראל. ביום שישי האחרון הגיעו 60 מפקדים וחיילים מיחידתה לתמוך במשפחה וערכו ארוחת שבת חגיגית בלובי עם המתנדבות הוותיקות שרה זלצרמן ואניק גורטלר. "כל הזמן באים אנשים ואנחנו יודעים שבתי כנסת שלמים מתפללים לשלומה. הלוואי שאוראל תקום במהרה ונחזיר לכולם בשמחות", מסכמת האם לימור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו